יעקב זאב ברזעסקי

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' יעקב זאב ברזעסקי

שנותיו[עריכה]

לא ידוע מתי נולד נפטר בכ' באב בשנת תשמ"ה בירושלים.

חייו[עריכה]

ר' יעקב זאב נולד לאביו ר' [יצחק גרשון] בפולין אביו שהיה חסיד ברסלב בכל ליבו חינך את בנו איך לעבוד את השם מגיל קטן.

מספרים שביום הבר מצוה שלו אביו בא להעירו בחצות לילה ומחמת שלא קם שפך עליו קצת מים מהספל של הנטילת ידיים ומאז לא הפסיד כל חייו לילה אחד בלי לקום בחצות לילה.

ר' יעקב עודו בחור צעיר בשנת תרע"ט כשהיה קשה לעבור את הגבולות בין פולין לרוסיה מחשש הכנופיות וכד' החליט שהוא הולך לאומן לציון רבינו הקד' היה מה שהיה יעקב חצה את הגבול בדרך לא דרך. ברוסיה תפסו אותו כמה פעמים רוצחי אדם וניצל ממש בניסים.

כשהגיע לאומן פגש שם את כל עובדי השם וביניהם את דודו ר' [מאטעס ברזעסקי] אתם עבד את ה' יום וליל. חודשיים ימים שהה באומן בין השרפים עד שחזר לפולין לבית אביו.

בפולין כסף ליבו לעלות לארץ ישראל והוא נער בן 14 שנים אביו ואמו לא הסכימו לו לנסוע לכן ברח מביתו ונסע לנמל שם הצליח להתגנב לאונייה ללא כסף וללא דרכון כשמצאו מבקר האונייה התחנן בפניהם עד שהסכימו לו להשאר. האוניה עגנה באלכסנדריה שבמצרים שם יצא מהאוניה חשבו המצרים אותו למרגל מחמת שאין לו דרכון עד שבנסי שמים הגיע מפקד שלהם והוכיח אותם ע"ז שסתם נטפלו לנער חסר ישע. כ

שהגיע האוניה לארץ ישראל ששלטו בה האנגלים ר' יעקב זאב ניסה מלהיכנס עם דף של ליקוטי תפילות כשהשוטר הבחין בכך החליט להסגירו באוניה עד שתשוב חזרה לפולין ר' יעקב הבחין לאחר כמה שעות שהשומר לא שם לב התחיל מיד לרוץ לעבר הנמל מיד התחילו לדלוק אחריו שוטרים. ר' יעקב הגיע עד הישוב צידון שם יהודי אחד רחם עליו ולקח אותו לביתו למשך תקופה עד ששקטו הרוחות. בהמשך הצליח בדרך לא דרך להשיג אישור שהייה בארץ.

ר' יעקב עלה לירושלים עיה"ק שם יתוודע לאנשי שלומינו ובפרט לר' [אלתר בן ציון קראסקפ]. ימי ל"ג בעומר התקרבו החליט ר' יעקב לנסוע למירון יחד עם ר' [אלטר בן ציון]. במירון שם פגש בחבריו לעתיד ר' [ישראל דב אודסר] ור' [שמואל הורביץ] שם עבדו את השם ביחד תקופה מה. לאחר מכן חזר לירושלים שם המשיך לעבוד את השם ובלילות היה ישן בבית כנסת 'ר' לייבל'ס שול' בשכונת 'בית ישראל'.

בשנת תרפ"ג הגיע הבשורה מפולין כי אביו של ר' יעקב זאב נסתלק לעולמו מחמת צערו לקחו ר' ישראל דב אודסר לביתו בטבריה לתקופה וכל העת ניחמו.

ר' יעקב לא מצא חברותא ללמוד תורה לכן החליט ללכת ללמוד בישיבת המקובלים 'שער השמים' שם התפעל ממנו ר' נחום ערליך שהיה מגדולי מקובלי ירושלים ותלמיד ר' חיים שאול דווק הכהן וחסיד של ר' דוד'ל מלעלוב ולקחו לחתן על אף שניסו להניעו מכך.

בחודש טבת תרפ"ו נכנס לחופה אחרי החתונה המשיך לעבוד את השם ולנסוע למירון שם בילה ימים ולילות בעבודת השם עם חבריו.

בירושלים עבד לפרנסתו בבית דפוס לכתבי עת מחמת א. שבשביל זה צריך לקום בחצות. ב. מפני שבעיסוק זה רק הידיים עובדות והמח עסוק בעבודת השם.

מספור שפעם הבריטים הטמינו פצצה מתחת לבית דפוס ומחמת שהיה נוהג בחצות לפרוש לחדר מהצד ולומר 'תיקון חצות' התפוצצה עליהם והרגה את כולם והוא היחידי שניצל.

ר' יעקב היה הבעל תפילה בימים הנוראים בבית הכנסת של אנ"ש בעיר העתיקה ואף זכה שמשנת תשט"ו במשך עשרים ושתיים שנים עד יום מותו להיות חזן בקיבוץ במירון.

בכ' באב בשנת תשמ"ה עלתה נשמתו לגנזי מרומים. נקבר ונטמן בירושלים.

בניו[עריכה]

ר' יצחק גרשון, ר' נחמן נתן, ר' יוסף,ר' אהרן דוד

חתניו[עריכה]

ר' יצחק אנשין