שכ"ם

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפל, כוכבים, מלאכים

תקציר[עריכה]

ישנם ארבע עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, ועשייה. עולם האצילות נקרא "עולם האחדות", ולעומתו שלשת העולמות האחרים נקראים "עולם הפירוד". זאת מחמת שעולם האצילות מאוחד לגמרי במציאות השם, ועליו נאמר "איהו וחיוהי חד בהון", ואילו העולמות האחרים, הם כביכול מציאות רוחנית בפני עצמה. כל השפעה היורדת לעולמנו, מוכרחת לעבור דרך שלושת חלקי העולם. מלמטה למעלה הם נמנים כך: עולם השפל - הוא העולם החומרי הארצי. עולם הכוכבים - המזלות והכוכבים הם החלק הרוחני יותר, אך שפל וארצי לעומת עולם המלאכים. עולם המלאכים - נעלה מכל שלושת חלקי העולם. עניין זה נזכר במאמר חז"ל "אין לך כל עשב ועשב שאין לו 'מלאך' ו'כוכב' המכה אותו ואומר לו גדל". כלומר, אין שום השפעה בזה העולם, שאינה עוברת בדרך גם 'מלאך' [עולם המלאכים] ו'כוכב' [עולם הכוכבים] עד שמגיעה לעולם השפל בדמות 'עשב'. בעבודת התפילה מגמתנו להמשיך השפעה מלמעלה למטה. אין די בפתיחת מקור השפע והזמנת השפע. אם לא ירד השפע עד לכאן ממש, ויתלבש בעולם המלאכים, הכוכבים, והעולם השפל - כאילו לא בא. לפיכך מעבר לשימת הלב ל'הזמנת' ההשפעה, יש לראות להביא אותה בשלום עד לכאן ממש, בארץ, בפשטות. אלו הם ג' העולמות אליהם יש להשפיע בעבודת התפילה. וזו גם הסיבה לכך שיש צורך לפעמים בתפילות חוזרות ונשנות לעיתים על אותה משאלה ואותו הדבר. כי אמנם בתפילה ראשונה פעל אולי את פתיחת הפשע, אך עדיין עליו לפעול שהוא יגיע עד אליו.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ז'