התפילה - דריכת קשת

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

הובא בזוהר הקדוש: "באתר דאבהן תמן, שכינתא תמן". במקום בו האבות - שם השכינה. נודע שכינויה של השכינה והאמונה היא 'אספקלריא דלא נהרא' - אין לה אור עצמי. לכל ספירה ומידה מיוחס גוון המבטא את מהותה, המלכות היא האמונה – נטולת גוון עצמי, לאמור: כל מה שיש בה הוא מאשר יאיר עליה מלמעלה. מיהו המאיר? 'אור זכות האבות'. זהו אורו של היסוד, אור הצדיק. בכל מקום אנו מוצאים את האמונה יחד עם הימצאות אור האבות: בעין, יש את בת העין שבמרכז יחד עם שלושת הגוונים המקיפים סביב. מקור האור הוא בגוונים, והם מאירים אל בת העין. במרכבה הקדושה של גילוי מציאות השם בעולם ארבעה רגלים; שלושה מהם האבות הקדושים, הרביעי דוד המלך או מידת האמונה. שלושת האבות נעשו כסא לשלושת המידות: חסד דין ורחמים. יחד הם יוצרים את כל גווני הקשת: לבן, אדום וירוק. הגוונים הללו שהם אהבה יראה והתפארות – מאירים לשכינה, באמצעותם היא מאירה. עבודת התפילה כמוה כדריכת קשת. המגמה היא להאיר לשכינה ולאמונה. השכינה שאין לה מגרמא כלום תימצא היכן שאור האבות זורח. לפיכך, בשעה שיהודי מתפלל כראוי, באהבה, יראה והתפארות, ומאיר בתפילתו את זכות האבות הקדושים – מאירה ממילא גם האמונה. ההשתדלות בתפילה אפוא, היא דריכת קש"ת, אנו מעוררים את שלושת גווני הקשת הרמוזים בשלושת אבות, תיכף ומיד זוכים ויורשים ארץ, דהיינו האמונה הטהורה. העניין הזה נלמד היטב בפסוק: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם" מיד לאחר מכן "והארץ" דהיינו השכינה "אזכור" (עמק המלך שער י"ד).

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה נה'