אברהם ישעיהו קרליץ - החזון איש

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

א[עריכה]

כשנתקרב הר' נחום יצחק פראנק זצ״ל מנקיי הדעת שבירושלים לחסידות ברסלב, ואביו הביע מורת רוח מכך, בצר לו קם והלך לשאול את פי בעל ה״חזון איש״ זצ״ל, אם יש בזה פגם בכיבוד אב ללכת בדרך רבינו הק׳ וללמוד את ספרו ״׳ליקוטי מוהר״ן. נענה לו ה״חזון איש״ בקצרה: ״בעניני עבודת ה׳ אין דין כיבוד אב...״ הלה שחשש שאביו לא יאמין לו ביקש מה״חזון איש״ שיכתוב לו זאת בכתב ידו. על כך השיב לו ה״חזון איש״: ״איך האב אייך שוין געזאגט - איר קענט לערנען...״ [כבר אמרתי לך - אתה יכול ללמוד]. כשהוא מוסיף ואומר לו: ״גם אני לומד "ליקוטי מוהר״ן", ואין לך ממה לחשוש״.. ור' נחמן רוזנטל שליט״א סיפר, ששמע מפי ר׳ נחום יצחק פראנק זצ״ל בזה הלשון, שאמר לו ה״חזון איש״ זצ״ל כששאל אותו שהלך לברסלב ואביו מתנגד על כך: ״איר זאלט זיין א ברסלבר - איר זאלט לערענן מיט זיי ־ איר זאלט טאנצען מיט זיי - און דאוונען מיט זיי ־ און זיי נישט אפלאזען״.

ב[עריכה]

סיפר הרה״ח המפורסם רבי בן ציון אפטער זצ״ל כי בפעם הראשונה בה ביקר אצל החזון איש זצ״ל, ראה על שלחנו את הספה״ק ״ליקוטי מוהר״ן״, והוא שאלו בפליאה: ״ליקוטי מוהר״ן״?! השיב לו ה״חזון איש״: ״בודאי! אני מעיין בזה הרבה״.[1]

ג[עריכה]

עוד סיפר הרה״ח רבי [[[בן ציון אפטער]] ז״ל, כי היה כמה פעמים אצל ה״חזון איש״, ותמיד דיבר איתו בהתפעלות עצומה על כוחו וגדולתו של רבינו הק׳. ועוד סיפר שבכל פעם שנפגש עם ה״חזון איש״ נהג לומר לו: ״נו זאגט נאף העפעם א ווארט פון רעבין [=נו, אמור עוד איזה דבר תורה מהרבי]. באחת הפעמים סיפר ר׳ בן ציון אפטער ז״ל שהיה אצל החזון איש זצ״ל ושוחח עמו מעניין ברסלב, ואמר לו ה״חזון איש״, שהספר ״ליקוטי מוהר״ן״, הוא ספר גבוה מאוד מאוד.

ד[עריכה]

סיפר בן אחותו ואיש סודו הר' שמריהו גריינימן זצ״ל, שכאשר שוחח ה״חזון איש״ פעם אודות גדולת רבינו הק׳ התבטא ואמר; ״רבי נחמן איז געווען גרעסער פון די אלע וואט זיינען געווען מחולק אויף אים״ [[[ר' נחמן]] הי׳ גדול יותר מכל אלו שחלקו עליו!].

ה[עריכה]

רבי אלחנן ספקטור זצ״ל ־ מי שהיה מלפנים רבה של מונקטוב בפולין, ונמנה על זקני וחשובי חסידי ברסלב בדור האחרון היה המגיה של ספרי ה״חזון איש״ ז״ל לפני הדפסתם. ובספר ״קובץ אגרות חזון איש״(אגרת לו) מובא לשון פלאי במכתבו של ה״חזון איש״ אליו וזה לשונו שם: שלום..... חזק בתורה וקניניה, ותהא דעתך נוחה תמיד בחכמתן, ולבן שמח בשעשועי התורה, ועיקר העבודה בשמחה, כי באמת אין כל עצב בעולם למי שמכיר אור האורות של האמת, ונשמת... תבינהו. הדוש״ת מחכה לדבריך וממה שנתחדש במדרשך. אי״ש

ו[עריכה]

אחד ממקורבי ה״חזון איש״ שפעם אחת יעץ החזון איש לקבוצת בחורים ללמוד את ערך ״צדיק״ ־ כדי שיתחזקו באמונת חכמים. אך אינו זוכר אם היה זה הערך המובא ב״ספר המדות״ או ב״ליקוטי עצות״.[2]

ז[עריכה]

סיפר הגה״צ רבי יעקב מנחם מענדל דייטש זצ״ל ־ שהיה מנאמני ובאי ביתו של ה״חזון איש״ ־ כי מכמה שיחות שדיבר עמו ניכר היה, שהחזו״א החזיק מאוד מספרי ברסלב, ובפרט מדרך ההתחזקות שיש בספרים קדושים אלו. ופעם אחת שיבח לפניו את הספר ״משיבת נפש״, וכן את ההגדה של פסח עם הפירוש ״אור זורח״, שחיברם רבי משה יהושע בז׳יליאנסקי ז״ל המכונה ר' אלטער טפליקר (על שם עירו טפליק) שנמנה על גדולי אנ״ש לפני החורבן האיום באירופה.

ח[עריכה]

בהזדמנות מסוימת ־ כמה ימים לפני חג הפסח הלך ה״חזון איש״ ברחובה של עיר, עם נאמן ביתו הג״ר דוד פרנקל זצ״ל. בדרך הילוכם אמר ה״חזון איש״ לר' דוד את הענין של שבת הגדול שגילה רבינו (עיין בשיחות הר"ן אות פ"ח) ומובא בתחילת הגדת ״אור זורח״.[3]

ט[עריכה]

סיפר ר' נתן ליברמנש שליט״א: בשנת תשי״ט היה נראה שהולך ונפתח סדק במסך הברזל של רוסיה ותתאפשר נסיעה מארץ ישראל לאומן לציון רבינו הקי, וכבר החלו רבים מהחסידים להתארגן ולהרשם לנסיעה על ראש השנה. באותו תקופת זמן עסקתי בהגהת ספרי ה״חזון איש״ עם נאמן ביתו הגאון ר' שמריהו קרליץ ז"ל, והוא כששמע על כך ביקש גם הוא להצטרף לנסיעה לאומן. כשהבעתי את פליאתי על רצונו זה השיב לי שהוא רוצה לפקוד את קברו של מוהר״ן מאחר שראה גודל החשיבות של ברסלב ורבינו הק׳ אצל דודו בעל ה׳חזון איש׳ זצ״ל. כשהוא מתבטא: ״הרבי החזיק מאוד מרבי נחמן״.. ״דער רבי(החזון איש) האט גיהלטען זייער שטארק פון רבי נחמן.

מקורות[עריכה]

  1. מפי ר׳ נחמן ישראל בורשטיין ז"ל
  2. ר' נתן צבי קעניג זצ״ל שמע מפי מקורבו של החזו״א
  3. ר' נתן צבי קעניג זצ"ל מפי בעל המעשה רבי דוד פרנקל