יצחק גלבך

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שנותיו[עריכה]

לא ידוע שנת לידתו נפטר בשנת תשנ"ז בירושלים.

חייו[עריכה]

ר' יצחק נולד בעיר 'לוקוב' שבפולין לאביו שהיה חסיד גור.

יצחק היה ילד שובב כשהיה בן שתים עשרה שנים בקשו ממנו לטפס על הקיר ולשים מאחוריו חבילות של גניזה בין החבילות של הגניזה מצא שם ספר שלם ששמו "השתפכות הנפש" אך ללא כירכה לאחר שגמר את שליחותו הלך לאיזה בית כנסת וקרא בספר יצחק התלהב מאוד מהספר לפתע ראו ר' משה טענצער קורא בשקיקה אמר לו אם כך אתה מתלהב קח ספר כזה חדש.

בספר החדש ראה כתוב שר' אהרון לייב ציגלמן מוארשה הדפיס. מיד הבין שחסידי ברסלב גרים בעיר וורשה ומיני אז הפציר באביו שייתן לו ללמוד בישיבה בוורשה.

כשהגיע לוורשה ראה רוכל יהודי שמכריז 'שמאטעס' (בלויי סחבות) ובין הכרזה אחת לשנייה ממלמל משהוא לעצמו ניגש אליו ר' יצחק ושאלו לפשר הדבר השיב לו אותו רוכל שהיה ר' אהרן בצלאל פפר אני מתבודד ומשראה שהנער מעונין לשמוע התחיל לדברו מעבודת השם מני אז התחזקה בליבו ההחלטה מקומי בברסלב.

בוורשה היה הולך יום יום לבית החסידים של ברסלב שם למד את דרכו של רבינו ז"ל אצל גדולי אנ"ש כמו ר' יצחק בריטער ור' אהרן לייב ציגלמן.

בראש השנה השתתף בקיבוץ בעיר לובלין שנה אחרי אביו הכריחו ללכת עמו בראש השנה ל'אמרי אמת' מגור במוצאי החג נכנסו לאדמו"ר אביו התלונן בפניו שבנו נהיה ברסלבר שאלו האדמו"ר האם הוא לומד ומתפלל? השיב לו יותר מבעבר אם כך מה הבעיה לא כולם צריכים להיות חסידי גור. מאז אביו נתן לו להישאר בברסלב ואפ' לכבדו.

משם עבר ללמוד בברנוביץ אצל ר' אלחנן ואסרמן שם ישב על התורה בהתמדה נפלאה והיה בין בכירי הישבה כשגדל והגיע שעתו לעלות לישיבה גדולה הלך ללמוד בקמניץ אצל ר' ברוך בער ליבוביץ' שם המשיך להתמיד עד שהגיעו הקומוניסטים סגרו את הישבה ולקחו חלק מהבחורים וביניהם ר' יצחק לסיביר בגין עברות לא להם.

בסיביר נידון לחמש שנות עבודה מפרחת. שם עבד קשה והצליח ואפי' לא לאכול חמץ בפסח.

יום אחד חלה ר' יצחק וחשב שכבר הולך להיפטר מן העולם התחיל להתפלל שיזכה להיקבר בקבר ישראל לפתע בחלומו הופיע רבו ר' אהרן לייב ציגלמן ואמר לו לחסיד ברסלב אסור להתייאש ואם אתה כבר מתפלל לה' שתקבר בקבר ישראל תתפלל כבר שתצא מפה ותתחתן ותעלה לארץ ישראל חלום זה נפח בו רוח חיים התחזק והמשיך לעבוד עד שהגיע יום שחרורו.

כשיצא שאלו אותו לאיפה אתה רוצה לנסוע השיב להם לעיר אומן לבסוף בניסי ניסים הגיע לאומן לראשונה בחייו לאחר שניצל כמה פעמים ממות שם פגש את ר' דניאל הגר שקבלו בסבר פנים יפות ואף ארח אותו תקופה מה.

לאחר מכן הציעה אתו לאלמנת ר' אברהם דז'רגובסקי הבלן שתיקחהו לחתן לביתה שרה שהיא מצאצאו של רבינו ז"ל ר' יצחק התחתן אתה וגרו באומן

שם התחיל לחזק את היהודים השבורים ואף הקים מנין בבית כנסת שנשאר אחרי המלחמה פרנסתו הייתה מכריתת עצים.

באומן היה קשה לחיות גם ברוחניות שהקומוניסטים עלו לשלטון וגם בגשמי לא היה כמעט פרנסה. עד שהגיע השמועה שמכל אזרחי פולין יכולים לצאת מרוסיה משכך עזב את רוסיה והגיעו למחנה עקורים שבגרמניה שם לראשונה פגש בר' לוי יצחק בנדר ומשם עבר יחד עם בחורי ישיבת קמניץ לצרפת שם נולד לו בנו בכורו אברהם נחמן וכעבור שנה זכה לעלות לארץ ישראל.

בארץ גר בעיר רחובות לאחר שראה שא"א לחנך את הילדים שם עבר לגור בירושלים שם עבד לפרנסתו בדואר במיון דואר אווירי בשעות ההפסקה היה מזיז כמה קרטונים ועשה לעצמו חדר קטן שם היה לומד ומתבודד בערב היה לומד עד השעות הקטנות של הלילה

ופעם בשבוע ביום רביעי היה מוסר שיעור לבחורים שצריכים חיזוק בבית כנסת 'משכיל אל דל' בשכונת בית ישראל .

כשיצא לפנסיה הלך ללמוד בכולל של ר' משה בורשטיין ברבוע היהודי בעיר העתיקה יחד עם ר' נח מרגליות ובנו ר' אליעזר שם היה לו גם חברותא לריקוד ר' מאטע'ס אורלנצ'יק.

נפטר ביום ראשון של חול המועד סוכות באושפיזא של יצחק אבינו בשנת תשנ"ז.

בניו[עריכה]

ר' אברהם נחמן, ר' אליעזר, ר' אליקים געיצל, ר' חיים ברוך, ר' ישראל משה.

בנותיו[עריכה]

יוכבד, שושנה, אסתר, ציפורה, בלומה,

חתניו[עריכה]

ר' יקותיאל שנארסון (יוכבד), ר' משה ביננשטוק (שושנה), ר' שמעון יוסף ויזנפלד (אסתר), ר' שמעון טייכנר (ציפורה),ר' יוסף חיים אורגל (בלומה),