י"ג תיקוני דיקנא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ישנם שני עניינים מקבילים זה לזה שמספרם י"ג. האחד מוכר לנו מתורת הנגלה, והשני מהנסתר: י"ג תיקוני דיקנא, וי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. למעשה אלו השניים בחינה אחת הם. המושג 'תיקוני דיקנא' מתאר את הכלים הרוחניים באמצעותם נמשך שפע הרחמים, שהם נמשכים מההנהגה הקרויה 'אריך אנפין' אל ההנהגה הנקראת 'זעיר אנפין'. אריך אנפין הוא ספירת הכתר, שם מקום הרחמים המוחלטים שאינם נמדדים כביכול על פי משפט ודין. זעיר אנפין מבטא את הנהגת המשפט, המידתיות והשיקול של חסד לעומת דין ולהיפך. 'תיקוני דיקנא' כשמם כן הם – כלים שהותקנו כדי להשפיע את רחמי הכתר המוחלטים עד למקום בו הכל נמדד בדין. התיקונים הללו נמצאים ומאירים בבחינת שערות הזקן. שערות משמעותן צינורות. ידוע שהשערה חלולה מבפנים, ושערות הזקן הם הצינורות החלולים המעבירים את האור הגדול של הרחמים באופן שיאפשר לתחתונים לקבלו. כנגד זה ישנם י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. מידות אף הם לשון שיעור, גבול ומידה. כמו השערות הנזכרות, גם המידות של התורה הם למעשה אמצעי להשפעת אור ממקום למקום. לפיכך מידות התורה הם הצינורות הרוחניים המקשרים בין התורה הנסתרת והנשגבת לבין התורה הנגלית. הם האור הפנימי השוכן מאחורי האותיות, המילים והפסוקים. החכמים היודעים את אותן מידות, מסוגלים להמשיך ביאורים אמתיים בתורה. משום שהם יודעים איך לקשור את חלקי התורה ממקום למקום באמצעות אותם תיקונים ומידות המשמשים מעין צינורות, לחבר את דברי התורה העניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. חכמים אלו מסוגלים לחדש בתורה חידושי אמת, ולעורר באמצעות ביאורי התורה שלהם את הלב, את הרצון, את הפנימיות.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה כ'