אהרן קיבליטשר (שוורץ)

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

נולד בשנת תרי"ח בקיבליטש. נפטר בכ' אלול תרפ"א קיבליטש.

חייו[עריכה]

ר' אהרן נולד בעיר קיבליטש שבאוקרינה בשנת תרי"ח.

הוריו שלחוהו ללמוד אצל המלמד ר' פנחס קיבליטשר שהיה חסיד ברסלב. ר' פנחס לא גילה להם שהוא חסיד ברסלב וכעבור שנים החליט לגלות להם. רוב האבות התנגדו לחסידות ברסלב לפיכך עזבו רוב הילדים ורק שתים עשרה ילדים נשארו על אף התנגדות הוריהם ביניהם היה ר' אהרן קיבליטשר שאביו אמר לו כל עוד אני חי אתה לא תהיה חסיד ברסלב ובאמת באתו יום נפטר.

מחמת ההתנגדות הוריו גידלו ר' יעקב ישעיה ולאחר שנתיים לקחו לחתן . ר' אהרן המשיך לעבוד את השם אחר החתונה בעיר קיבליטש.

לאחר תקופה גיסו אותו בעל כורחו לצבא ולאחר הבטחת ר' פנחס קיבליטשר הוא השתחרר אחרי שנה.

לאחר פטירת רבו ר' פנחס קיבליטשר היה נוהג ללכת לר' משה ברסלבר שהתגורר בעיר טשערין ואף זכה להיות ביציאת נשמתו.

ר' אהרן היה נוהג כל לילה לקום בחצות ללא שעון מעורר ולאחר מכן ללמוד ולהתבודד עד הבוקר. לאחר תפילת שחרית כשאשתו שאלה אותו מה היה עם פרנסה השיב לה אני הולך לפריץ לעשות אתו עסקים. יצוא מהבית והולך לשדות לעבוד את השם עד הלילה.

ר' אהרן היה עני מרוד עד כדי כך שלא היה לו ריצפה בביתו לפיכך היה שם חול ולכבוד שבת היה מחליפו בחדש. ואם כל עניותו תמיד שררה בביתו שמחה, מחמת שר' אהרן היה איש שמח ומשמח אחרים כל אימת שצריך כל חתונה של עניים שלא היה בה אוכל ר' אהרן היה מגיע ורוקד ומשמח את החתן והכלה עד שכל בני העיר באה לראותו.

מסופר שפעם מתה להם פרתם שממנה קצת התפרנסו מששמע זאת ר' אהרן התחיל לרקוד ולשמח בטענה שהפרה מתה במקום אחד מהילדים.

מפעם לפעם היה נוהג ללכת לר' נחמן מטולטשין שחיבבו עד מאוד מחמת שמחתו הגדולה.

זכה ר' אהרן לחתנים צדיקים ועובדי השם כר' לוי יצחק בנדר ור' הירש לייב ליפל ועוד.

ר' אהרן היה במשך כל השנה חוסך כסף כדי לנסוע בראש השנה לאומן ופעם בתקופת המהפך ברוסיה כשכל אחד הישר בעינו עושה נסע יחד עם חתנו ר' לוי יצחק בנדר במסירות נפש גדולה מאוד לאומן בראש השנה.

כשהגיע יומו האחרון בתו שמעה אותו אומר בחצות ליל רק תיקון לאה וכשעירה לו שהיום לא שבת השיב לה יודע אני היטב מה אני עושה כל הלילה האחרון עבר עליו בסורים קשים בבוקר ביקש שיביאו לו מהאוכל של שבת לאחר מכן ביקש מחתנו ר' לוי יצחק בנדר שייקחהו לחדרו שהיה מעל התנור ששם עבד את השם כל חייו וליפני שהסתלק אמר לו ברוך השם שעברתי את העולם הזה בלי מעיל ומיטת שנה. וכעבור מספר שעות ניפטר לבית עולמו ביום שישי כ' אלול בשנת תרפ"א והוא בן שישים ושלוש שנים.

מחמת עניותו לא היה לו תכריכים ר' לוי יצחק בנדר תרם לו מבגדיו כדי שהיו לו תכריכים נקבר ונטמן בעיר טעפליק.

בניו[עריכה]

ר' יעקב לייב , ר' נחמן,

בנותיו[עריכה]

פייגא,

חתינו[עריכה]

ר' לוי יצחק בנדר (פייגא), ר' משה טשנסטחובער, ר' נפתלי גלנט, ר' הירש ליב ליפל, ר' יהודה לייב סופר.