עתיקא – זעיר אנפין

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

בזוה"ק מבואר [בהרבה מקומות. ובפרט באדרא רבה פ' נשא] שיש שני מיני אורות עיקריים שמאירים ומתגלים בעולם האצילות, ומשם משפיעים לכל העולמות. והם: א. אור ה'עתיקא', הוא ה'כתר עליון' [ובאדרא זוטא גילה רשב"י, שבאור זה נתלים וממנו מתגלים גם החכמה והבינה עילאה]. ב. הוא אור ה'זעיר אנפין'. כשלמעשה ה'עתיקא' נסתר יותר וטמון וגנוז בפנימיות, ואינו מתגלה ומאיר אלא דרך ה"זעיר אנפין" בדרך נעלמת וסתומה. ובאמת יש עשר ספירות שלמות וכו' בעולם האצילות כידוע, אך שני בחינות אלו - "עתיקא", ו"זעיר אנפין", הם כוללות את השאר, [החכמה והבינה מאירות ונכללות בכתר, וששת המדות מחסד עד יסוד, הם ספירות הז"א, והמלכות צריכה להכלל בו]. ונבאר קצת בזה, שמובן וידוע בזוה"ק, ובאריכות באדרא, שבאור העתיקא כלולים ה'מדות הרחמים' העליונות וכל שרשיהם, והם אורות עליונים מאד מאד [שככל שהם מתגלים נמתקים כל הדינים ומתגלה אור ה' מאד, וזה עבודת הצדיקים הגדולים לפעול זאת], ובמידות הכלולות באור הזעיר אנפין - שהם גם אורות נשגבים מאד כמובן - שם הם מדות הכלולות מחסד ודין, והוא ההנהגה העיקרית שפועלת בעולם באופן מתוקן, וכמובן שביאור זה הוא רק כמציץ מן החרכים. וכאן במאמר זה גילה רביה"ק מהות המדות האלו, שבהאורות העליונים ד'עתיקא' - נמשך השגת הדעת של השי"ת שנזכה שיהיה לעתיד, ובאורות ה'זעיר אנפין' - נמשך בעיקר השגת הדעת של עתה, שמתפשט עד לכ"א. וכאמור, שבאמת בהשגת הז"א מאיר ונעלם בו גם אור העתיקא.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה כא'