אור מלא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקירה[עריכה]

בבריאת המאורות נאמר בתורה הקדושה את המילה "מאורות" בכתיב מלא עם ואו, ולפעמים נכתב בכתיב חסר, וחז"ל דרשו כמה דרשות בזה (כגון המובא ברש"י עיי"ש, וכן שעיקר האור הוא רק ממאור אחד וכו'). ולפי ביאורי רביה"ק כאן יתבאר, שבעצם שלימות השפע והטוב מכונה בשם 'אור", וכן איתא כמה פעמים בדברי חז"ל ומבואר כך גם בדברי רביה"ק, (כדוגמת המובא בסי' יא, יג, יט, לז ועוד) על שם שתחילת ירידת השפע בעולם הזה הגשמי הוא ה'אור', ועוד, מטעם שכאשר מתקבל השפע כראוי הוא משביע את הנפש וממלא אותה באור וחיות. [ועיי' בילקו"ש דברים פי"א רמז תתס]. אלא שבכל שפע יכול להיות ח"ו גם אחיזה של רע וקלי' וגאוה והסתרה ח"ו, וכן כשהאור והשפע בא בריבוי גדול ללא צמצום לפי הכלים, אזי נאחזים בו כוחות ההסתרה והקלקול רח"ל (שאח"כ מקלקלים את השפע בעצמו) וזה נקרא "אור [-שפע] חסר". אך כשזוכים, האור והשפע מאיר כראוי ואין בו חסרון, ואז הוא נקרא "אור מלא". ובזה מגלה רביה"ק את העצה של השמחה והסיפוק על ידי נתינת צדקה. (ועיי' בזוה"ק ח"ג דרל"ב שמפרש את מאורות חסר לגבי המאכל שנוטל מפסולת הדם עיי"ש, והוא ממש ההפך מ'צדיק אוכל לשובע נפשו').

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן סימן נ"ד