שלושה עולמות

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

ארבעה עולמות ברא השי"ת; אצילות בריאה יצירה ועשייה. אולם עולם האצילות נבדל מכל השלושה, לעצמו. עד ששלושת העולמות בריאה יצירה עשייה נחשבים לסוג נפרד. באצילות יש רק את האחדות הפשוט, שם נאמר "איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון", כלומר שולט שם אחדות פשוט עד שאין מציאות של כלים או לבושים, הכל אחדות אחד. בעולם האצילות אין שייך לומר 'אמר ונעשה רצונו', משום שאין כל נוכחות אחרת של מלאך או שליח מלבדו יתברך, אלא הכל כלול בו. לעומת זאת, עולמות בריאה יצירה עשייה, המסודרים תחת עולם האצילות, נקראים "עולמות של פירוד", כי שם כבר יתכן קיומו של שליח. שלושת העולמות הללו נחשבות "לבוש" כלפי עולם האצילות. עולם הבריאה הוא עולם ה'מלאכים', עולם היצירה הוא עולם ה'גלגלים', ועולם העשייה הוא העולם ה'שפל'. בשלשת התפילות – שחרית מנחה וערבית - אנו פועלים בעולם האצילות, אולם את השפע בכוונתנו להביא לכאן, שיימשך מעולם לעולם עד העולם השפל והחומרי. ההשתלשלות היא דרך שלושת העולמות הנ"ל – בריאה יצירה עשייה, שהם מכוונים גם בנפש אדם למחשבה דיבור ומעשה. וכאשר אדם מכוון עצמו בזמן התפילה ל"אמת" אזי הוא מאיר לעצמו את אור השי"ת בעצמו, שהוא האחדות הפשוט של עולם האצילות, וממילא מחיה את כל שלשת העולמות – עולם המלאכים, עולם הגלגלים ועולם השפל.

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה קיב'