מנצפ"ך בדעת ז"א

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בספירת ה'דעת' של 'זעיר אנפין' יש חמשה חסדים וחמשה גבורות (והם נקראים תרין עטרין דדעת – עטרין דחסדים ועטרין דגבורות), ויחד הם עשרה, ומרמזים על י' שמות הוי"ה (ומוזכר בליקו"מ א' ט"ו). חמשה גבורות אלו הם נקראים "מנצפ"ך", שהם האותיות הכפולות, והם מרמזים על הגבורות, מאחר שהם אותיות סופיות, והם מגבילות ומצמצמות את התיבה בסופה לעצור שלא יתפשט יותר, ו'מנצפ"ך' בגימטריא "פר", שהוא מרמז על הפ"ר דינים. נמצא שהשורש של היראה הוא ה"דעת". וממילא כל זמן שה'יראה' עדיין לא עלתה לשרשה אל ה'דעת', אף שכבר התחיל להעלות אותה קצת, מ"מ עדיין שייך בהיראה דינים וריחוק, מאחר שהם גבורות, [ה' גבורות מנצפ"ך דהיינו פ"ר דינים], ואזי היראה היא באופן שמפיל עליו פחד וריחוק (כי הרי בפשטות יראה מרחקת, ואהבה מקרבת), אבל ע"י שמעלה אותה אל הדעת, עי"ז מתחברים הגבורות אל החסדים שבדעת ומתמתקים על ידם, וזוכה ליראה עם שמחה, יראה שמקרבת את האדם, וזה נקרא המתקת היראה.

הערות שוליים[עריכה]