ע"ב הוא שיכוך רי"ו זה בחינת חמימות

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ע"ב הוא בגימטריא חסד, רי"ו הוא בגימ' גבורה. והגבורות הם החמימות שמזה נעשה העלאת מ"ן, לגרום היחוד קוב"ה ושכינתיה, שכל ענין היחוד הוא המשכת החסדים להמתיק הגבורות, והיינו שמקשר חמום הלב שהוא הגבורות להעלותו שיתחמם הלב בקדושה גדולה לשרשו (כמבואר בזהר המובא בליקו"מ א' י"ג), שאז עולה, ונעשה מזה יחוד גדול בחי' ע"ב עם רי"ו ששניהם יחד הם אותיות עיבור (ע"פ פרפראות לחכמה). ומבאר בביאור הליקוטים, דהנה יש שני בחי' עיבור, בחי' א' - הוא מה שמשכך בחי' ע"ב את חמימות תאוות ממון בחי' רי"ו, בחי' ב' - מה שהצדיק מעלה את הנפשות בעיבור למ"ן. והא בהא תליא, שע"י מה שהצדיק זכה לשכך את התאוות ממון בתכלית השלימות (בחי' א' דעיבו"ר), עי"ז נמשך ימין החסד - ע"ב -, ונמשך הדעת והשכל, שע"י שכל זה יכול ליקח ולקבץ הנפשות שהם הרצונות - רי"ו - , ולהעלותם בעיבו"ר בבחי' מ"ן ברצוא שהוא בחי' נור דליק בחמימות תאוות ממון (שהוא בחי' ב' דעיבו"ר). כי ע"י ההעלאה למ"ן, בזה הצדיק בחי' מש"ה גי' שככ"ה, לוקח את הרי"ו גבורות, דהיינו חמימות הרצונות והתאוות הרעות ומרות של הנפשות הבאים אליו, שבזה הם גרמו באתערותא דלעילא את החרון אף והחימה של הנור דלוק בהרי"ו גבורות, והוא כוללם ברצוא למעלה בימין החסד (שהמשיך ע"י שיכוכו כנ"ל), דהיינו שנכללים יותר בתוך הע"ב חסדים, ונתשכך החמימות.


הערות שוליים[עריכה]