ספר המידות

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר המידות - מהדורות שונות

סקירה[עריכה]

אוסף מאמרים קצרים על המידות וההנהגות השונות הטובות והלא טובות, לפי סדר א-ב. חלקו הראשון של הספר חובר על ידי רבי נחמן מברסלב בימי ילדותו, והחלק השני חובר על ידו בגיל מאוחר יותר (לאחר שחזר מארץ ישראל?). נקרא גם בשמות "ספר האלף -בית" – "הנהגות ישרות".

ביאורים[עריכה]

ר' נחמן עצמו לא גילה מעולם את מראי המקום המדויקים למאמרים אלה, למרות שהיו המראי מקומות כתובים אצלו. ר' נתן כלל מספר מראי מקום בהדפסה השנייה, בשנת תקפ"א, עשר שנים אחרי פרסום המהדורה הראשונה. בשנים מאוחרות יותר נוספו עוד "מראי מקומות", חלקם על ידי ר' נחמן משטהערין (תרל"ג-תרל"ד), וחלקם נכתבו על ידי ר' צדוק הכהן מלובלין (תרס"ז-תרס"ח). במהדורת "תורת הנצח" שולבו שניהם ביחד ע"י הרב חיים מנחם קרמר. לאחרונה הופיע ספר "תפארת המידות" הכולל ביאור ומראה מקומות חדשים ועוד הוספות נכבדות, וכולל מבוא ארוך על מהות הספר, אופן כתיבתו ועוד.

מקורות[עריכה]

  • פעם אחת היה ספר האלף בית (ספר המדות) בכתב אצל חברנו רבי נפתלי, ורבי נפתלי ישב עמו על העגלה כי היה מלוה אותו כשנסע לנאווריטש. ענה ואמר על ספר האלף בית שראהו ביד רבי נפתלי הנ"ל: "מיין ליבער הרציקער חבר מיין ליבער גיטרייער חבר. האט דאס האט מיך גימאכט פאר איין יהוד". [אהובי ורעי המסור זה עשה אותי ליהודי] הינו שעל ידי אלו הדברים הנאמרים בספר האלף בית על כל מדה ומדה, על ידי זה התגבר לשבר כל מדה ומדה עד שזכה למה שזכה: (חיי מוהר"ן שעט)
  • אמר שהיה לו בהאלף בית אות ר' על רפואה שהיה כתוב שם כל הרפואות ולא היה חולאת בעולם שלא היה כתוב שם רפואתו, אך לא רצה להעתיקו ושרפו: (חיי מוהר"ן עד)
  • כשכתבתי לפניו ספר האלף בית הראשון ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו, ונמשך הדבר זמן רב, כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון], ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו, ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחד קדם חנכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים, עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד, אך מאהבת ישראל מסר נפשו על כל דבר שיש בו זכות וטובה להכלל.

ופעם אחת כתבתי לפניו כמעט כל היום כלו, ואחר כך לעת ערב ענה ואמר בוא לחשבון עמי על אותו היום מה עשינו בו. ואמר הלא התפללנו וגם למדנו מעט ואחר כך כתבנו. וגם זה הוא למוד הינו מה שכותבין דברי תורה נחשב גם כן ללמוד. ואמר אז כל מה שאני צריך לעשות אני חפץ מאד לעשותו ולגמרו תכף ומיד דיקא, ולא להשהותו לזמן אחר. ואמר אם היה אפשר לגמר כתיבת ספר האלף בית ביום אחד הייתי חפץ מאד בזה. ובענין זה יש כמה שיחות הצריכים מאד איך היה זריז בכל דבר ודבר הצריך ומכרח שהיה מזדרז מאד לעשותו מיד תכף בלי עכוב, אפלו דברי חל, כדי שלא יצטרך לבלבל בזה אחר כך כי אם לא היה עושה אותו מיד לא היה יודע אם יעשהו עוד לעולם. כי אחר כך לא היה רוצה עוד לבלבל דעתו עוד כלל בזה. כי מחו היה דבוק תמיד במה שהיה צריך לעבודת השם. על כן היה חפץ בכל דבר המכרח לעשותו אפלו בדברי חל לעשותו תכף ומיד בלי עכוב כלל. ואפלו אם צריך ללמד או לעסק בעבודת השם, והגיע אליו עסק שהיה מכרח לעשותו, אף על פי שזה העסק לא היה דבר שבקדשה ממש, אף על פי כן מאחר שמכרח לעשות אותו הדבר, היה רגיל על פי רב לפטר עצמו מקדם לעשות בזריזות מיד מה שצריך ומכרח לעשותו, כדי שתהיה דעתו פנויה אחר כך. אך אם לא היה אפשר לעשותו מיד לא היה מבלבל דעתו כלל בזה. רק אם היה אפשר לעשותו אחר כך למחרתו או לזמן אחר היה עושהו, ואם לאו לאו. ולא היה טרוד ומבלבל כלל לעולם בשום דבר שבעולם. ואי אפשר לבאר ענינים כאלו בכתב כלל: (חיי מוהר"ן תלד)

  • שמעתי בשם רבנו ז"ל שאמר: שעל כל דברי האלף בית שלו יש מהיכא תיתי (רצונו לומר מאיזה מקום נלמד הדבר מאיזה פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה וכיוצא), ומאי טעמא, רק על דבר אחד מהאלף בית החדש אמר: מהיכא תיתי יודע אני, ומאי טעמא איני יודע עדין: (אמר המעתיק בזה מובן מה שהפליג כל כך בשבח הא"ב השני החדש (ספר המדות) כמבאר בהקדמה, היתה כונתו העקר על המאי טעמא, הינו פנימיות ההשגה שהיה לו ז"ל בכל ענין וענין המבאר שם, אבל מהיכא תיתי יכול למצא גם על כמה דברים המבארים בהאלף בית החדש, איך מרמזים בדברי חכמינו זכרונם לברכה, וכבר מצאו אנשי שלומנו הרבה מהם באיזה מאמרים מהם מבאר בדברי רבנו ז"ל להדיא): (חיי מוהר"ן תקפד).

יצא לאור[עריכה]

  • מאהלוב תקע"א.
  • בשנת תקפ"א בבית מוהרנ"ת
  • בשנת תר"ט נדפס "ספר המדות" בפעם שלישית בזאלקווא
  • בשנת תרי"ז נדפס בפעם רביעית ומכונה בשם "הנהגות ישרות" בלי ציון מקום ההדפסה, כנראה בלעמברג.
  • בשנת תרי"ט נדפס בפעם חמישית ומכונה בשם "ספר הנהגות ישרות", בדפוס לעמבערג. כנראה נדפס ע"י הר"ר נחמן מטולטשין זצ"ל שהתעסק אז שם, בהדפסת ליקו"ה חו"מ. בהוצאה זו נתוספו עוד כמה מ"מ אשר נכללו ג"כ במ"מ הרב מטשעהרין זצ"ל.
  • בשנת תרל"א בלעמבערג
  • בשנת תרל"ד נדפס פעם שביעית בלעמברג - לראשונה מופיע אז מ"מ מהגה"ק הרב נחמן מטשעהרין זצ"ל. המ"מ מצורפים בסוף הספר.
  • בשנת תרס"ח
  • בשנת תרע"ב הובא בפעם תשיעית לדפוס בווארשא ע"י הר"ר אהרן ליב ציגלמאן זצ"ל.
  • עוד פעם נדפס בשנת תרע"ב ע"י ר' יעקב יצחק ריינערמאן ז"ל.
  • בשנת תרע"ה הובא עוד הפעם לדפוס ע"י ר' יהודא לייביל ראזינפעלד ז"ל.
  • בשנת תרפ"ג נדפס בפעם השנים ־עשר בווארשא, ע"י הר"ר אהרן ליב ציגלמאן זצ"ל.
  • בשנת תרפ"ז הודפס בפעם השלושה־עשר בווארשא, ע"י הוצאת טרקלין, עם הקדמה מאחד המתקדמים, בלי מ"מ.
  • בשנת תרפ"ט הודפס בפעם הארבע־עשר בווארשא ע"י הר"ר ר' אהרן לייב ציגלמאן ז"ל,
  • בשנת תרפ"ט נדפס בפעם החמשה־עשר בווארשא, ע"י ר' אברהם בהנא ז"ל.
  • בשנת תש"א נדפס בפעם הששה "עשר בירושלים, ע"י הר"ר יונה ליב לאביל ז"ל.
  • בשנת תש"ח נדפס בפעם השבעה־עשר בניו־יורק.
  • בשנת תש"ט נדפס בפעם השמונה ־עשר בירושלים, ע"י חברת "צדקה שלום".
  • בפעם התשעה־עשר נדפס בירושלים ע"י הוצאת "לוין אפשטיין" בלי מ"מ.
  • בשנת תשכ"ה נדפס בפעם העשרים בבני־ברק, ע"י ישיבת ברסלב.
  • בשנת תשכ"ה נדפס בפעם העשרים"ואחד בניו־יורק ע"י הגה"ק מוהרא"ש זצ"ל.
  • בשנת תשכ"ו נדפס בפעם העשרים־ושנים בבני־ברק, בפורמט קטן, בלי מ"מ, ע"י ישיבת ברסלב.

קישורים חיצוניים[עריכה]