נחש דפרח באוירא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בזוה"ק פרשת משפטים, מובא מאמרים מה"סבא", שהוא נשמה של צדיק עליון שנתגלה לחבריא קדישא של רשב"י וגילה להם סודות עליונים, חלקם בדרך משל וחידה. (וכבר נתבאר העניין בתורה לו). אחד מהשאלות הוא: מי הוא הנחש שפורח באויר והולך בנפרד, ובינתיים יש מנוחה לנמלה אחת שבין שיניו, ונחש זה מתחיל בחיבור יחד ומסיים בנפרד. וביארו במפרשי הזוה"ק ביאורים שונים בפתרון המשל, והאר"י הק' (פע"ח שער השבת פ"ג, שמרשב"י) ביאר שה'נחש' רומז לקליפות, שמנסים לבנות את עצמם שיהיו בנין שלם ואינם יכולים, ובפע"ח כתב שהם מנסים לעלות למעלה להיכל הקדושה – (בער"ש, כמבואר בתורה יט), והקב"ה מפיל אותם שלא יינקו מתוך הקדושה. והענין שהנחש 'פורח באויר' ביאר ה'מקדש מלך' שהסט"א מנסה לינוק מאור המקיף ואור הפנימי שנקראים אוירא. וה'נמלה' היא השכינה הקדושה [וכן נשמות ישראל שהקליפות מסבבים אותם], וכשהשי"ת מעביר את שליטת הנחש, יש נייחא לנמלה. כל הוא ביאור העניין בפשטות. ורביה"ק מגלה כאן סוד העניין לעובדא ולמעשה, ומפרש שקליפות אלו הם סוד האפיקורסים, שמנסים לפרוח ולפרסם את חכמתם הרעה, וגם מנסים לינוק ולהשיג השגות האלוקות שאין להם רשות להשיג. וכשהשי"ת עוזר והם מפסיקים קצת לחקור, אז יש מנוחה לנשמת החכם שהם מנסים להתגבר עליו בבלבולים ואז יש לו נייחא. וכמבואר באריכות בדברי המאמר.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה סג'