אליקים געציל ליובאוונא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציונו

שנותיו[עריכה]

נולד בשנת תרל"ד ברבוצק. נפטר בכ"ב ניסן תרע"ח.

חייו[עריכה]

ר' אליקים געציל המכונה ר' געצ'ע נולד בשנת תרל"ד לאביו הגדול ר' אברהם מלאך ולאמו מרת מרים רעסי שהייתה בתו של ר' פנחס יהושע מטשערין תלמיד מוהרנ"ת.

עוד מקטנותו ראו בו התמדה ושקדנות בתורה.

כשגדל ר' געציל התקרב לברסלב ע"י סבו ר' פנחס יהושוע מטשערין. משהתקרב לחסידות ברסלב נסחף אחריה בסחף אדיר ועבד את השם בעיר אומן.

באחד הימים לקחוהו בכח לצבא הרוסי שם הצליח לשמור מצוות במסירות נפש עד סוף תקופת השירות.

כשחזר לאומן נישא למרת אסתר בת ר' נחמן הזקן שהיה נכד למרת שרה בת רבינו ז"ל. אחר נישאו התגורר בטשערין ולאחר תקופה בא לגור בעיר אומן שם עבד את השם בכח גדול ותפילות בצעקות גדולות עד שהיה יוצא ממנו דם ולפעמים אפי' היה מתעלף. היה בין היחידים שהיו בישיבת אנשי מעמד שכל היום עבדו את השם ומשכורתם הייתה לחם צר.

ר' געצע היה סמל ודוגמא של עובד השם מופלג והיה נקרא בפי כל ראש חבורת העובדים באומן. צרכים גשמיים לא עניינהו רק עבודת השם בלבד על אף שלא היה לו לחם בבית המשיך לעבוד את השם כאילו יש לו כל טוב בביתו.

מסופר שפעם ר' אבא לישינסקי ראה אותו עם בגדים קרועים ובלואים מיד קרא לחייט שיתפור לו בגדים וכשמדד את גופו אמר "אני כורך ספר תורה חי".

נוהג היה למסור שיעור בליקו"מ בין מנחה לערבית יום ר' געצי ויום ר' שמשון ברסקי. כמו"כ היה מאוד זהיר בטבילת מקווה על אף הקור הגדול.

מסופר עליו שפעם בא למקווה והיה סגור הלך לו אל הבלן בכדי שיפתח לו משסירב נתן לו את כל ממונו כשלושה רובלים (שהיה סכום גדול) כדי שייתן לו לטבול.

זכה לבקר בארץ ישראל.

פעם הלך ר' געציל ור' מרדכי סוקולוב בכדי לקבל הסכמה מר' חיים מבריסק לישיבת אנשי מעמד משראו שהתור ארוך התחיל ר' געציל להתפלל ערבית כדרכו בכח התלהב ר' חיים מבריסק לשמוע את תפילתו ואמר שמעולם הוא לא שמע תפילה כזאת ונתן להם מיד המלצה נרגשת.

בשנת תרע"ח לפני פטירת ר' אברהם ב"ר נחמן בא ר' געציל להיפרד ממנו אמר לו ר' אברהם "בוא ונהיה יחד גם בעולם האמת" מששמע זאת נבהל מאוד והבין שימיו ספורים לא עבר כמה חודשים ונפטר ר' געציל בליל חמישי בשביעי של פסח בשנת תרע"ח והוא בן ארבעים וארבע שנים.

נקבר ונטמן בבית החיים החדש באומן צמוד לר' אברהם ב"ר נחמן.

בנותיו[עריכה]

טויבע רחל,

חתניו[עריכה]

ר' ברוך געצ'יס, ר' אברהם דז'רגובסקי ,