קרעטשמע

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר[עריכה]

ירושלים

סקירה[עריכה]

במבואות ירושלים, בואכה רחוב יחזקאל, מתקיים לו שטיבל ייחוד לחסידי ברסלב, הנקרא "קרעטשמע". וזאת על שום מה? על כי המקום משמש במשך ימות החול כ"קרעטשמע", שהוא התרגום העתיק והוותיק של 'מסעדה', והנה בבא השבת, המקום פושט צורה ולובש צורה, וה'קרעטשמע' בכבודו ובעצמו הופך להיות מקום קדוש של תורה ותפילה לחסידי ברסלב. המקום, בצורתו ובהווייתו, משרה אוירה מיוחדת עתיקה ונוסטלגית. והוא מושך אליו כמגנט את תשובי האיזור, שנהנים כל שבוע מחדש להתאסף יחד לתפילות השבת. ושם מתבטא באופן ייחודי ומרגש הפסוק "ויהי בישורון מלך, בהתאסף... יחד שבטי ישראל", כאשר הוא מכיל בתוכו גוונים רבים ושונים, שכולם מתאחדים יחד לשורר למלך מלכי המלכים, בהארת שבת מלכתא. מארגני ה"מניין" בעצמם, הופתעו לטובה. כאשר חשבו בתחילה לייסד בסה"כ 'מניין' לאנ"ש להתפלל יחד בשבת קודש. אך עד מהרה הפך המקום ל'קהילה' של ממש, כשהיא כוללת בתוכה קרוב למאה חסידי ברסלב כ"י. התפילות כולם מתנהלות בשירה ובניגון, כשהנוסח הוותיק של אנ"ש, מתמזג יחד עם ניגונים נוספים שונים, שיחד הופכים את האווירה למרוממת ומדביקה, המגביהה את המתפללים טפח ויותר מעל הקרקע, ומכניסה אותם – ירצו או לא – לתוך אווירת השבת העוטפת וממיסה כל לב, בשמחה אהבה וכיסופין. התפילה בליל שבת מתחילה עם השיר "הנני מקשר עצמי", כשהמתפללים הרבים שגודשים את המקום, מצטרפים כולם אל השירה, ומיד אל התפילה. האווירה כל כך סוחפת ומרוממת, עד שמאליו – ללא החלטה רשמית כלשהי – נוצר מצב בו אין מציאות של דיבור באמצע התפילה חלילה, וגם לא של יציאה החוצה. כל כך טוב בפנים שאין מה לחפש בחוץ, והתפילה כל כך מתוקה שאין סיבה לחפש עיסוק אחר באמצעה. בשבת בבוקר התפילה מתחילה מאוחר מעט, כדי לאפשר לכולם להשתתף בה. הציבור קורא קריאת שמע לפני כן, ומתחילים להתפלל בניחותא ובנעימות עד לגמר התפילה, אז מתקיים קידושא רבה מכובד, ומתחזקים יחד בדברי רבינו. ובסעודה שלישית, שוב הם מתקבצים לשירה ודיבוק חברים בלי שעון, אף אחד לא ממהר לא למעריב ולא לסיגריה, כי זה הזמן שבו הם מתמלאים הרוח וכח לכל השבוע.