אליהו חיים רוזין

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' אלי' חיים

חייו[עריכה]

נולד בי' שבט תרנ"ט בקאמראווע. נפטר בכ' בכסלו תשד"מ ירושלים.

חייו[עריכה]

ר' אליהו חיים נולד לאביו ר' קלונימוס קלמן בעיר קאמראווע בפלך לומז'ה שעל גבול ליטא פולין בי' שבט תרנ"ט.

בגיל חמש התייתם מאביו ומיני אז נחרט בזיכרונו עלמא דאתי. לאחר מכן הלך ללמוד בחיידר בעיר 'אוסטרובה' שם הגה בתורה על אף שכמעט לא היה לו מה לאכול.

כשהגיע לגיל שתים עשרה עבר ללמוד בישיבת 'לומז'ה' המפורסמת, שם התגלה כחריף ומתמיד גדול. כשהגיע לישיבה גדולה לא הסכימו הבחורים ללמוד עם בחור כ"כ צעיר, עד שעשו לו מבחן קשה במיוחד והצליח בו, ולבסוף המשגיח הבטיח לו שאם לא יעלה לישיבה גדולה, ייקחהו לשיחות ביחידות, עד שהסכים.

יום אחד למד ר' אליהו חיים בבית מדרש המרכזי של העיר שבו היו ספרים לרוב. לפתע צדה עינו בספר ללא כריכה שדיבר מעניין ההתבודדות. נפשו התלהבה עד מאוד מהספר. לאחר בירור קצר גילה שזה ספר של ברסלב בשם 'השתפכות הנפש'.

כשהתחילה מלחמת עולם הראשונה בשנת תרע"ד, פליטים רבים ברחו מפולין לרוסיה בתקווה להינצל. ביניהם הייתה אמו של ר' אליהו חיים שעקרה ביחד עם בנה לעיר 'רוז'אן'.

שם נכסף לנסוע לעיר אומן כדי להסתופף בין השרפים. לאחר תחנונים רבים ושכנועים שבאומן מכשירים בחורים להיות רבנים, אמו הסכימה לנסיעתו לאומן יחד עם עוד בחור, שם מצא את שאהבה נפשו כשפגש את העובדים הגדולים ובפרט את מורו ורבו ר' אברהם ב"ר נחמן.

לאחר תקופה נישא לבת טובים מטפליק מרת אסתר[1] והתגורר באומן, שם בביתו היה מכניס אורחים בתדירות והיה מתמסר לבחורים שהיו מגעים מפולין ואף מחתן אותם. כמו"כ היה גבאי צדקה והיה מחלק כספים רבים לאנ"ש תחת סיכון שהקומוניסטים יתפסו אותו (זו הייתה עבירה גדולה על החוק).

עד שביום שני ט"ו במר חשוון בשנת תרצ"ו נתפס על ידם, יחד עם ר' לוי יצחק בנדר. במשך תקופה עבר עינויים וחקירות קשות וכבר פסקו להם גזר דין מוות, עד שבחסדי שמיים הצליחו להינצל ביום שבת קודש פרשת שקלים, ע"י קצין בכיר יהודי (שבסוף שילם על כך בחייו) שחמיו היה חסיד ברסלב וביקשו שאם יגיעו אליו חסידי ברסלב, יעזור להם ככל יכולתו.

בחודש סיוון בשנת תרצ"ו הגיע לארץ ישראל והשתקע בעיר הקודש ירושלים, שם הצטרף לאנ"ש כמו ר' אברהם שטערנהרץ, ר' שלמה וקסלר, ר' נתן בייטלמכר ועוד שהתפללו ולמדו בבית הכנסת 'בוקרשט' שבשכונת מאה שערים.

בארץ ישראל המשיך לעבוד את ה', קם בחצות לילה והגה בתורה והצליח גם להדפיס חלק מליקוטי הלכות. גם עסק הרבה להעלות את יתר אנ"ש ששהו בברית המועצות.

ר' אליהו חיים החליט שיש צורך בבית כנסת של ברסלב. בתחילה שכרו שני חדרים בשכונת במאה שערים, ולאחר מכן השיג אישור לבנות בשטח שהיה עליו מלון 'ארץ ישראל' וטחנת קמח קטנה. לאחר מאמצים רבים וגיוס כספים בחו"ל הצליח לבנות את השול ברחוב סלנט 36 במאה שערים, שם היה מוסר שיעורים קבועים והקים בו כולל אברכים אור הנעלם.

נפטר ביום שבת קודש לפנות בוקר, בכ' בכסלו תשד"מ. נטמן ונקבר בהר הזיתים ליד קברו של ר' נחמן ב"ר ברוך אפרים מטפליק.

בניו[עריכה]

ר' קלונימוס קלמן, ר' נחמן

בנותיו[עריכה]

פרומע רחל[2], אדל, ציפורה,

חתניו[עריכה]

ר' יוסף חיים בלוי [3](אדל), ר' צבי פסח פראנק[4] (פרומע), ר' עוזיאל כהן (ציפורה).

עוד עליו[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. שעשועי צבי עמוד 16
  2. שעשועי צבי עמוד 16
  3. רבה של העיר אשקלון
  4. ב"ר זאב פרנק מחבר ספר "שעשועי צבי"