יודל (יהודה) מדאשיב

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

נולד בשנת תקי"ח נפטר בשנת תקצ"ח.

חייו[עריכה]

ר' יודל היה עובד השם גדול וכשהגיע לפרקו נישא לביתו של ר' לייב מטרסטניץ ז"ל שהיה אחד מגדולי צדיקי הדור.

ר' יודל התקרב לר' פנחס מקוריץ ונהיה לתלמיד מובהק שלו. וכשנפטר ר' פנחס מקוריץ מינו את ר' יודל שימלא את מקומו בעיר דאשיב.

ר' יודל התחיל להתפרסם ונהיה לאדמו"ר גדול ואף עשה מופתים.

היה תלמיד בשם ר' בער מטשערין שהתגורר בבית חמיו שבדאשיב יום אחד עבר לעיר מעדוודיוקע שבדיוק אז הגיע רבינו לשם וכשבא להיפרד מר' יודל אמר לו היות ויש במדוודיווקע אדמו"ר חדש ומחמת שאינני יודע מה טיבו לכן אל תכנס אליו. ר' בער מטשערין לא נכנס לרבינו עד שעבר תקופה ולא יכל יותר נכנס לרבינו ומאז התחיל לבעור לה' יתברך.

וכשיום אחד הגיע לחמיו שבעיר דאשיב התחיל להתפלל ולעבוד את השם בהתלהבות מיד הבין ר' יודל שקיבל דרך חדשה בעבודת השם ומששאלו אמר לו שנהיה תלמיד של רבינו ז"ל. מיד החליט ר' יודל שהוא הולך לרבינו ומיני אז זרק את גלימת רבנותו והתבטל לרבינו כליל.

רבינו מאוד קירבו ואפילו הראה לו כמה מופתים. כמו"כ רבינו שלך אותו יחד עם ר' שמואל איזיק מדאשיב שיקראו בכל עיר דף מהספר הנשרף וישאירו כמה דפים מהספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן בכדי לקרב את הגאולה.

רבינו הוריש לו כח לעשות פדיונות וכל אנ"ש אחר פטירת רבינו היו עושים אצלו פדיונות.

לאחר פטירת רבינו ז"ל היה מדבר איתו על קיברו כאילו הוא חי ורבינו היה עונה לו, וכשהיה שאלות לאנ"ש איך לנהוג היו שולחים אתו לשאול את רבינו ז"ל.

היה מכבד ומעריך את מוהרנ"ת ואף שלח את בנו ללמוד ממנו.

ופעם כשההתנגדות למוהרנ"ת גדלה עד כדי סכנת נפשות עלה ר' יודל יחד עם עשרה איש לציון של רבינו ז"ל והחרים את כל המתנגדים הגדולים וכשיצא מהציון אמר "יש זכות שתולה שנה שנתים או שלוש ולא יותר" וכך היה כל מתנגדי מוהרנ"ת מתו אחד אחר השני במתות משונות בתוך השלוש השנים האלו.

נפטר בשנת תקצ"ח והוא בן שמונים שנה.

ילדיו[עריכה]

ר' ישעיה שלום.