נדר/ הפלאה

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

מעשה הנדר נקרא 'הפלאה' "איש כי יפליא לנדור נדר". הפלאה זו עניינה 'פלא', שהוא השורש העליון של הקדושה. ומכאן פשר למצוות נדרים המופלאה. אנו מוצאים שאדם יכול לנדור נדר ובכך לאסור איסור על עצמו באיסור דאורייתא, אפילו בדבר שאינו אסור מהתורה. ונמצא שבדיבור פיו הוא הוסיף מצווה בתורה הקדושה. מהיכן כוח זה? אכן הנדר שואב את כוחו מבחינת 'פליאות חכמה' שהוא השורש העליון ביותר של כוח הבחירה. מקום הנדר הוא עולם הבינה הקרוי גם 'יובל', או 'שער החמישים'. במקום זה מושרשים כל החכמים. כי החכמה שורשה בבחינת 'פלא' שהוא הכתר העליון. בעשיית נדר אדם עולה אל השורש של כוח הבחירה שלו, ומהשורש הזה הוא יכול להשפיע על עצמו כוחות מיוחדים לעמוד כנגד פיתויי היצר הרע. כי הנדר אינו רק אמירה בפה, אלא 'הפלאה', כלומר עליה אל מקום הפלא שהוא שורש הבחירה. וכאן מתאחדים יחד שני הפכים: כי במציאות יש מצד אחד כביכול בחירה, ומאידך יש מה שאינו בבחירה. הבחירה היא בדברים המותרים, ואילו מה שנפלא מהבחירה אלו מצוות התורה בהן אנו מחויבים. אמנם עיקר העבודה הוא בדבר ההיתר, שם נדמה כאילו בידינו בחירה להטות לטוב ולמוטב. בשעה שיהודי נודר הריהו 'עולה' אל המקום ממנו בא כוח הבחירה, ומשם מאציל על עצמו בהירות של אמונה המגלה – אין דבר הרשות, הכל מצוות השם. אסור או מותר. לפיכך הנדר מחזק את האמונה.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה נז'