אברהם שטרנהארץ

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

נולד בשנת תרכ"ב נפטר בכ' אלול תשט"ו.

אודותיו[עריכה]

רבי אברהם שטערנהארץ מחשובי זקני חסידי ברסלב באומן ובירושלים. בנו של ר' נפתלי הרץ, נכדו של ר' שכנא ונינו של מוהרנ"ת. אמו היתה דבורה, בתו של רבי נחמן מטשעהרין. הוא נשא את יוטא בתיה, בתם של ר' יוסף יונה ואסתר שיינדל, ונכדתה של חנה צירל. ממילא, היה ר' אברהם שטרנהרץ נינו של מוהרנ"ת מכמה מקומות (הוא היה נשוי לנכדתו של מוהרנ"ת, וחותנו היה בנו של מוהרנ"ת).

בזכות יחוסו זה ובזכות היותו נכד של הרב טשעהרין, היתה לר' אברהם גישה מקרוב למסורות המשפחתיות ולשיחותיו של מוהרנ"ת. אלו היו בסיס לספרו 'טובות זכרונות'. בהיותו תינוק רך, בן שלושה חדשים בלבד התייתם ר' אברהם מאמו, וגדל אצל סבו המפורסם. השפעתו של הסבא היתה ניכרת ובעודו ילד נחשב למתמיד ושקדן עצום למעלה מגדר הרגיל. כאשר סיים את כל הש"ס בפעם השניה בגיל שש עשרה נשא אשה, הוא היה סופר בטשערין, ובגיל תשע עשרה נתקבל כרב בקרמנצ'וג.

כשמלאו לו עשרים ושתים שנה הוא התמנה שליח-ציבור ב"קיבוץ" של ראש השנה, תפקיד שהחזיק בו גם אחרי שעלה לארץ הקודש, כלומר לשבעים שנה רצופות. ר' אברהם הגיע לארץ ישראל בשנת תרצ"ו והתיישב בעיר העתיקה, שם הכירו בו כזקן חסידי ברסלב של הדור, ודעתו קבעה בכל ענייני החסידות. הוא המשיך להיות בעל תפילה בר"ה גם בארץ ישראל ובשנת ת"ש ייסד את הקיבוץ במירון. במלחמת תש"ח הוגלה מהעיר העתיקה והתיישב עם עוד הרבה חסידי ברסלב בשכונת קטמון בירושלים בין תלמידיו נמנים הרבה מנהיגי ברסלב מפורסמים, מהדור הקודם: ר' שמואל הורביץ, ר' גדליה אהרן קעניג, ר' צבי אריה (הירש לייב) ליפל, ר' צבי אריה רוזנפלד, ור' שמואל שפירא, ר' משה בורשטין ובנו ר' נחמן, ר' מיכל דורפמן ור' יעקב מאיר שכטער. נאמר על ר' אברהם, שהוא היה 'ליקוטי מוהר"ן' מהלך. על-ידי הסתכלות בו אפשר היה להבחין שכל פעולה מפעולותיו נעשתה על סמך איזו אמרה במשנתו של רבינו. כאשר דרש ב-'ליקוטי מוהר"ן' היה פותח בקריאה מן התורות, ממשיך בחומר משלים למשך שעה או שתים, ואז חוזר לאותה מלה שהפסיק בה. המדהים היה, שאדם זה עשה את הכל מתוך הזיכרון, בלי שצריך היה אפילו פעם אחת לעיין בפנים הספר! בקרב כל אנשי ירושלים הוכר כאיש של צורה, ורבים אף שלא מחסידי ברסלב היו נכנסים לביתו לדבר עמו בדברי תורה וחסידות.

(מסופר שכבר בשנותיו הצעירות היה חוזר תורות ליקוטי מוהר"ן בעל פה לאחר תפילת שחרית: אחרי תפילת שחרית היה מתבודד בעליית הגג, שם למד את "ליקוטי מוהר"ן" ולא פסק בלימודו עד שידע על פה את התורה של אותו יום). ר' אברהם המשיך כך עד פטירתו בשיבה טובה בכ' אלול תשט"ו, בגיל 93 ומחצה.

בניו[עריכה]

ר' נתן שטרנהארץ

בנותיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

  • אמרות טהורות (ירושלים תשי"א) – חיבור על גדולת התקבצות בראש השנה במחיצתו של רבינו באומן או, כאשר אין הדבר אפשרי, להתאסף במירון על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי. בעניין מיקום הקיבוץ בראש השנה, כאשר אי אפשר להגיע לציון רבינו, רווחו בין אנ"ש שתי דעות: דעה אחת גרסה כי הקיבוץ צריך להיות בירושלים; הדעה השנייה - המוסברת בחיבור זה - גרסה כי במקרה ואי אפשר להגיע לציון, צריך הקיבוץ להיות בציון רבי שמעון בר יוחאי במירון.
  • טובות זכרונות (ירושלים תשי"א) – סיפורי מסורת של חסידות ברסלב, מודפס עם אמרות טהורות.
  • רינת ציון (תשל"ה) – חידושים וביאורים על כמה מאמרי לקו"מ.