אור נתן

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר[עריכה]

בית שמש

סקירה[עריכה]

העיר בית שמש התברכה בתושבים רבים הנמנים על אנ"ש חסידי ברסלב כ"י, עד שהיא נחשבת לאחד הריכוזים הגדולים של אנ"ש. מטבע הדברים, הוקמו ג"כ בס"ד כמה וכמה בתי כנסת ובתי מדרש של חסידי ברסלב - הנקראים על שם הצדיק, והמאירים את אורו בלבם של מתפלליהם ולומדיהם. במדור זה כבר התוודענו לחלק מהם, והשבוע נשמע על בית כנסת נוסף – חדש יחסית – ברמת בית שמש, ושמו "אור נתן". ועל הנקודות המיוחדות שיש להם להציע בפנינו, משלל הנקודות והגוונים שרבינו מאיר לאנשיו. בית הכנסת נוסד לפני כארבע שנים, כאשר כמה וכמה חסידי ברסלב החלו להתיישב באיזור, שהינו מרוחק יחסית מבתי הכנסת של אנ"ש, וממילא הורגש הצורך בבית כנסת חדש משלהם. מובן שהעניין אינו פשוט. כאשר מדובר באברכים, שאין ברשותם לא ממון, ואף לא רשיון להקמת המקום. ולמרות זאת עשו "מעשה בהלה ושיגעון" – והקימו קרוואן. ולאחר שנה, הביאו קרוואן גדול ומרווח יותר. בתחילה הם מנו רק כ-15 משפחות, ובכל שבוע היו צריכים להתקשר לכולם כדי לוודא אם יש מניין מתפללים, אך במשך הזמן הקהילה גדלה והתרחבה, עד שכיום היא מונה למעלה משבעים משפחות כ"י. המקום מתייחד בפשטותו. עד שכל מי שנכנס למקום – מתמלא התפעלות מהפשטות והתמימות בהתקשרות לצדיק, מהשמחה בתורת רבינו ועצותיו, ומכל דיבור שלו. מה שבולט במיוחד הוא האחדות והשלום. כאשר כל מתפלל חדש וכל אורח מתקבל בפנים מאירות – הן בשבת והן בימות החול. מה שאכן גורם לרבים מתושבי הסביבה לבקר במקום - ללמוד ולהתפלל. עובדא מיוחדת יש לציין, שישנם בחורים מישיבות סמוכות שאינם נמנים על חסידי ברסלב שהחלו לבא למקום, בתחילה לשם ביקור, ובהמשך יותר בקביעות, עד שכבר קבעו ביניהם להתאסף יחד ל"חבורה" בליל שבת, בו הם לומדים עם חברי הקהילה. המקום פתוח כל היממה וכל השבוע. בחצות הלילה כבר מופיעים אנשים המתחילים למלא את המקום; חלקם עוסקים בהתבודדות, וחלקם עוסקים בסדרי לימודם. עד כשעה וחצי לפני זמן וותיקין, שאז מתחיל במקום "כולל בוקר" עבור אברכים מהקהילה, ולאחר שעה וחצי של לימוד מרומם – מתפללים כולם יחד תפילת שחרית כוותיקין בכח בחמימות ובהתלהבות. לאחר התפילה מתחלקים המתפללים לשתי קבוצות, קבוצה אחת מקשיבים לשיעור בספרי רבינו, והקבוצה השניה לומדים יחד בספר עלים לתרופה. ואח"כ במשך כל שעות היום, ועד לשעות הלילה הקטנות באים אנשים ללמוד ולהתפלל במקום. בין מתפללי המקום מתקיימים שתי חבורות. קבוצה אחת עוסקים ב"תורה זמנית" כשבכל תקופה הם 'הולכים' עם תורה אחרת, ואחת לשבוע – בצפרא דשבתא אחר קידושא רבא וסיפורי מעשיות, הם מתאספים יחד לעסוק בתורה זו. והקבוצה השניה, מתאספים בכל שבוע בליל שישי, לנגן ניגוני התעוררות ושמחה, ולצאת יחד לשדה להתבודדות. בנוסף, מתקיימת פעילות מיוחדת לנשות הקהילה, שמתאספות מידי פעם להתחזק יחד בבית אחת החברות, וחוזר חלילה. גולת הכותרת הוא כמובן בשבת קודש, אז מתאספים יחד כל אברכי הקהילה, ומקיימים בחמימות ובהתלהבות את התפילות, השיעורים ו'שלש סעודות', כדרך ומנהג אנ"ש בכל מקום. נפלא לגלות מהו כח של רצון, כאשר אף ללא אמצעים מינימליים אפשר להקים דברים כאלו נפלאים – בכח הרצון. וכדברי מוהרנ"ת שאמר: אינני יודע אם אבנה את ה'קלויז' מכספם של העשירים או מרצונותיהם של העניים. והכל ע"י האחדות, שאזי איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.