י"ב שערי התפילה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בסוף ספר יחזקאל (פ' מח) מדובר על ירושלים שלעתיד, ושם כתוב שלעתיד יהיה לה שתים עשרה שערים לפי שתים עשרה שבטים, כל שער בשם אחד מן השבטים: ראובן שמעון וכו', להורות שכולם יש להם חלק בה. והיא כדוגמת הגן עדן שיש בו י"ב שערים, שכל נשמה נכנסת דרך שער מיוחד לשבטה, כמבואר בזוה"ק. וגילה האר"י הקדוש (שעה"כ סוף תפילת השחר, ומובא במג"א סי' סח) שכמו כן יש למעלה ברקיע י"ב שערים, שדרכם עולות התפילות, שכל אחד מישראל עולה תפילתו דרך שער מיוחד לשבט שהוא מתיחס עליו. והוסיף לבאר שם, שלכן יש חילוקים בין נוסחי התפילה, כגון: אשכנז וספרד איטליא וקטלוניא וכיוצא (שלה"ק תורה אור פ' ויחי), כי כל אחד מהשבטים יש לו נוסח מיוחד [מלבד הדברים הנזכרים בגמ' שהם שווים בכולם], ולכן על כל אחד להחזיק בנוסח התפילה שקיבל מאבותיו, כי כל נוסח יש לו מקור וצריך שיהיה דווקא כך וכו' [והאריכו המקובלים לבאר מהות 'נוסח האר"י' שהוא כנגד שער הכולל וכו']. וענין הי"ב שערים לפי הי"ב שבטים נמשך ומשתלשל בהרבה עניינים, כי יש י"ב שבטים וי"ב נשיאים, וי"ב אבני החושן, וי"ב גבולות ארץ ישראל, וי"ב ברכות אמצעיות בשמו"ע, וי"ב מזלות וי"ב חדשים, ובביהמ"ק היה י"ב שערים ושער הכולל, וכן היה במקדש 'ים שעשה שלמה' שעמד על י"ב בקר - והכל נמשך לפי י"ב צירופים שיש בשם הוי"ה, שכנגדם יש י"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה ועוד הרבה פרטים. ונבאר בס"ד מעט את שורש הענין, כי ידוע שיש ו' מדות עיקריות מהספירות הקדושות שהם: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, ועניינם מבואר כבר בספה"ק (קצת בספרי המקובלים, כגון תומר דבורה וכו', אך בעיקר בספרי הבעש"ט ותלמידיו הק', וגם בספרי רבינו הק' ומוהרנ"ת), ושם ביארו איך צריך להתנהג בכל מדה בעבודת ה'. ומתבאר שם שיש באמת יש שש מדות, אלא שבמדת ה'תפארת' וכן במדת ה'יסוד' מאירים כל המדות יחד, עד שיש שם הארה של י"ב מדות. וביאור הדבר בקיצור הוא, שמדת האמת (התפארת) שנקראת משפט, מאחדת בין המדות שיהיו אמת אחד, והרבה פעמים כדי לחזק מדה אחת צריך סיוע ממדה אחרת, וכגון: 'לנצח' את היצה"ר מתוך 'התגברות' עליו, או 'להודות' לה' מתוך 'אהבה' וכו', שכך מתאחדים כמה מדות למדה אחת, ובספה"ק ביארו את הצורה המדויקת איך שזה עולה לחשבון י"ב. זהו דרך אחד. ויש עוד דרכים בזה, כגון: שש מדות באור ישר ושש באור חוזר, או שש ימי הספירה והיום השביעי שכלול גם משש מדות, וכו'. והתפילה של כל אחד, היא לפי מצבו כעת ולפי שורש נשמתו וכו', שזה בעצם לפי ה'מדות' שאוחז בהם, ורביה"ק מגלה עוד שלפי"ז נמשך לו השפע בפרנסה וזווגים וכו' (כמבואר בסי' ט', ובקיצור במאמר זה), שלפי כל זה הוא מתפלל ועובד את ה', כי כ"א צריך לתקן את המדה והאופן המיוחד לו ובזה הוא נכנס לשער השייך לו. ועוד מגלה רביה"ק במאמר הזה (ובסי' ט') את העצות ששייכות לזה, שע"י מדת האמת ודיבורי אמת וכח הצדיק - מעלה את התפילה בדיוק בשער השייך לו וכו' ועולה למעלה, [שהוא העניין של מדת התפארת (אמת) ומדת היסוד (צדיק) שכוללים את הי"ב שערים כמבואר], והוא כדוגמת שער הכולל שמעלה את כולם וכו'.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה קיב'