יומא דאזיל בכולהו יומין

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

סדר המדות הקדושות, שהם הספירות - משתלשלים מדרגא לדרגא; מן ה'כתר' שבעולם האצילות מושפע אור לספירות שתחתיו 'חכמה' ו'בינה' ו'דעת', ומהם מושפע ומשתלשל אור ושפע לספירות התחתונות מהם, היינו לשבע התחתונות, וכך כל ספירה וספירה מאירה בספירות שמתחתיה. ואיתא בזוה"ק (בלק קצ"א) ובכתבי האר"י הקדוש (שעה"כ יוהכ"פ, סוכות, פע"ח יו"כ, אדם ישר) על הפסוק "יומם יצוה ה' חסדו", שהפסוק קורא למדת החסד 'יומם', ולא סתם 'יום', כי בדרך כלל כאשר מדה וספירה מאירה במידות שלמטה ממנה, האור שלה מאד מתמעט ומשתנה. אך באור מדת ה'חסד' שהיא המדה הראשונה מהז' מדות [וכן יש חסד כזה בא"א – ספירת הכתר], שם גם כאשר היא מאירה למטה אין שינוי בה, ולכן יש אור גדול של 'חסד' בכל מדה ומדה מהז' מדות. ועוד איתא שם, שמדת החסד היא כוללת את שאר המדות [גבורה תפארת וכו']. ורביה"ק מגלה לנו בזה נפלאות, כי מדת החסד הזאת היא בעצם מדת האהבה [כידוע שחסד נקרא אהבה] שאוהב השי"ת אותנו, וכל מדה ומדה שהוא משפיע לנו ומתנהג איתנו – הכל מרוב עוצם אהבתו, וזה הפנימיות של המתבאר לעיל שמדת החסד כוללת את שאר המדות, ושמידת החסד מאירה בכל מדה.


עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה לג'