שד"י זה בחינות הצמצום

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

אמרו חז"ל (חגיגה י"ב.) בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך עד שגער בעולם ואמר די, והיינו דכתיב "אני א-ל שדי" אני הוא שאמרתי לעולם די. ומובא בזוה"ק (פנחס רנ"ח.) ששם שד"י הוא שם של מידת היסוד, שעל ידו צמצם ה' את העולם שלא יתפשט יותר מתחומו. ורמז לזה אשר שם שד"י גמטריא: "זהו אור דהיסוד" (קהילות יעקב) והביאור בזה בפשטות. שכאשר ברא השי"ת את העולם היה שבירת הכלים ולא היה כלים לקבל האור. וכתוצאה מכך אנו חיים בעולם הזה שהוא מלא באור אלקותו יתברך בלי שיהיה לנו צמצום וכלי לקבל ולהרגיש האור הזה, ולכן אנו נופלים להרגשות נפולים של גשמיות. ולא היה יכול להיות מציאות לתקן השבירה, רק על ידי שהשי"ת צמצם את האור שהגביל על ידי שם שד"י, ואמר 'די' לאור שלא יתפשט עוד יותר ויגרום יותר שבירת הכלים. וכיון שצמצם ותיחם גבול האור, מעתה יש לנו הכח לבחור ולהתקשר לשם קדוש זה, לצמצם את האור לתוך כלי, ועי"ז למצוא את אור ה' בכל דבר ודבר שאנו עושים בעולם הגשמי. וזהו הלימוד של הצדיקים בחינת 'איש תבונות', לצמצם לנו לימודים של אלקות, בתוך כלי, שנוכל להשיג אור מצומצם כראוי בכל דבר גשמי.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ה'