שין ג' ראשים וד' ראשים

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

איתא בגמרא "שין של תפילין הלכה למשה מסיני". דהיינו לחקוק על התפילין מבחוץ תמונת שין, ושיהיה בזה שני סוגי שינים אחד של שלשה ראשים ואחד של ארבע ראשים [למרות שבכתיבה רגילה לא ניתנה לנו אות כזו]. והטעם מבואר בזוה"ק ותיקונים וכתבי האר"י סודות גדולים בזה, ומעט נבאר כאן בס"ד, והוא כי נודע בספרים הקדושים בחז"ל וזוה"ק, שישנם ג' סוגי דעת לאדם, הנקראים 'חכמה' 'בינה' 'דעת', ע"ש הפסוק "השם בחכמה יסד וכו' כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו", והם נקראים ג' מוחין. ובעצם הם שלש ספירות עליונות מאד, שמשתלשלות ויורדות לכל אדם, בעיקר כאשר הוא גדל והבנתו ומוחו מתרחבים להבין ולקלוט דברים עמוקים יותר ויותר, ועיקר בגדלות של הדעת הוא ברוחניות שכאשר האדם זוכה ועוסק בדעת האמת, [כלשון רבינו הק' בסי' עב ח"ב כשמכניס עצמו בתוך הדעת], ולפי מעשיו, כן מאירים בו יותר המוחין והדעת האמיתי לדעת יותר מה' ולתפוס ולהבין את התורה הקדושה ובאופן פנימי ואמיתי יותר בכל פעם. והמח השלישי נקרא כאמור 'דעת', והוא בעיקר המקשר את ההבנה והידיעות אל המעשים ואל המדות שבלב, ואיתא בזוה"ק שבתחילה הוא נקרא מוח אחד- "דעת", אך אח"כ הוא גדל ומקבל שלמות יותר, שהוא כולל שני חלקים [שהם שורש החסדים והגבורות, כמבואר בדברי רביה"ק בתחילת סימן ד' עיי"ש היטב], והיינו שאח"כ הדעת הקדוש שנכנס לאדם כולל ומבין איך להתנהג בין במצבים הנראים טוב ו'גדלות', ובין במצבים הנראים שאינם כאלה ו'קטנות', והוא לפי כמה שזוכה להבנה יתירה שמגדלת לו את המח הקדוש יותר. [וכך הוא בעולמות העליונים, כנ"ל] וזה מרומז ב"שין", שבתחילה הוא שלשה ראשים – היינו שלשת המוחין, ואח"כ נכנס הדעת יותר ויורד אליו יותר, ואז הדעת כולל ב' חלקים – חסדים וגבורות. ואז נקרא ד' ראשים: חכמה בינה, וב' חלקי הדעת.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה יג'