349
עריכות
-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "{{מחפש מקורות}} ממוזער|כינוס החסידים באומן '''הקיבוץ באומן''' הוא כינוי להתכ..."
{{מחפש מקורות}}
[[קובץ:Nahmantomb.JPG|ממוזער|כינוס החסידים באומן]]
'''הקיבוץ באומן''' הוא כינוי להתכנסות עולמית של [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]] בימי [[ראש השנה]] בקברו של רבי [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן (עיר)|אומן]].
==היסטוריה==
חסידיו של רבי נחמן מברסלב נהגו לנסוע אליו מדי שנה להיות עמו בראש השנה. בשנת [[1810]], בראש השנה האחרון לחייו, במעמד מאות מחסידיו הצהיר רבי נחמן מספר הצהרות בדבר חשיבות השהייה במחיצתו בראש השנה: "איש בל יעדר" ו"הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה"{{הערה|[[חיי מוהר"ן]] 403}}.
תלמידו רבי [[נתן מנמירוב]] פירש את דבריו שעל החסידים לשוב ולפקוד את קברו בראש השנה כשם ששהו במחיצתו בחייו, בשנת [[1811]] ארגן רבי נתן את העלייה לרגל הראשונה לציונו, אך רק כששים חסידים בלבד נסעו לקיבוץ.
כעשר שנים לאחר ייסוד הקיבוץ, כבר לא הכיל בית הכנסת המקומי את משתתפיו והם נאלצו להתפלל במקומות מזדמנים, רבי נתן והחסידים החלו לפעול למען הקמת [[בית כנסת]] משלהם. בשנת [[1834]] נחנך בית הכנסת של חסידי ברסלב באומן (שנודע בשם ה"קלויז").
החל משנת [[1917]], בעקבות קשיים לחצות את הגבול החלו החסידים ב[[פולין]] לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם ב[[לובלין]], ואנשי ברסלב ב[[ירושלים]] הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנת [[1940]] יזם רבי אברהם שטרנהרץ (נכדו של רבי נתן), קיבוץ שנתי ב[[מירון (מושב)|מירון]] ליד קברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], מחבר [[ספר הזוהר]].
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הקיבוצים העיקריים נערכו במירון ובירושלים. קיבוצים נוספים נערכו ב[[ניו יורק]] וב[[מנצ'סטר]].
יש חלק מזקני ברסלב סבורים כי מי שנמצא בארץ ישראל אין לו לצאת לאומן לקיבוץ, כי מעלת הקיבוץ בארץ ישראל עדיף על הקיבוץ באומן שבחוץ לארץ. על כן עד היום ישנו קיבוץ בירושלים בימי ראש השנה ומשתתפים בו כחמש מאות איש.
===הקיבוץ בתקופת "מסך הברזל"===
דיכויה האלים של הפעילות הדתית היהודית ברוסיה אילץ את משתתפי הקיבוץ באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, גם לאחר מלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו ברוסיה המשיכו לקיים מנין סודי בראש השנה באומן, חרף סכנת המאסר. במשך השנים נעשו ניסיונות מצד חסידי ברסלב מישראל ומארצות הברית לשהות בראש השנה באומן, אך השלטונות הסובייטיים לא אשרו לקיים סיורים באומן בראש השנה וכן סירבו להתיר לאורחים ללון באומן.
בשנת [[1988]] התירו השלטונות למאתים וחמישים איש לשהות בראש השנה באומן.
בשנת [[1989]] הגיעו יותר מאלף אנשים לקיבוץ. החסידים שכרו בניין של [[בית חרושת]] בסמוך לציון, והסבו את אולמות הייצור לבית-כנסת, חדר אוכל ולאולמות שינה.
בשנת [[2000]] כבר נכחו יותר מעשרת אלפים חסידים בקיבוץ באומן.
===הקיבוץ כיום===
{{השלמה}}
==מעמד התשליך==
{{השלמה}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברסלב]]
{{קרדיט}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=הקיבוץ באומן|גרסה=26290716|דרגה=נקי}}
[[קובץ:Nahmantomb.JPG|ממוזער|כינוס החסידים באומן]]
'''הקיבוץ באומן''' הוא כינוי להתכנסות עולמית של [[חסידות ברסלב|חסידי ברסלב]] בימי [[ראש השנה]] בקברו של רבי [[נחמן מברסלב]] ב[[אומן (עיר)|אומן]].
==היסטוריה==
חסידיו של רבי נחמן מברסלב נהגו לנסוע אליו מדי שנה להיות עמו בראש השנה. בשנת [[1810]], בראש השנה האחרון לחייו, במעמד מאות מחסידיו הצהיר רבי נחמן מספר הצהרות בדבר חשיבות השהייה במחיצתו בראש השנה: "איש בל יעדר" ו"הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה"{{הערה|[[חיי מוהר"ן]] 403}}.
תלמידו רבי [[נתן מנמירוב]] פירש את דבריו שעל החסידים לשוב ולפקוד את קברו בראש השנה כשם ששהו במחיצתו בחייו, בשנת [[1811]] ארגן רבי נתן את העלייה לרגל הראשונה לציונו, אך רק כששים חסידים בלבד נסעו לקיבוץ.
כעשר שנים לאחר ייסוד הקיבוץ, כבר לא הכיל בית הכנסת המקומי את משתתפיו והם נאלצו להתפלל במקומות מזדמנים, רבי נתן והחסידים החלו לפעול למען הקמת [[בית כנסת]] משלהם. בשנת [[1834]] נחנך בית הכנסת של חסידי ברסלב באומן (שנודע בשם ה"קלויז").
החל משנת [[1917]], בעקבות קשיים לחצות את הגבול החלו החסידים ב[[פולין]] לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם ב[[לובלין]], ואנשי ברסלב ב[[ירושלים]] הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנת [[1940]] יזם רבי אברהם שטרנהרץ (נכדו של רבי נתן), קיבוץ שנתי ב[[מירון (מושב)|מירון]] ליד קברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], מחבר [[ספר הזוהר]].
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הקיבוצים העיקריים נערכו במירון ובירושלים. קיבוצים נוספים נערכו ב[[ניו יורק]] וב[[מנצ'סטר]].
יש חלק מזקני ברסלב סבורים כי מי שנמצא בארץ ישראל אין לו לצאת לאומן לקיבוץ, כי מעלת הקיבוץ בארץ ישראל עדיף על הקיבוץ באומן שבחוץ לארץ. על כן עד היום ישנו קיבוץ בירושלים בימי ראש השנה ומשתתפים בו כחמש מאות איש.
===הקיבוץ בתקופת "מסך הברזל"===
דיכויה האלים של הפעילות הדתית היהודית ברוסיה אילץ את משתתפי הקיבוץ באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, גם לאחר מלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו ברוסיה המשיכו לקיים מנין סודי בראש השנה באומן, חרף סכנת המאסר. במשך השנים נעשו ניסיונות מצד חסידי ברסלב מישראל ומארצות הברית לשהות בראש השנה באומן, אך השלטונות הסובייטיים לא אשרו לקיים סיורים באומן בראש השנה וכן סירבו להתיר לאורחים ללון באומן.
בשנת [[1988]] התירו השלטונות למאתים וחמישים איש לשהות בראש השנה באומן.
בשנת [[1989]] הגיעו יותר מאלף אנשים לקיבוץ. החסידים שכרו בניין של [[בית חרושת]] בסמוך לציון, והסבו את אולמות הייצור לבית-כנסת, חדר אוכל ולאולמות שינה.
בשנת [[2000]] כבר נכחו יותר מעשרת אלפים חסידים בקיבוץ באומן.
===הקיבוץ כיום===
{{השלמה}}
==מעמד התשליך==
{{השלמה}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברסלב]]
{{קרדיט}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=הקיבוץ באומן|גרסה=26290716|דרגה=נקי}}
