-

 

ברסלבער!


האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.


מרגיש שאתה מתאים?

הקש כאן כדי להצטרף

לוגו3.png

שניאור זלמן מלאדי

מתוך ברסלביקי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעל ה"תניא" וה"שלחן ערוך הרב" תלמיד המגיד ממעזריטש[עריכה]

א[עריכה]

"שמענו בשם אחד הרבנים מנכדי רבינו (בעל התניא) שאמר שבעת שנתעוררה המחלוקת על הרב מבראסלוב רצה רבינו (בעל התניא) לעמוד עבור כבוד הרב הנ"ל. ואמר עוד שדרך הרב מוהר"ן] היה להעמיד עצמו בנסיונות וכו', והיה אדם גדול מאד, גבור מלחמה". [1][2]

ב[עריכה]

כה סיפר הגה"ח רבי זעליג סלונים ז"ל מחשובי חסידי חב"ד בחברון ומצאצאי הרה"ק בעל התניא:

כאשר שלחתני אמי מחברון עירי לליובאוויטש, התאכסנתי כידוע אצל הרבנית רבקה ע"ה כלתו של אדמו"ר ה"צמח צדק" נבג"מ, אשת בנו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, ואמו של אדמו"ר הרש"ב זיע"א נ"ע. בין הדברים שסיפרה לי הרבנית, אף אמרה לי כי בשעת המחלוקת על ר' נחמן מברסלב שלח אדמו"ר הזקן להכריז, כי מי שחולק על רבי נחמן הרי הוא כמי שחולק עליו. והדגיש שאין כונתו בזה להראות רק שהוא עומד לצידו של הברסלב'ר רבי במחלוקת, אלא שכל החולק על רבי נחמן הרי הוא כמי שחולק עליו ועל דעתו הקדושה ממש.

ג[עריכה]

בסידור הרב בעל התניא דפוס ראשון נדפסה הסכמה מהרה"ק רבי יקותיאל המגיד מטראהוויצא שהיה מתלמידי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש וברבות הימים התקרב לרבינו מוהר"ן מברסלב, ביטל עצמו לגמרי אליו, והפך להיות אחד מתלמידיו המובהקים.[3]

ד[עריכה]

כששב רבינו ז"ל מנסיעתו הידועה לארץ ישראל, לא שב הוא ישירות אל ביתו, אלא המשיך במסעו כפי שהבטיח להרה"ק מקאליסק לתוך רוסיה הלבנה אל ליאוזנה עיר מגוריו של אדמו"ר הזקן בעל ה"תניא".

לשבת -קודש פרשת "חזון" ט' מנחם-אב התקנ"ט, הגיע רבינו אל ליאוזנה. תושבי ליאוזנה, ששמעו של רבינו ז"ל כבר הגיע אליהם, קבלו אותו בכבוד וביקר, וכשהם לבושים בבגדי שבת יצאו לקבל את פניו וליטול שלום הימנו. והרב בעל ה"תניא" שמח לקראתו ביותר, וקבלו באהבה ובחיבה.

במשך אותו ביקור עשה הרב בעל ה"תניא" זי"ע שעות רבות בצותא חדא עם רבינו ז"ל, ואף הפציר בו שיאמר לפניו תורה, אך רבינו מוהר"ן זי"ע סרב. לא הועילו כל הפצרותיו של האדמו"ר הזקן מלאדי, רבינו הקדוש ז"ל שכלל נקוט היה בידו שלא להתעקש על שום דבר יצא הפעם מגדרו וסרב למלאות את בקשת הרב בעל ה"תניא", מטעמים הכמוסים עמו. משלא נענה לו, חדל הרב בעל ה"תניא" להפציר ברבנו, והחל בעצמו לומר תורה בהתלהבות גדולה במשך שש שעות רצופות... [4]

ה[עריכה]

פעם תוך כדי שיחה, רמז רבינו ז"ל לאדמו"ר הזקן בעל ה"תניא", כי בבוא היום עוד ישתדכו ביניהם ויהיו למחותנים. ואכן נכדו של הבעל ה"תניא" הרה"צ ר' אהרן'קע אבדק"ק קרימענטשוק בנה של בתו מרת פרידקא ע"ה, שהיה גאון ובקי גדול נהיה חתנו של רבינו מוהר"ן מברסלב בזווג שני, ונשא לאשה את בתו מרת חיה ע"ה [5]

בהזדמנות הפליג ר' אהרן'קע ברוב גאוניותו של רבי נתן תלמידו של חמיו, באמרו עליו; "אלע כתבי האר"י ז"ל, ליגען ביי עם אויף דעם דָאלָנְיֶּע"...[6].

ו[עריכה]

לרבי מרדכי דיין שנתמנה לדומ"צ בטעפליק בפקודת רבינו ז"ל [7] התעוררה פעם שאלה חמורה בענין התרת עגונה, ולמרות שהגיע הוא למסקנא כי רשאי הוא להתירה, החליט הוא להתייעץ עם הרב בעל ה"תניא" על כך בעת שיגיע לעירם. משהגיע הבעל ה"תניא" זי"ע לטעפליק נועץ בו ר' מרדכי והרב אכן התיר את העגונה כהכרעת ר' מרדכי. משיצא האדמו"ר הזקן מחב"ד מהעיר טעפליק ליוו אותו כנהוג כל אנשי העיר בכבוד גדול, פנה אליהם האדמו"ר ואמר "טעפליק האט צווי רבנים, אין דער דיין (ר' מרדכי) דערווערד אַ הון רב" [8]

הערות שוליים[עריכה]

  1. "בית רבי" פרק כ"ה דף ס"ו.
  2. עוד הביא שם כי בדרכו של הרב בעל התניא אל דוד רבינו הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזבוז להתפשר עמו לאחר שיצא מבית האסורים בפעטרבורג, נסע אל רבינו זצוק"ל לפקוד את מעון קדשו בברסלב. "ויצא הרה"ק נגדו חוץ לעיר והביאו לביתו וכבוד גדול עשה לו". ומוסיף שם שרוה"ק נזרקה מפיו של רבינו ז"ל ואמר לו: "פעטרבורג האט איר שוין געפאטערט, פעטער - ברוך האט איר נאך ניט געפאטערט". וכך הוה שלא נתפשרו וגבה טורא ביניהם. ועיין עוד במערכת הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז אות א'.
  3. כמובא ב"חיי מוהר"ן".
  4. אוצר יראת שמים.
  5. ועד היום חיים צאצאים מגזע זה.
  6. כל כתבי האר"י ז"ל מונחים על כף ידו.
  7. ומסופר שרבינו אמר פעם לכמה מתושבי טעפליק "איך האב ענק צו געשטעלט אגוטער דיין".
  8. לטעפליק יש שני רבנים אך הדיין (ר' מרדכי) שוה הון רב.