הירש לייב (צבי אריה) ליפל

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

נולד בה' שבט תרס"ה לודז'. נפטר בכ"ג חשוון תש"מ.

חייו[עריכה]

ר' צבי אריה המכונה ר' הירש לייב ליפל נולד לאביו ר' אהרן בצלאל שהיה חסיד רדומסק בעיר לודז' שבפולין.

בילדתו ראה את אביו לומד באיזה ספר ובוכה ומיד אחרי זה מחביא את הספר והולך, ר' הירש לייב הופתע ליראות את זה לפיכך החליט לראות איזה ספר זה משמצא אותו ראה שזה הספר משיבת נפש ובסוף יש תיקון הכללי עם הבטחה הידועה מרבינו וגם את המילים "אין יאוש בעולם כלל".

כשגדל והלך ללמוד בישיבה בוארשה שהייתה תחת נשיאותו של החפץ חיים שם התחיל לעבור ניסיונות והספר משיבת נפש עזר לו לשרוד.

יום אחד שמע שיש בית כנסת ברסלב בוואשה מיד הבין שהספר קשור אליהם לפיכך הלך לשם והתלהב מלראות את הבחורים בישיבת ברסלב "תורת אמת ואמונה" ששכנה שם איך הם לומדים ועובדים את השם כמו"כ היה בשבתות מתארח אצל ר' יצחק ברייטער ור' אהרן ציגלמן שם התלהב ליבו לעבודת השם עד שנהפך לחסיד ברסלב אמתי.

בתקופה הזאות הגיע החפץ חיים לישיבתו לפיכך שאל אותו ר' הירש ליב אם להתקרב לברסלב השיב לו החפץ חיים תתקרב אליהם כי הם לא זזים משולחן ערוך.

בראש השנה הזה זכה להיות עם אנ"ש בקיבוץ בלובלין שם שמע על גודל מעלת ראש השנה באומן אצל רבינו ז"ל ומיני אז כסף ליבו לנסוע לאומן.

באותם ימים היה אסור לעבור את הגבול בין רוסיה לפולין ומי שהיו תופסים אותו מבריח את הגבול היו יכולים אפילו להרוג אותו. גם היה מכתב של גדולי אנ"ש שאסור להבריח את הגבול מחשש סכנת נפשות. ר' הירש לייב בכל זאת החליט להבריח את הגבול ונטפס ואף נכלה לתקופת מה משהשתחרר ניסה שוב עד שבשנת תרפ"ב בדרך לא דרך הוא ועוד כשתיים עשרה בחורים הצליחו להגיע לאומן יום אחרי ראש השנה.

שם גילה את שאהבה נפשו ודבק באנ"ש בכל כוחו כמו"כ היה מתבודד בציון רבינו ז"ל שעות רבות.

תקופה אחרי התחתן עם ביתו של ר' אהרן קיבליטשר. לאחר נישאו המשיך לעבוד את השם עם חבורת העובדים ור' ברוך גצעס (שהיה ראש החבורה) יחד היו קמים כל לילה בחצות טובלים בנהר הקפוא והלכים לשדות להתבודד עד אור הבוקר. לא פעם הלך ר' הירש לייב כמה ימים לשדות ועובד שם את השם. כמו"כ היה נוהג לגמור כל שנה את הספר "ליקוטי הלכות" בהילולת מוהרנ"ת.

כל אותם שנים כסף ר' הירש לייב להגיע לארץ ישראל ואף ניסה כמה פעמים לנסוע לא"י דרך היבשה ואפילו הגיע עד גרוזיה אך לא עלתה בידו.

בכל אותה תקופה שלטו ברוסיה הקומוניסטים ואסרו כל דבר שקשור לדת ור' הירש ליב עמד בגבורה ללא מורה ולא שלח את ילדיו לבית ספר הקומוניסטי וכו.

כמו"כ זכה להציל את הכיסא של רבינו ז"ל משרפה בעיר קרמינטשוק.

אחרי מאמצים רבים בשנת תרצ"ד הצליח להגיע לארץ ישראל בארץ התיישב בעיר העתיקה בירושלים והתפלל עם אנ"ש בבית כנסת ברסלב בעיר העתיקה שם עבד את השם יומם וליל ואף הקים את חבורת "הניעור בלילה" שקמים כל לילה בחצות ויוצאים לשדות ואנ"ש קראו לו ראש חבורת העובדים.

כמו"כ היה מאוד אוהב לקרב את בני הנעורים וביניהם את ר' שמואל שפירא.

אחרי המלחמה בשנת תש"ח עבר להתגורר בשכונת קטמון יחד עם כל אנ"ש.

בראש השנה היה בקיבוץ במירון יחד עם ר' אברהם שטרנהארץ ואף היה מקריא לבעל תוקע.

היה לו חדר בקבר דוד המלך ששם אנ"ש היו עובדים את השם וגם היה לו חדר בציונו של רשב"י שנהג לפקדו הרבה.

לאחר תקופה עבר לשכונת מאה שערים שם המשיך את עבודותיו הקדושות ומלמד את הדור הצעיר איך עובדים את השם.

נפטר ביום כ"ג בחשוון תש"מ נקבר ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

בנו[עריכה]

ישראל נחמן.

ביתו[עריכה]

חתנו[עריכה]