הכלי הנקרא "אני"

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ידוע בזוה"ק בהרבה מקומות [כגון בהקדמה ו'] שהמלכות נקראת 'אני', והיא כלי להמשיך ולהשפיע שפע. ונבאר קצת בס"ד, כי עיקר התגלות מלכותו של הקב"ה הוא במידת המלכות, וכאשר הקב"ה מגלה את עצמו ואומר לנביאים 'אני', זה רמז על מדת המלכות שהיא המתגלה כאמור, משא"כ למשל כאשר מובא בפסוק לשון 'הוא', שהוא לשון נעלם יותר, אזי הכוונה למדות נעלמות יותר. וידוע בספה"ק ומהבעש"ט הק' על הפסוק 'אני' ראשון ו'אני' אחרון, שהמלכות שהיא המדה העשירית והאחרונה בבחי' 'סוף מעשה', כלולה ואחוזה גם בספירות העליונות שנקראים 'אין' שהם בחי' 'ראשית' ו'מחשבה תחילה'. וממילא השלמות הוא לקשר בכל פעם את 'סוף המעשה' - העולם הזה והמצוות וכו' שהם ה'כלים' וה'מלכות', אל שמו ית' הנעלם, שהוא ה'משחבה תחילה' - שיעלה רצון למעלה למעלה עד בחי' אין. וכאן מגלה רביה"ק את העצה לזה, שהוא ע"י תפילה, כמבואר בדברי המאמר איך מתגלה בתפילה כל הבחינות האלו, עד שעל ידם מתגלים אפילו הנסתרות ונמשך השפע הקדוש.


עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה עג'