ספרא דצניעותא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בזה"ק פרשת תרומה (מדף קע"ו), ישנם ה' פרקים הנקראים 'ספרא דצניעותא'. רשב"י עצמו מגלה (שם קע"ה:) עוצם מעלת שבח הספר, שהוא ספר שבו כלולים כל הסודות שבעולם. [בספרא דצניעותא הוא מגלה את שורש הענין בקיצור, ואח"כ הוא מרחיב לבאר זאת באדרא רבה (זה"ק נשא) ובאדרא זוטא (שם האזינו) שאמרו ביום הסתלקותו לגנזי מרומים]. הרבה פירושים נאמרו על 'ספרא דצניעותא', כמו הגר"א ועוד מפרשים, ורבינו הקדוש נכנס לגלות פנימיות הדברים ודרכי העבודה המוצנעים שם. כהקדמה לספרא דצניעותא פתח רשב"י במשל לאדם שדר במקום שבו גדלים הרבה חיטים. אבל לא ידע מה עושים אתם, והיה אוכל אותם כמו שהם. לימים בא לעיר הגדולה, והביאו לפניו לחם טוב, ושאר מיני מזונות ומעדני מלכים, וכששאל מה זה, הסבירו לו שכל אלו נעשו מחיטה. אמר 'הרי אני הוא בעל כל אלו', כי אצלי נמצא העיקר של כל אלו שהוא החיטים. ומסיים שם רשב"י: שאותו אדם, בגלל שהיה חסר דעה, לא ידע ממעדני עולם – אף שהיו אצלו – וע"כ נאבדו ממנו. והנמשל הוא: אדם שיודע רק כללי החכמה, ואינו מבקש ללמוד מה הם הדרכים היוצאים מהם, הרי הוא כאותו בעל החיטים, שאוכל את החיטים בעצמם, תחת ליהנות מכל המעדנים והתענוגים שיכול להוציא מהם. ואכן, הצדיקים עסקו בכל נפשם לחפש ולהבין את הסודות הגנוזים בספרא דצניעותא - ואצלם נמצא העידונים והדרכים המתוקים הנובעים ממנו, ומהם נלמד ונדע איך להשתמש עם כל המתגלה משם.