בירור המאכלים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בזוהר הק' ובכתבי האר"י גילו, שכל בריאת העולם הגשמי והרוחני היה באופן של 'בירורי הניצוצות', וכן עדיין ממשיך סדר 'תיקון העולם', לפי איך שמתקנים ומשלימים את ה'בירורים'. וביאור הדבר הוא, שעל ידי שבירת הכלים שהיתה בתחי' הבריאה, [- שכביכול נשברו ה'כלים' של שבע הספירות בעולמות העליונים, כמו שנת' בס"ד כבר כמה פעמים], נפלו חלקים קדושים מהעולמות העליונים והמדות העליונות, שנקראים 'ניצוצות', ונפלו למטה מאד והתגשמו מאד, ואז נאמר "והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו'", ואח"כ הקב"ה התחיל לתקן את העולם, ובירר מהם קצת חלקי קדושה –את אותם היותר מובחרים שבהם- ומהם ברא עולמות מתוקנים וכלים מתוקנים. ואחר שהקב"ה בעצמו תיקן ו'בירר', הוא נתן לנו את העבודה הזאת להמשיך ולברר, ועל ידי המצוות והמעשים טובים, ובעיקר ע"י התפלות, עולים כל חלקי הקדושה המבוררים מחדש בכל יום, למעלה יותר, ומתגלה על ידם קדושה עליונה יותר, וכן באמצעות עסק האדם בעסקי העולם ובפרט באכילתו כדלקמן. ויש בזה שני חלקים: יש חלקי קדושה שמעורבים ברע גמור, ולכן אי אפשר לתקן אותם, וכל הרוצה לתקנם נופל בעצמו לרע גמור ח"ו, וזה הדברים האסורים. ויש חלקי קדושה שנמצאים במקום שאפשר להעלותם ולתקנם, וזה כל חפצי ההיתר שיש בעולם וכל עסקי האדם בעולם. [וגם בזה, מה שאינו ראוי למאכל, קשה יותר לבררו, כי הוא אחוז יותר ברע. ולכן רביה"ק הזהיר לא לאכול מה שאינו ראוי לגמרי למאכל אדם – עיי' שיהר"ן קסה, לקו"מ ח"ב נז וכידוע]. וכשבא לברר הדברים הללו [חלקי ההיתר שאותם אפשר לברר], הוא עלול ליפול לחלק הרע שבהם, וממילא ליפול לתאוות והגישום והסתרה, וע"כ הדרך לברר אותם הוא ע"י שעוסק בהם בקדושה ובעיקר באמונה בה' – כפי שמתבאר במאמר זה באריכות- שעי"ז הוא מעלה חלקי הקדושה שבהם, והם עולים ומתקדשים ומתקדמים ממדרגה למדרגה. וככל שזוכים לאמונה יותר גדולה בה', ולמדות ודרגות קדושות יותר, אז אין חלק הרע שבמאכל מפיל אותו לתאוות גישום והסתרה ולא נופל על ידו ח"ו לבלבול האמונה, ואז הבירור שנעשה על ידו מעולה יותר ומגלה קדושה יותר, כי ה'אכילה' מבוררת וקדושה יותר באמונה גדולה יותר, וחלקי הרע שבו מועטים יותר וזוכה לברר מהם כראוי.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה סב'