אריה ליב שפירא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

נולד בשנת תרפ"ג ירושלים נפטר בשנת תשנ"א ירושלים.

חייו[עריכה]

ר' אריה ליב נולד לאביו ר' שלמה יצחק שפירא בירושלים העתיקה בשנת תרפ"ג.

בילדותו למד בת"ת 'עץ חיים' בגיל עשר שנים התייתם מאביו כשגדל הלך ללמוד בישיבת 'נוברדוק' שם התמיד בלימודו והיה בין החריפים בישיבה ואף זכה עוד בנעוריו לגמור את כל הש"ס.

התקרב לברסלב ע"י אחיו הגדול ר'שמואל שפירא.

כשהגיע לפרקו נישא לביתו של ר' מרדכי קעז מרת פערל והתגורר בירושלים.

לאחר החתונה המשיך לעבוד את השם כשהוא לא מפסיד לילה בלי קימת חצות גם היה נוהג לטבול כל יום ש"י טבילות. היה לו גם מערה ביער ליד ירושלים שם היה מתבודד כל יום. תקופות בחייו היה לוקח שתי שקים עם ספרים, אוכל, וביגוד והיה הולך לשדות ורק לקראת שבת היה חוזר.

ר' שמואל שפירא אמר עליו ששנים לא היה כזה מתבודד גם אמר עליו שהוא צדיק באמת.

במשך השנים ייסד כולל אברכים 'קומי רוני' שהיו מתאספים כל לילה בחצות מדברים מרבינו והלכים להתבודד.

היה נוהג למסור שיעורים לצעירי הצאן שהיו צריכים חיזוק ולא היסס מללכת רגלית בשבת עד רמות או תלפיות בית וגן וכד' בין בקיץ ובין בחורף.

בין השנים תשכ"ז – תש"ל היה גר במירון שם היה מבלה בעבודת השם בשדות וביערות.

מספרים בניו כשנהיה לראשונה סבא רצו להודיעו הגיעו למירון ולא מצאוהו הלכו לשדות והחלו לצעק לר' אריה ליב במשך יום שלם עד שמצאוהו יושב תחת לעץ ועובד את השם כששמע על הבשורה אמר 'מזל טוב' והמשיך לעבוד את השם.

כעבור שנים חזר לירושלים. שם אשתו נפטרה ובניו עדין היו קטנים ועל אף הכל היה מטפל בהם במסירות רבה עד שנישא בשנית עם מרת הדסה.

וכך המשיך לעבוד את השם עד שניפטר ביום שישי לפנות בוקר ח"י טבת תשנ"א בעת טבילתו במקווה.

בניו[עריכה]

ר' שלמה, ר' מרדכי, ר' נתן, ר' נחמן, ר' נפתלי, ר' שמעון, דוד.

בנותיו[עריכה]

מרים, פייגא.

חתניו[עריכה]

ר' שלמה קרמר (מרים), ר' ישעיה כהן (פייגא).