שער רישיה כעמר נ'קא

מתוך ברסלביקי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקציר[עריכה]

כידוע, ההנהגה העליונה משולה בתורה הקדושה במושגים של בשר ודם, בבחינת 'מבשרי אחזה אלוק. בפסוקים רבים, כמו בשיר השירים, מוזכרות השערות. אולם לעיתים הן נזכרות כשערות שחורות, ולפעמים כאדומות או לבנות. חז"ל עומדים על כך ושואלים משני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה: בפסוק שבספר דניאל (ז', ט') נאמר "ושער רישיה כעמר נקי" [לבן], ואילו בפסוק שבשיר השירים נאמר "קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" [שחור], כאן שחור וכאן לבן? ומיישבים: "לא קשיא - כאן בישיבה, כאן במלחמה. דאמר מר אין נאה בישיבה כזקן (-לבן), ואין נאה במלחמה כבחור (-שחור)' (חגיגה י"ד א'). המצבים הללו של ישיבה לעומת מלחמה, הם ביטויים שונים בהנהגה. והתירוץ הוא שהגוונים השונים בשערות קשורים למקום ולהנהגה. השערות עניינן דינים וגבורות. אולם יש נפקא מינה היכן הן השערות. בהנהגה של 'זעיר אנפין' שהיא הנהגה של 'מלחמה', השערות הן 'שחורות' ומורות על דין. לעומת זאת, השערות שבפרצוף 'אריך אנפין' שהוא הנהגת הרחמים הגמורים, הם שורשי הדין, הדינים הממותקים. לפיכך שערות אלו לבנות. שערות לבנות מבטאות רחמים גמורים והמתקת הדינים. רמז זה הוא סוד הציציות העשויות צמר לבן, 'כעמר נקי'. בכלליות אלו שלושה גוונים: לבן, שחור ואדום. הלבן – הוא תכלית הרחמים התלוי בהנהגת 'אריך אנפין'. השחור - הדין והמשפט המצוי בהנהגת 'זעיר אנפין'. האדום כארגמן - דין קשה הנוגע להנהגת ה'מלכות'. סימנך אש"ל, נוטריקון א'דומים ש'חורים ל'בנים. (עי' עמק המלך שער ט"ז)

עיין ב[עריכה]

ליקוטי מוהר"ן תורה ה'