אפרים צבי קרקובסקי מפשעדבורז'

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' אפרים זצ"ל

שנותיו[עריכה]

תר"מ – ט"ז טבת תש"ו.

אודותיו[עריכה]

הרב החסיד הצדיק האמיתי ר' אפרים צבי קראקובסקי זצ"ל המכונה ר' אפריימ'ל, נולד בשנת תר"מ לפ"ק, בעיר פשדבורז שבפולין, לאביו הגדול ר' אלתר בן ציון ז"ל, המרא דאתרא והמורה-הוראה בעיר. ממשפחת ת"ח מפורסמים היה אביו, נכדו של רבי דוד'ל מלעלוב זצוק"ל.

לאחר פטירת אביו הגדול, מינו אנשי העיר פה אחד את ר' אפריימ'ל בנו, לממלא מקומו. ואכן נערץ ואהוב היה על כל בני העיר, חכמה רבה נודעה לו ליישב תמיד את ההדורים בין ברי פלוגתא, ורבות נהנו ממנו בני עירו עצה ותושיה.

שלוחים רבים לו לצדיק והוא צופה ומביט מסוף העולם ועד קצהו, אחר המקורבים שלו למשכם אליו. הפעם היה זה החסיד ר' נחום שטרקס (שוסטר) ז"ל. אשר לו הועידה ההשגחה העליונה את הזכות הגדולה להפוך את ר' אפריימ'ל העובד ה' מנעוריו, לברסלבר חסיד בכל רמ"ח איבריו. דרכו של ר' נחום דנן היתה, לסובב מעיר לעיר ומכפר לכפר, ולהודיע "כי יש נחל נובע"! כלי מלא וגדוש, היה ר' נחום. שפע הוא שיחות וספורים על זקני החסידים אשר באומן. ושיחות וסיפורים אלו יש בהם כדי להלהיב את הלב ולהמיס את האבן שבו. אולם, רבים בזו ושחקו לו לר' נחום: הן אדם פשוט הוא שלא יודע ללמוד, ומה לו ולשיחות הקדושות... אולם הוא אינו שת לבו לכל זאת, וכך מוצא את עצמו ר' אפריימ'ל מבקש האמת מאזין לשיחותיו והגיגיו של ר' נחום. אזנו הרגישה קלטה את האור, וכך ניצתה אש שלהבת קדשו של רביה"ק בלבו, מתקרב הוא יחד עם חברו הטוב "ר' פנחס העילוי" לדרך רבינו.

דבר נוסף גרם לו לר' אפריימ'ל להדבק ביתר שאת בדרך רבינו, היה זה בעת שהזדמן לו להיות בורשא העיר וכדרכו בקודש הלך להתפלל עם חסידי ברסלב, ואנשי שלומנו מפולין הן ידועים היו בתבערת לבבם בכל עניני רבינו. כשראה את גודל התלהבותם בעת תפילתם, חשב ר' אפריימ'ל לעצמו, כי הם צדיקים גדולים העוסקים לבטח רק בעבודת ה',

ומה מאד התפלא כאשר שאל על עסקו של כל אחד ואחד מהם ונענה כי אחד מהם סנדלר, רעהו חייט במלאכתו ואילו השלישי נושא חבילות סחורה!... התפלא מאד ואמר, אם אלה הם הפשוטים שבאנשי שלומנו - בודאי הגדולים מהם מופלגים הם במעלה מאד... מני אז נתקיים בו בר' אפריימ'ל "אחזתיו ולא ארפנו";

את כל נפשו ונשמתו מסר עבור קיום עצות הצדיק, כפי שניכר מתוך מכתביו הרבים שנדפסו בספר "עונג שבת". את תפילת הימים הנוראים של שנת תש"ו עוד התפלל בקיבוץ של אנ"ש, בהתעוררות עצומה.

לאחר תקופה קצרה חלה בהצטננות קשה, נסתלק בקדושה וטהרה בט"ז טבת שנת תש"ו לפ"ק בעיר הקודש ירושלים תובב"א.

ספריו[עריכה]

  • ספר עונג שבת מכתביו ששלח בעיקר לר' הלל מיכאליץ. [1]
  • ספר שער אפרים ב' חלקים והם ליקוט ממכתביו המסודרים ומלוקטים על פי סדר התורה, ש"ס, ספרי רבנו ועניני עבודת השם. יצא לאור בשנת תשע"ו על ידי אגודת משך הנחל ירושלים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מהדורת תשכ"ו, תשמ"ט על ידי רבי יעקב דב, מהדורת תשס"ג כולל מאמר "הברסלבים בישיבת חכמי לובלין" וכן מפתחות על ידי אגודת משך הנחל ירושלים