משכא דחויא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

משכא דחויא הוא עור הנחש. הכוונה לנחש הקדמוני שהסיט את חווה וגרם לחטא עץ הדעת טוב ורע. הכינוי מיוחס לקליפה הטמאה המלבשת את כל הנפשות הנולדות מאז החטא, ומהווה את הסיבה העיקרית לכל מלחמות היצר. עור הנחש הקרוי גם 'צרעת', הוא סוד 'כותנות עור'. בזוהר הקדוש מובא פעמים רבות שפגם חטא עץ הדעת נגע בעיקר בלבושי הנפש. תחת אשר יזכו אדם וחווה ללבושי 'כותנות אור' הלבישום 'כותנות עור'. ביאור העניין: האכילה מעץ הדעת טוב ורע עירבה בדעת האנושית את הצד הרע, העניקה לו מציאות, ולמעשה יצרה עירוב בין טוב ורע ואת יכולת הבחירה. זה עניינם של כותנות עור. העור הוא הלבוש החיצוני של הגוף. וכמו כן גם על הנפש יש לבושים שונים. כאשר הלבוש אינו מבורר דיו הוא מזמין ואף יוצר ניסיונות. היפוכם של 'כותנות עור' הם כותנות האור, בחינה זו מגדירה מצב מתוקן של אדם שזכה לתקן את פגמיו ולבטל מעל עצמו לגמרי את צד הרע, ולהיוותר רק בבחינת כולו טוב. עד שהפך את העור לאור. כל חטא ופגם שאדם נכשל בו ח"ו, פוגע בלבושיו. האריז"ל מלמד שיש חטאים שגורמים להפסיד לגמרי את לבוש הקדושה, כמו שנאמר על עם ישראל לאחר חטא העגל "ויתנצלו את עדיים" שהפסידו את העטרות שהם לבושים של קדושה. יש פגמים שגורמים רק חולשה בלבוש. כנגד שני הקלקולים הללו מברכים בבוקר 'מלביש ערומים' לתקן את מי שהפסיד לגמרי את לבושי הקדושה. וברכת "הנותן ליעף כוח" לתקן את חולשת הבגדים.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה פג'