רל"א שערים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

השי"ת ברא את הבריאה במאמרו ובדיבורו, כמו שכתוב "בדבר ה' שמים נעשו", ולכן בכל דבר שבבריאה יש בו צירופי אותיות שבו נברא הדבר, וכגון: דברים השייכים לחסד יש בהם האות של ספירת החסד, ודברים השיכים לגבורה יש בהם האות של ספירת הגבורה, וכן השאר. אלא שבאמת כל אות ואות אינו לבדו, רק הוא מצטרף ומתגלגל עם כל אותיות הא' ב', כגון אות א', הוא הולך יחד עם שאר האותיות באופן זה א"ב א"ג א"ד וכו', וכן אות ב' – ב"א ב"ג ב"ד וכו', ומכולם יחד עולה חשבון רל"א, וכמו כן כל אות מתגלגל עם כל שאר אותיות באחור, דהיינו ב"א ג"א ד"א וכו', שהוא ג"כ בגי' רל"א [ויחד הם גימ' נתי"ב כי 22 (כ"ב אותיות) כפול 21 (שאר הכ"א אותיות המצטרפות) יחד עולה 462 גימ' נתי"ב]. וכל אות ואות צריך לצרף אותו ג"כ עם הנקודות, דהיינו: א' עם חיריק ועם מלאפום וכו', וכן ב' עם כולם, וכן כולם. ומי שיודע סודות הצירוף של האותיות, יכול לעשות פעולות ממש ע"י זווגי האותיות ברל"א שערים פנים ואחור, כגון לברוא גולם וכדומה. ורבינו מגלה, שעבודה זו שייכת לכל אדם. כי אמנם מציאות הבריאה היא אותיות, אך הם עדיין בלא חיות, והם כגוף בלא נפש, וצריך להמשיך נקודות להאותיות, שעי"ז נמשך 'נפש' ו'חיות' למציאות ה'גוף', ורבינו מגלה שה'נקודות' הם ה'רצונות' של האדם. נמצא כשהאדם רוצה לשנות אצלו איזה דבר שיהיה אצלו מלא חיות, יש לו עצה להתחזק ברצונות וכיסופין, לרצות את הדבר שבקדושה שוב ושוב, וכך בכל רצון ורצון ממשיך עוד נקודות לאותיות, עד שנברא הנפש להדבר שרוצה, וכך זוכה לחיות דקדושה בדבר זה, [וכן להיפך - כל המשיכה שיש בעולם אחר החיות הרע, הוא רק מחמת שהאדם יש לו 'רצונות' לזה, או שהאנשים אחרים יש להם רצונות והשתוקקות לזה, שזה הולך באויר ומגיע אצלו].

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה לא'