שינויים

בנסיעתו המפורסמת של אור שבעת הימים מרן ה[[בעש"ט]] זצוק״ל לארץ ישראל, נסעה עמו בתו הצדקנית מרת אדל ע״ה את חג הפסח עשו הם בעיר איסטאנבול שבתורכיה, וביום א׳ של חול המועד, המשיכו בדרכם ועלו לספינה הנוסעת לכיוון ארץ ישראל. כשיצאה הספינה מהעיר, התחוללה רוח סערה קשה אשר טלטלה את הספינה כקליפת אגוז, והיא חישבה להשבר כל רגע. פחד נורא תקף את כל הנוסעים, ובצר להם פנו אל ה[[בעש״ט]] שיפעל עבורם ישועה. נענה ה[[בעש״ט]] ואמר: ״הים לא ישוב לאיתנו, עד שישליכו את כתבי לתוך המים, או לחילופין ישליכו את אדל בתי הימה״, לכששמעה אדל הצדקנית את דברי אביה, קבלה את הדין על עצמה ללא טענות ומענות, ואמרה: ״מוטב שתשליכוני לים, ובלבד שינצלו הכתבים הקדושים והיקרים.״ וללא שהיות הכינה את עצמה על מנת שישליכו אותה אל הים...

ברם, לפתע שרתה עליה רוח קדושה ממרום, והיא הכריזה: ״יכולים אתם להשליך את הכתבים אל הים, כי בעזרת ה׳ יתברך עוד יהיה לי נכד כזה שיכתוב כתבים נאים מאוד...״

[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]