השכל שבכל דבר

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

רבינו אומר שתפקידו של 'איש הישראלי' להסתכל על ה'שכל שבכל דבר'. נאמר "כולם בחכמה עשית". כלומר, החכמה היא החיות הפנימית של כל דבר. כמו המוח שבעצמות, שהוא נותן את הכח לעצמות. בכל דבר בעולם ישנם שני רבדים - הפנימי והחיצוני. בדרך כלל העין נתפסת ונבלמת ברובד החיצוני, ואיננה טורחת לחתור פנימה. גישה שכזו נקראת 'כסילות', על הכסיל נאמר שהוא הולך בחושך. הכסיל אינו 'שוטה', הוא עשוי להיות חכם, אך אינו משתמש בחכמתו בגישתו לחיים ובהתבוננותו בדברים ארציים. החכם האמיתי הוא זה המוצא את החכמה בכל דבר. גם במשל הארצי ניתן לראות שהפנימיות שמורה ומוגנת יותר מהחיצוניות. לפיכך כדי לשמור על החיצוניות יש לקשר אותה אל הפנימיות. אל הנשמה. אל החיות האלוקית שבאותו הדבר. זה הלימוד רבינו מלמד אותנו בזה. שבכל דבר, גם מה שנדמה כארצי וחומרי לחלוטין, יש בהכרח שכל פנימי שהוא האור העליון המחייה את המציאות החומרית הזו. 'יהודי' הוא זה שמהסתכל על העולם במבט אחר לגמרי. רואה בכל אדם, מאורע, מפגש, או חפץ דומם - את העובדה שהשי"ת מחייה את זה הדבר, שהשי"ת רוצה בו וטמן בחובו אור אלוקי, שאם נאמין ונתמקד בו - הוא יאיר את לנו בכל דרכינו.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן סימן א'