מטי ולא מטי

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ידוע שה' יתברך הוא נקרא 'אין סוף', ופירוש הדבר שאין שום מדה או הנהגה או עולם וכיוצא שאפשר לומר שהם מכילים אותו יתברך ח"ו, ואע"פ שודאי אמת כל המדות והעולמות וכו', אך באמת השי"ת בעצמו הוא למעלה למעלה מזה, והוא אין סוף שאין בו תפיסה והשגה, ורק מן אורו הגדול מתפשט ומאיר בכל מדה ומדה ובכל עולם ועולם לפי אותו הבחינה ששייכת לו, עד המדות והכלים שיורדים להבנת האדם ולהשגתו. ועיקר מה שהשי"ת עשה שיהיו וישתלשלו עולמות ומדות, עיקר הכוונה, שבאמצעות זה יוכלו לדעת ממנו ולהתקרב אליו, שעל ידי כל מדה ומדה ועל ידי כל כלי וכלי, יש עוד תפיסה ועוד השגה כביכול בה', ועל ידי זה אפשר להתקרב אליו, ללכת בדרכיו, ולמלא את הדעת בידיעת הבורא ולזכרו, וזה תכלית כל הבריאה ותכלית האדם. ונמצא שיש כאן שני בחינות, שלכאורה הם הפוכות זו מזו: א' שבכל מדה ומדה ובכל עולם ודרגא, מתנוצץ ומאיר אור ה' ויודעים ממנו. ב' הרי באמת כאמור לעיל, ה' הוא למעלה מזה, ובאמת לא שייך לצמצם ולהגביל בשום מדה ובשום דרגא או עולם את אורו הגדול שהוא אין סוף. ואת שני הבחינות האלו, הקב"ה בעצמו עשה, וכך הוא הדרך שמאיר ומגלה את אורו, מצד אחד הוא עשה שאורו הגדול האין סוף מתפשט ומאיר בתוך המדות והכלים וכו', וזו בחינה אחת, ומצד שני עשה בחינה הפוכה, ובה יודעים שבאמת אורו נשגב מאד למעלה מתפיסת כל כלי וכל מחשבה וכל עולם. ושני הבחינות האלו שהקב"ה עשה, נקראים 'מטי' ו'לא מטי' היינו נוגע ולא נוגע, מושג - ולא מושג. וכך נמשכת ידיעת ה' בשלמות. וכך לכל אחד ואחד, שמשתוקק לדעת מה' ולהתקרב אליו, צריך להכנס באופן הזה, שמצד אחד צריך לעסוק ולהשתוקק להשלים את עצמו ודעתו ומידותיו להתקרב לה' ולדעת ממנו, אך מצד שני לדעת שבאמת אין יודעים, ואסור להכנס ולחקור במה שאין רשות שהוא מכוסה ונעלם, ורק באמצעות שני דברים אלו כאחד , ידיעת ה' היא בשלמות כראוי.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה כד'