שולחן בחינת מזבח

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

הקב"ה ברא את העולם והשפיע בו את הקדושה שנאצלה ממנו, ולמען הבחירה ברא גם את כל כוחות ההסתרה על קדושתו ועל מציאות ה' בעולם, שהם הקלי', ומחמת שבאמת אין להם חיות מעצמם אלא ממה שמשפיעים להם מהקדושה, לכן הם מבקשים ומחפשים תמיד לינוק ולקבל שפע מכוחות הקדושה. וכאשר הם מקבלים שפע כראוי להם ולא יותר מן הקדושה, אזי הם שוקטים ונכנעים, כי אין להם חיות וכח הרבה, רק מעט כדי חיותם, לעשות את פעולותם שמוכרח שיהיה בעולם, ואין הם יכולים להראות את עצמם כשולטים ממש ולהסתיר לגמרי, כי הרי הם מוכרחים לקבל מן הקדושה בכל פעם את השפע שלהם שנותנים להם. (עיי' ליקו"ה הל' פורים ג'). אך כשח"ו נופל אצלם שפע גדול מהקדושה - על ידי פגמים רח"ל - הם מתגברים להסתיר ולקחת כביכול בעצמם את השפע, ואז מראים עצמם כשולטים, ואת הקדושה מכסים ומעלימים מאד. [ולהיפך, דהיינו לא לתת להם כלל אי אפשר כי כך גזרת רצונו ית', ומי ששגה בזה התגברו עליו, כגון איוב וכו' כמבואר בזוה"ק]. ובזמן שביהמ"ק היה קיים, היה ענין זה מתוקן, כי מן הקרבנות שיש בהם אחיזה לבהמיות וכדו', נתנו להם את חלקם כגון מעשן הקרבנות ועוד, ואז היו ב' הענינים הנ"ל: גם קיבלו שפע מועט, וגם שהקדושה שבמזבח שהיא מבררת טוב – ניצוצות הקדושה מן הרע מתוך הבהמיות - הכניעה אותם שלא יתגברו יותר. (כמבואר כל זה בזוה"ק כמה פעמים, ועיי' בפ' נח ופ' פנחס ועוד כ"מ). וכאן מגלה רביה"ק שיש כח כזה אצל כל שולחן הקדוש של הישראלי, שנותנים קצת גם לגוף וכו' אך מבררים זאת באכילה בקדושה, (ובפשטות מובן שכל עניני בירור הקדושה מתוך הרוחניות נקראים מזבח, ועיקרם באכילה).

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה יז'