http://www.breslev.wiki/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94ברסלביקי - תרומות המשתמש [he]2026-07-21T14:25:23Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=873רבי אליהו חיים רוזין2016-07-03T19:13:45Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:ר' אלי חיים.jpg|250px|thumb|left|ר' אלי חיים רוזין]]<br />
<br />
נולד בי' שבט תרנ"ט קאמראווע נפטר בכ' בכסלו תשד"מ ירושלים. ר' אליהו חיים נולד לאביו ר' קלונימוס קלמן בעיר קאמראווע בפלך לומז'ה שעל גבול ליטא פולין. בגיל חמש התייתם מאביו ומיני אז נחרט בזיכרונו עלמא דאתי. לאחר מכן הלך ללמוד בחיידר בעיר 'אוסטרובה' שם הגה בתורה על אף שכמעט לא היה לו מה לאכול. כשהגיע לגיל שתים עשרה עבר ללמוד בישיבת 'לומז'ה' המפורסמת שם התגלה כחריף ומתמיד גדול כשהגיע לישיבה גדולה לא הסכימו הבחורים ללמוד עם בחור כ"כ צעיר עד שעשו לו מבחן קשה במיוחד והצליח בו ולבסוף המשגיח הבטיח לו שאם לא יעלה ייקחהו לשיחות ביחידות עד שהסכים. יום אחד למד ר' אליהו חיים בבית מדרש המרכזי של העיר שבו היו ספרים לרוב לפתע צדה עינו בספר ללא כריכה שדיבר מעניין ההתבודדות נפשו התלהבה עד מאוד מהספר לאחר בירור קצר גילה שזה ספר של ברסלב בשם 'השתפכות הנפש'. כשהתחילה מלחמת עולם הראשונה בשנת תרע"ד פליטים רבים ברחו מפולין לרוסיה בתקווה להינצל בניהם הייתה אמו של ר' אליהו חיים שעקרה ביחד עם בנה לעיר 'רוז'אן'. שם נכסף לנסוע לעיר אומן להסתופף בין השרפים לאחר תחנונים רבים ושכנועים שבאומן מכשירים בחורים להיות רבנים אמו הסכימה לו לנסוע לאומן יחד עם עוד בחור שם מצא את שאבה נפשו כשפגש את העובדים הגדולים ובפרט את מורו ורבו ר' [[אברהם ב"ר נחמן]] . לאחר תקופה נישא לבת טובים מטפליק והתגורר באומן שם בביתו היה מכניס אורחים בתדירות והיה מתמסר לבחורים שהיו מגעים מפולין ואף משאי אותם כ"כ היה גבאי צדקה והיה מחלק כספים רבים לאנ"ש תחת סיכון שהקומוניסטים היתפסו אותו שזה הייתה עברה גדולה עד שביום שני ט"ו במר חשוון בשנת תרצ"ו נטפס על ידם יחד עם ר' [[לוי יצחק בנדר]] במשך תקופה עבר עינויים וחקירות קשות וכבר פסקו להם גזר דין מוות עד שבחסדי שמיים הצליחו להינצל ביום שבת קודש פרשת שקלים ע"י קצין בכיר יהודי (שבסוף שילם על כך בחייו) שחמיו היה חסיד ברסלב ובקשו שאם יגיע אילך חסידי ברסלב תעזור להם ככל יכולתך. בחודש סיוון בשנת תרצ"ו הגיע לארץ ישראל והשתקע בעיר הקודש ירושלים שם הצטרף לאנ"ש כמו ר' [[אברהם שטערנהרץ]] ר' [[שלמה וקסלר]] ר' [[נתן בייטלמכר]] ועוד שהסתופפו בכולל 'בוקרשט' שבשכונת מאה שערים. ר' אליהו חיים החליט שיש צורך בבית כנסת של ברסלב בתחילה השכירו שתי חדרים במאה שערים ולאחר מכן השיג אישור לבנות בשטח שהיה עליו מלון 'ארץ ישראל' וטחנת קמח קטנה לאחר מאמצים רבים וגיוס כספים בחו"ל הצליח לבנות את ה[[שול]] הנקרא [[אור הנעלם]] במאה שערים שם היה מוסר שיעורים קבועים והקים גם כולל אברכים. בארץ ישראל המשיך לעבוד את השם קם חצות והוגה בתורה יום וליל והצליח גם להדפיס חלק מ[[ליקוטי הלכות]] גם עסק הרבה לעלות את יתר אנ"ש ששהו ברוסיה. עד שנפטר ביום שבת קודש לפנות בוקר בכ' בכסלו תשד"מ נטמן ונקבר בהר הזיתים ליד קיברו של ר' [[נחמן ב"ר ברוך אפרים]] מטפליק.<br />
<br />
==בניו==<br />
ר' קלונימוס קלמן, ר' נחמן<br />
==בנותיו==<br />
פרומא, אדל, ציפורה, <br />
==חתניו==<br />
ר' יוסף חיים בלוי [רבה של העיר אשקלון] (אדל), <br />
<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.jpg&diff=872קובץ:ר' אלי חיים.jpg2016-07-03T18:58:01Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&diff=863רבי אברהם אלחנן ספקטור2016-07-03T11:46:32Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמונת ר' אלחנן ספקטור.JPG|250px|thumb|left|ר' אלחנן ספקטור]]<br />
נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים.<br />
ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תרנ"ד בעיר וונגרוב הסמוכה ללובלין שבפולין לאביו החסיד ר' דוד שלמה. ר' אלחנן היה מיוחס לר' לוי"צ מברדיטשוב לחוזה מלובלין ולר' ברוך המגיד מריקא. עוד מנערותו היה מלין עצמו בתורה ועבודה ואף כותב חידושי תורה. כשהגיע לפרקו נישא לבת ר' נפתלי אב"ד קהילות מונקוביד. במונקוביד שקד על התורה והעבודה. חמיו כל אימת שהיה הולך לגדולי ישראל בפולין היה לוקחו שהשתעשעו בתורתו עד שהתחבב עליהם. יום אחד עבר ליד בית החסידים של ברסלב בעיר וארשה נכנס פנימה בכדי להתפלל מנחה ויהי פלא אנשים מתפללים מנחה כמו ביום כיפור מראה שמעולם לא ראה אי לכך נשאר לשיעור אחרי מנחה מפי ר' שלמה גבריאל ואז שמע דיברי אלוקים חיים ומני אז התקרב לרבינו בכל ליבו ונפשו. ימי ראש השנה של שנת תר"פ מתקרבים ובאים ור' אלחנן כוסף להגיע לאומן אבל הדרכים בחזקת סכנה כנופיות רוצחות רבות נמצאים באם הדרכים. בדרך לא דרך הגיע לאומן שם גילה את חסידי ברסלב עובדים את השם כשרצה לחזור לביתו בפולין הגיע שמועות שאי אפשר לעבור את הגבולות מחשש הרוצחים לפיכך הוצרך להישאר באומן. יום אחד פרצו לקלויז באמצע תפילת שחרית ולקחו את כולם לגן סופיה שם אחד הפורעים בא להוריד לו את ידו בחרב ומחמת שהיה עם תפילן החרב פגעה בתפילין ונחצו לשתיים וידו נשארה שלמה לפתע הגיע מפקדם וצעק עליהם מה הבאתם את הברסלברס המשוגעים הללו לכן תסלקו אותם כך ניצלו חייו של ר' אלחנן . לאחר ראש השנה של שנת תרפ"א הצליח בדרך לא דרך לחזור לביתו שם חמיו מינה אותו לרבנות העיר מונקוביד לאחר הפצרות רבות ועל אף שהיה רב העיר היה נוסע לאומן כל שנה בהמשך עבר לכהן כרב בעיר בינדזישיב. חמיו שהיה הרב של העיר אוסטרובה החליט לעבר לאמריקה רצה שחתנו ללא ידיעתו היה רב העיר במקומו בני העיר הכינו סעודה גדולה לקראת כהונתו של ר' אלחנן כששמע זאת ברח בעגלה הראשונה לעירו . לאחר תקופה החליט לעזוב את רבנותו בעירו ועבר לעיר ביאליסטוק שם למד תקופת מה בחברותא עם ר' ישראל קניבסקי המכונה הסטייפלר. בשנת תרפ"ז מונה ע"י ר' אליהו קוטיינר להיות ראש ישיבת "תורת אמת" בוורשה. בשנת תרצ"ו הצליח בדרך לא דרך לעלות לארץ ישראל. לאחר שלוש שנים בנו ר' דוד שלמה עלה גם לארץ ישראל. בארץ ישראל ר' אלחנן המשיך לעבוד את השם. החזון איש ראה את גדלותו החליט שר' אלחנן יגיה את ספריו. בארץ ישראל ר' אלחנן לא הסכים שיכבדו אותו בשל היותו רב מסופר עליו שפעם קראו לו לעלות לתורה בכיני הרב הגאון, ר' אלחנן לא הסכים לעלות לתורה עד שיקראו לו כמו שקוראים לכולם.<br />
נפטר בכ"ב טבת בשנת תשמ"ג נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==בניו==<br />
ר' דוד שלמה<br />
<br />
==ספריו==<br />
* [[גינזי אבא]] – שיחות, מכתבים, חידושי תורה ועוד של ר' אלחנן ספקטור. יצא ע"י בנו ר' דוד שלמה.<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&diff=862רבי אברהם אלחנן ספקטור2016-07-03T11:43:39Z<p>שלמה: /* ספריו */</p>
<hr />
<div>נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים.<br />
ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תרנ"ד בעיר וונגרוב הסמוכה ללובלין שבפולין לאביו החסיד ר' דוד שלמה. ר' אלחנן היה מיוחס לר' לוי"צ מברדיטשוב לחוזה מלובלין ולר' ברוך המגיד מריקא. עוד מנערותו היה מלין עצמו בתורה ועבודה ואף כותב חידושי תורה. כשהגיע לפרקו נישא לבת ר' נפתלי אב"ד קהילות מונקוביד. במונקוביד שקד על התורה והעבודה. חמיו כל אימת שהיה הולך לגדולי ישראל בפולין היה לוקחו שהשתעשעו בתורתו עד שהתחבב עליהם. יום אחד עבר ליד בית החסידים של ברסלב בעיר וארשה נכנס פנימה בכדי להתפלל מנחה ויהי פלא אנשים מתפללים מנחה כמו ביום כיפור מראה שמעולם לא ראה אי לכך נשאר לשיעור אחרי מנחה מפי ר' שלמה גבריאל ואז שמע דיברי אלוקים חיים ומני אז התקרב לרבינו בכל ליבו ונפשו. ימי ראש השנה של שנת תר"פ מתקרבים ובאים ור' אלחנן כוסף להגיע לאומן אבל הדרכים בחזקת סכנה כנופיות רוצחות רבות נמצאים באם הדרכים. בדרך לא דרך הגיע לאומן שם גילה את חסידי ברסלב עובדים את השם כשרצה לחזור לביתו בפולין הגיע שמועות שאי אפשר לעבור את הגבולות מחשש הרוצחים לפיכך הוצרך להישאר באומן. יום אחד פרצו לקלויז באמצע תפילת שחרית ולקחו את כולם לגן סופיה שם אחד הפורעים בא להוריד לו את ידו בחרב ומחמת שהיה עם תפילן החרב פגעה בתפילין ונחצו לשתיים וידו נשארה שלמה לפתע הגיע מפקדם וצעק עליהם מה הבאתם את הברסלברס המשוגעים הללו לכן תסלקו אותם כך ניצלו חייו של ר' אלחנן . לאחר ראש השנה של שנת תרפ"א הצליח בדרך לא דרך לחזור לביתו שם חמיו מינה אותו לרבנות העיר מונקוביד לאחר הפצרות רבות ועל אף שהיה רב העיר היה נוסע לאומן כל שנה בהמשך עבר לכהן כרב בעיר בינדזישיב. חמיו שהיה הרב של העיר אוסטרובה החליט לעבר לאמריקה רצה שחתנו ללא ידיעתו היה רב העיר במקומו בני העיר הכינו סעודה גדולה לקראת כהונתו של ר' אלחנן כששמע זאת ברח בעגלה הראשונה לעירו . לאחר תקופה החליט לעזוב את רבנותו בעירו ועבר לעיר ביאליסטוק שם למד תקופת מה בחברותא עם ר' ישראל קניבסקי המכונה הסטייפלר. בשנת תרפ"ז מונה ע"י ר' אליהו קוטיינר להיות ראש ישיבת "תורת אמת" בוורשה. בשנת תרצ"ו הצליח בדרך לא דרך לעלות לארץ ישראל. לאחר שלוש שנים בנו ר' דוד שלמה עלה גם לארץ ישראל. בארץ ישראל ר' אלחנן המשיך לעבוד את השם. החזון איש ראה את גדלותו החליט שר' אלחנן יגיה את ספריו. בארץ ישראל ר' אלחנן לא הסכים שיכבדו אותו בשל היותו רב מסופר עליו שפעם קראו לו לעלות לתורה בכיני הרב הגאון, ר' אלחנן לא הסכים לעלות לתורה עד שיקראו לו כמו שקוראים לכולם.<br />
נפטר בכ"ב טבת בשנת תשמ"ג נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==בניו==<br />
ר' דוד שלמה<br />
<br />
==ספריו==<br />
* [[גינזי אבא]] – שיחות, מכתבים, חידושי תורה ועוד של ר' אלחנן ספקטור. יצא ע"י בנו ר' דוד שלמה.<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8.JPG&diff=861קובץ:תמונת ר' אלחנן ספקטור.JPG2016-07-03T11:41:53Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A8&diff=850פנחס קיבליטשר2016-06-29T12:07:14Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>לידתו משוערת בשנת תר"צ ופטירתו בשנת תר"ל.<br />
ר' פנחס עוד בהיותו נער היה עובד את השם ולמדן מופלג משראה כך מורו ורבו הרבי מטולנע מנהו למדריכם של בחורים ואברכים בעבודת השם. והיה מתפרנס ממכירת נרות.<br />
כשגדל התחתן עם בת אחד מחשובי העיר אומן ולכך התגורר באומן. חותנו שהיה מתנגד גדול לברסלב הזהירו השכם והערב שלא יכנס לבית מדרש של ברסלב. משראה חתנו את התנגדותו העצומה של חמיו על ברסלב החליט לבדוק מדוע הוא מתנגד אליהם. משכך נכנס באחד הימים לקלויז של ברסלב בקלויז בדיוק היה ר' אברהם ב"ר נחמן משראו קרא לעברו בא נלמד יחדיו וכך במשך שעות למדו יחד תורה כ' בליקוטי מוהר"ן ר' פנחס כ"כ התלהב גמר בליבו להיות חסיד ברסלב ויהי מה. כששמע זאת חמיו החליט לרודפו עד חורמה, ר' נחמן מטולטשין ראה זאת החליט שצריך לשלוח אותו לכפר 'סטאפאטשיק' אל ר' ישראל סטאפאטשיק אחרת ר' פנחס לא יחזיק מעמד.<br />
בכפר סטאפאטשיק חי ר' פנחס אצל ר' ישראל ותמורת זאת היה מלמד את נכדו תורה. עד שהגיע שמועה אילו שחמיו נפטר לפיכך חזר לאומן. באומן המשיכה ההתנגדות עליו מצד משפחתן לכן החליט ר' נחמן טולטשינר לשולחו לעיר קיבליטש. בקיבליטש נהיה מלמד תינוקות וגידל דור של עובדי השם וכל העת הזאת לא גילה להם שהוא ברסלבר וכל הדרכותיו ועצותיו לקוחים מרבינו ז"ל.<br />
גדלו הנערים החליט שהגיע הרגע לגלות להם שהוא ברסלבר. משגילה זאת נהיה מחלוקת קשה עליו ורוב תלמידיו עזבהו ורק שנים עשר תלמידים נשארו אתו על אף התנגדותם של הוריהם. יום אחד החליטו ההורים לשלוח את חיים הקצב שהיה יהודי שיגעץ ובעל עבירה גדול להרוג את ר' פנחס בהגיעו אילו באמצע סעודה שלישית כדי להורגו שמע ממנו דברי אלוקים חיים מהנחל נובע קיבל הרהורי תשובה ומאז נהיה לאיש כשר עד סוף ימיו . ומאז ישב ר' פנחס עם תלמידיו באין מפרע. <br />
איש קדוש היה ר' פנחס לא היה אוכל סעודה ראויה במשך השבוע רק בשבת מחמת המצווה. בחצות ליל היה נוהג לשבור את הקרח ולטבול בנהר הקפוא ומחמת חלשותו היה ר' אהרון קיבליטשער סוחב אותו על גבו עד ביתו. וגם מספור עליו שהיה בעל מנגן והלחין כמה ניגונים מפורסמים.<br />
נפטר בסביבות שנת תר"ל והוא כבן ארבעים שנה. וכנראה נקבר בקיבליטש.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=849הרב יעקב זאב ברזעסקי2016-06-29T12:01:20Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמונת ר' יעקב זאב ברזעסקי.jpg|250px|thumb|left|ר' יעקב זאב ברזעסקי]]<br />
לא ידוע מתי נולד נפטר בכ' באב בשנת תשמ"ה בירושלים.<br />
ר' יעקב זאב נולד לאביו ר' [יצחק גרשון] בפולין אביו שהיה חסיד ברסלב בכל ליבו חינך את בנו איך לעבוד את השם מגיל קטן. מספרים שביום הבר מצוה שלו אביו בא להעירו בחצות לילה ומחמת שלא קם שפך עליו קצת מים מהספל של הנטילת ידיים ומאז לא הפסיד כל חייו לילה אחד בלי לקום בחצות לילה. ר' יעקב עודו בחור צעיר בשנת תרע"ט כשהיה קשה לעבור את הגבולות בין פולין לרוסיה מחשש הכנופיות וכד' החליט שהוא הולך לאומן לציון רבינו הקד' היה מה שהיה יעקב חצה את הגבול בדרך לא דרך. ברוסיה תפסו אותו כמה פעמים רוצחי אדם וניצל ממש בניסים. כשהגיע לאומן פגש שם את כל עובדי השם וביניהם את דודו ר' [מאטעס ברזעסקי] אתם עבד את ה' יום וליל. חודשיים ימים שהה באומן בין השרפים עד שחזר לפולין לבית אביו. בפולין כסף ליבו לעלות לארץ ישראל והוא נער בן 14 שנים אביו ואמו לא הסכימו לו לנסוע לכן ברח מביתו ונסע לנמל שם הצליח להתגנב לאונייה ללא כסף וללא דרכון כשמצאו מבקר האונייה התחנן בפניהם עד שהסכימו לו להשאר. האוניה עגנה באלכסנדריה שבמצרים שם יצא מהאוניה חשבו המצרים אותו למרגל מחמת שאין לו דרכון עד שבנסי שמים הגיע מפקד שלהם והוכיח אותם ע"ז שסתם נטפלו לנער חסר ישע. כשהגיע האוניה לארץ ישראל ששלטו בה האנגלים ר' יעקב זאב ניסה מלהיכנס עם דף של ליקוטי תפילות כשהשוטר הבחין בכך החליט להסגירו באוניה עד שתשוב חזרה לפולין ר' יעקב הבחין לאחר כמה שעות שהשומר לא שם לב התחיל מיד לרוץ לעבר הנמל מיד התחילו לדלוק אחריו שוטרים. ר' יעקב הגיע עד הישוב צידון שם יהודי אחד רחם עליו ולקח אותו לביתו למשך תקופה עד ששקטו הרוחות. בהמשך הצליח בדרך לא דרך להשיג אישור שהייה בארץ. ר' יעקב עלה לירושלים עיה"ק שם יתוודע לאנשי שלומינו ובפרט לר' [אלטר בן ציון קראסקפ]. ימי ל"ג בעומר התקרבו החליט ר' יעקב לנסוע למירון יחד עם ר' [אלטר בן ציון]. במירון שם פגש בחבריו לעתיד ר' [ישראל דב אודסר] ור' [שמואל הורביץ] שם עבדו את השם ביחד תקופה מה. לאחר מכן חזר לירושלים שם המשיך לעבוד את השם ובלילות היה ישן בבית כנסת 'ר' לייבל'ס שול' בשכונת 'בית ישראל'. בשנת תרפ"ג הגיע הבשורה מפולין כי אביו של ר' יעקב זאב נסתלק לעולמו מחמת צערו לקחו ר' ישראל דב אודסר לביתו בטבריה לתקופה וכל העת ניחמו. ר' יעקב לא מצא חברותא ללמוד תורה לכן החליט ללכת ללמוד בישיבת המקובלים 'שער השמים' שם התפעל ממנו ר' נחום ערליך שהיה מגדולי מקובלי ירושלים ותלמיד ר' חיים שאול דווק הכהן וחסיד של ר' דוד'ל מלעלוב ולקחו לחתן על אף שניסו להניעו מכך. בחודש טבת תרפ"ו נכנס לחופה אחרי החתונה המשיך לעבוד את השם ולנסוע למירון שם בילה ימים ולילות בעבודת השם עם חבריו. בירושלים עבד לפרנסתו בבית דפוס לכתבי עת מחמת 1. שבשביל זה צריך לקום בחצות. 2. מפני שבעיסוק זה רק הידיים עובדות והמח עסוק בעבודת השם. מספור שפעם הבריטים הטמינו פצצה מתחת לבית דפוס ומחמת שהיה נוהג בחצות לפרוש לחדר מהצד ולומר 'תיקון חצות' התפוצצה עליהם והרגה את כולם והוא היחידי שניצל. ר' יעקב היה הבעל תפילה בימים הנוראים בבית הכנסת של אנ"ש בעיר העתיקה ואף זכה שמשנת תשט"ו במשך עשרים ושתיים שנים עד יום מותו להיות חזן בקיבוץ במירון.<br />
בכ' באב בשנת תשמ"ה עלתה נשמתו לגנזי מרומים. נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==בניו==<br />
ר' יצחק גרשון, ר' יוסף, <br />
==חתניו==<br />
ר' [[יצחק אנשין]]<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg&diff=848קובץ:תמונת ר' יעקב זאב ברזעסקי.jpg2016-06-29T11:47:02Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8_(%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98)&diff=839ברוך ברדיטשובר (גלנט)2016-06-27T18:26:35Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' ברוך ברדיטשובר.JPG|250px|thumb|left|ר' ברוך ברדיטשובר]]<br />
שנת לידתו המשוערת היא בשנת תר"כ, נפטר בשנת תרפ"א בברדיטשוב.<br />
ר' ברוך נולד בעיר ברדיטשוב עוד בהיותו נער היה אוהב ללמוד בהתמדה בבית מדרשו של רלוי"צ מברדיטשוב ולהתפלל מעומק הלב בציונו הקדוש של רלוי"צ מברדיטשוב. התקרב לברסלב ע"י ר' בנימין פארבער (הצובע בגדים).לר' ברוך היה לו קול ערב, לב נשפך ובעל בכי גדול, בזכות זה היה חזן של העירה ומחמת התקרבותו לברסלב לקחו לו את המישרה. היה מתלמידו של ר' אברהם ב"ר נחמן כל היום היה עובד את השם ולפרנסתו היה אחראי על העירוב בברדיטשוב. מספרים שפעם שאלו אותו למה לא כל ילדך נהיו חסידי ברסלב הרי התפללת הרבה השיב להם ש'גם דמעותי הם ילדי'. נפטר בי"ב אדר תרפ"א בברדיטשוב והוא בין שישים ומעלה.<br />
== בניו==<br />
ר' [[יוחנן גלנט]]<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98&diff=838יוחנן גלנט2016-06-27T18:26:15Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יוחנן גלנט.JPG|250px|thumb|left|ר' יוחנן גלנט]]<br />
תאריך לידתו לא ידוע נפטר: כ"ו שבט תשל"ט ירושלים.<br />
נולד לאביו ר' ברוך (גלנט) ברדיטשובר שהיה חסיד ברסלב בלב ובנפש. מקטנותו ספג מאביו יראת שמים ודרך בעבודת השם. גדל והתחתן עם מרת יוכבד בת ר' נתן (בן ר' נחמן בן ר' שמואל מטפליק) ומחמת שלא זכו להיפקד עשר שנים התגרשו. ובזיווג שני נשא עם מרת טויבע רחל בתו של גדול עובדי השם ר' געצ'י ז"ל. ר' יוחנן כמו אביו היה בעל בכי מופלג עד כדי כך שאנ"ש ראו את הציון רטוב אמרו סימן שר' יוחנן היה פה. היה כל רבע שעה מכה באצבע צרדה להזכיר לעצמו למה בא לעולם. היה רגיש כלפי הזולת, לב חם ובעל חסד גדול. היה עושה מסירו נפש גדולה להגיע לאומן בראש השנה. מספרים עליו כשהיה מבוקש מטעם הקומוניסטים והגיע ראש השנה חבש על פניו בתחבושות כדי שלא יזהו אותו ונסע לאומן. אימץ את בן גיסו ר' ברוך יעקב בן ר' צבי דובינסקי מחמת שהשלטונות ששלחו את אביו לסיביר. (מחמת הכרת הטוב שגידלו ר' יוחנן ומחמת שלא היו לו ילדים החליף את משפחתו לגלנט) עקב הרעב הכבד ששרר באזור עבר למוסקבה ומשם היה שולח לאנ"ש באומן לחם להצילם מחרפת מרעב. מחמת רדיפת הדת ע"י הקומוניסטים עקר לאוזבקיסטן לעיר 'טשקנט'. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים שם המשיך לעבוד את השם עד שנפטר ביום כ"ו שבט תשל"ט נטמן בהר הזיתים בירושלים. ולא השאיר אחריו זרע.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=837נתן ברסקי2016-06-27T18:26:05Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' נתן בארסקי.jpg|250px|thumb|left|ר' נתן בארסקי]]<br />
נולד בשנת תרנ"ד באומן נפטר בכ"א אלול תשל"ב ירושלים<br />
ר' נתן בארסקי נולד בשנת תרנ"ד בעיר אומן לאביו החסיד הגדול ר' שמשון בארסקי ולאמו מרת מרים. עוד מנעוריו זכה לינוק מאביו הגדול תורה ועבודת השם גם זכה להיות מתלמידיו של ר' משה ברסלבר ז"ל גדל הנער והתחתן עם בת ר' חנוך העניך גוטרמן מחשובי חסידי ברסלב בפולין ותלמיד של אביו הגדול. והתגורר בבית חמיו בעיר לובלין.<br />
זמן קצר אחרי החתונה הלך לאומן להימנות על הקיבוץ בראש השנה, ואז לפתע פרצה<br />
מלחמת עולם הראשונה ולכן היה מוכרח להישאר באומן במשך כל המלחמה רחוק מביתו שבלובלין,<br />
כמו"כ ר' נתן היה ניקרא עריק מהצבא הרוסי לכן הוכרח להתחבאות מחשש שיתפסו אותו.<br />
כעבור חמש שנים של מלחמה וכמה ניסיונות שכמעט טפסו אותו כעריק, הצליח ר' נתן לחזור ביתו שבלובלין. לפרנסתו היה מוכר ספרים ויודיקא. גדולי ישראל בפולין מאוד העריכו אותו עד שר' מאיר שפירא מלובלין נתן לו חדר למכירת ספרים בישיבה שלו וגם נתן לו המלצה שכולם יקנו דווקא ממנו. ובקיבוץ בראש השנה בלובלין היה מושיב אותו לידו במזרח. מסופר שה'בית ישראל' היה קם לכבודו. בלובלין ר' נתן הרבה להתכתב עם אביו הגדול (שאח"כ חלקם הודפסו בספר 'גבורות שמשון') ומפעם לפעם היה ר' שמשון מגיע לבקרו עד שנסגרו הגבולות ומאז לא נפגשו השנים. בחודש סיון תרצ"ה התבשר בבשורה המרה שאביו הגדול הסתלק לגנזי מרומים. בלובלין התגורר ר' נתן עשרים וחמש שנה עד שנאסר לאזרחי מדינה אחרת להתגורר בפולין לכן החליט לעלות לארץ ישראל במאמצים רבים הצליח להשיג אשרה להיכנס לארץ ישראל ובחודש אב תרצ"ט עזב את אדמת אירופה כשבועיים ליפני מלחמת עולם השנייה. וביום ג' ר"ח אלול הגיעו לחוף תל אביב. משם עלה לעיר הקודש ירושלים שם המשיך להתפרנס ממכירת ספרים ויודייקא ר' נתן המשיך לעבוד את השם בארץ ישראל וגידל דורות ישרים ומבורכים עד שניפטר בכ"א אלול תשל"ב והוא כבן שמונים ושבע שנים.<br />
==בניו==<br />
ר' ישראל, ר' שמשון<br />
==בנותיו==<br />
חיה, דבורה, אסתר, לאה, יוכבד.<br />
==חתניו==<br />
ר' שלום ווקס (חיה), ר' יצחק דריימן (דבורה), ר' יצחק מאיר ברקוביץ (אסתר), ר' חיים משה קנופף (לאה), ר' שמואל ליברמן (יוכבד). <br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=836נתן ברסקי2016-06-27T18:25:09Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' נתן בארסקי.jpg|250px|thumb|left|ר' מרדכי סוקולובר]]<br />
נולד בשנת תרנ"ד באומן נפטר בכ"א אלול תשל"ב ירושלים<br />
ר' נתן בארסקי נולד בשנת תרנ"ד בעיר אומן לאביו החסיד הגדול ר' שמשון בארסקי ולאמו מרת מרים. עוד מנעוריו זכה לינוק מאביו הגדול תורה ועבודת השם גם זכה להיות מתלמידיו של ר' משה ברסלבר ז"ל גדל הנער והתחתן עם בת ר' חנוך העניך גוטרמן מחשובי חסידי ברסלב בפולין ותלמיד של אביו הגדול. והתגורר בבית חמיו בעיר לובלין.<br />
זמן קצר אחרי החתונה הלך לאומן להימנות על הקיבוץ בראש השנה, ואז לפתע פרצה<br />
מלחמת עולם הראשונה ולכן היה מוכרח להישאר באומן במשך כל המלחמה רחוק מביתו שבלובלין,<br />
כמו"כ ר' נתן היה ניקרא עריק מהצבא הרוסי לכן הוכרח להתחבאות מחשש שיתפסו אותו.<br />
כעבור חמש שנים של מלחמה וכמה ניסיונות שכמעט טפסו אותו כעריק, הצליח ר' נתן לחזור ביתו שבלובלין. לפרנסתו היה מוכר ספרים ויודיקא. גדולי ישראל בפולין מאוד העריכו אותו עד שר' מאיר שפירא מלובלין נתן לו חדר למכירת ספרים בישיבה שלו וגם נתן לו המלצה שכולם יקנו דווקא ממנו. ובקיבוץ בראש השנה בלובלין היה מושיב אותו לידו במזרח. מסופר שה'בית ישראל' היה קם לכבודו. בלובלין ר' נתן הרבה להתכתב עם אביו הגדול (שאח"כ חלקם הודפסו בספר 'גבורות שמשון') ומפעם לפעם היה ר' שמשון מגיע לבקרו עד שנסגרו הגבולות ומאז לא נפגשו השנים. בחודש סיון תרצ"ה התבשר בבשורה המרה שאביו הגדול הסתלק לגנזי מרומים. בלובלין התגורר ר' נתן עשרים וחמש שנה עד שנאסר לאזרחי מדינה אחרת להתגורר בפולין לכן החליט לעלות לארץ ישראל במאמצים רבים הצליח להשיג אשרה להיכנס לארץ ישראל ובחודש אב תרצ"ט עזב את אדמת אירופה כשבועיים ליפני מלחמת עולם השנייה. וביום ג' ר"ח אלול הגיעו לחוף תל אביב. משם עלה לעיר הקודש ירושלים שם המשיך להתפרנס ממכירת ספרים ויודייקא ר' נתן המשיך לעבוד את השם בארץ ישראל וגידל דורות ישרים ומבורכים עד שניפטר בכ"א אלול תשל"ב והוא כבן שמונים ושבע שנים.<br />
==בניו==<br />
ר' ישראל, ר' שמשון<br />
==בנותיו==<br />
חיה, דבורה, אסתר, לאה, יוכבד.<br />
==חתניו==<br />
ר' שלום ווקס (חיה), ר' יצחק דריימן (דבורה), ר' יצחק מאיר ברקוביץ (אסתר), ר' חיים משה קנופף (לאה), ר' שמואל ליברמן (יוכבד). <br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98&diff=835יוחנן גלנט2016-06-27T18:24:53Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' יוחנן גלנט.JPG|250px|thumb|left|ר' מרדכי סוקולובר]]<br />
תאריך לידתו לא ידוע נפטר: כ"ו שבט תשל"ט ירושלים.<br />
נולד לאביו ר' ברוך (גלנט) ברדיטשובר שהיה חסיד ברסלב בלב ובנפש. מקטנותו ספג מאביו יראת שמים ודרך בעבודת השם. גדל והתחתן עם מרת יוכבד בת ר' נתן (בן ר' נחמן בן ר' שמואל מטפליק) ומחמת שלא זכו להיפקד עשר שנים התגרשו. ובזיווג שני נשא עם מרת טויבע רחל בתו של גדול עובדי השם ר' געצ'י ז"ל. ר' יוחנן כמו אביו היה בעל בכי מופלג עד כדי כך שאנ"ש ראו את הציון רטוב אמרו סימן שר' יוחנן היה פה. היה כל רבע שעה מכה באצבע צרדה להזכיר לעצמו למה בא לעולם. היה רגיש כלפי הזולת, לב חם ובעל חסד גדול. היה עושה מסירו נפש גדולה להגיע לאומן בראש השנה. מספרים עליו כשהיה מבוקש מטעם הקומוניסטים והגיע ראש השנה חבש על פניו בתחבושות כדי שלא יזהו אותו ונסע לאומן. אימץ את בן גיסו ר' ברוך יעקב בן ר' צבי דובינסקי מחמת שהשלטונות ששלחו את אביו לסיביר. (מחמת הכרת הטוב שגידלו ר' יוחנן ומחמת שלא היו לו ילדים החליף את משפחתו לגלנט) עקב הרעב הכבד ששרר באזור עבר למוסקבה ומשם היה שולח לאנ"ש באומן לחם להצילם מחרפת מרעב. מחמת רדיפת הדת ע"י הקומוניסטים עקר לאוזבקיסטן לעיר 'טשקנט'. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים שם המשיך לעבוד את השם עד שנפטר ביום כ"ו שבט תשל"ט נטמן בהר הזיתים בירושלים. ולא השאיר אחריו זרע.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98&diff=834יוחנן גלנט2016-06-27T18:24:21Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קובץ:ר' יוחנן גלנט.JPG|250px|thumb|left|ר' מרדכי סוקולובר]]<br />
תאריך לידתו לא ידוע נפטר: כ"ו שבט תשל"ט ירושלים.<br />
נולד לאביו ר' ברוך (גלנט) ברדיטשובר שהיה חסיד ברסלב בלב ובנפש. מקטנותו ספג מאביו יראת שמים ודרך בעבודת השם. גדל והתחתן עם מרת יוכבד בת ר' נתן (בן ר' נחמן בן ר' שמואל מטפליק) ומחמת שלא זכו להיפקד עשר שנים התגרשו. ובזיווג שני נשא עם מרת טויבע רחל בתו של גדול עובדי השם ר' געצ'י ז"ל. ר' יוחנן כמו אביו היה בעל בכי מופלג עד כדי כך שאנ"ש ראו את הציון רטוב אמרו סימן שר' יוחנן היה פה. היה כל רבע שעה מכה באצבע צרדה להזכיר לעצמו למה בא לעולם. היה רגיש כלפי הזולת, לב חם ובעל חסד גדול. היה עושה מסירו נפש גדולה להגיע לאומן בראש השנה. מספרים עליו כשהיה מבוקש מטעם הקומוניסטים והגיע ראש השנה חבש על פניו בתחבושות כדי שלא יזהו אותו ונסע לאומן. אימץ את בן גיסו ר' ברוך יעקב בן ר' צבי דובינסקי מחמת שהשלטונות ששלחו את אביו לסיביר. (מחמת הכרת הטוב שגידלו ר' יוחנן ומחמת שלא היו לו ילדים החליף את משפחתו לגלנט) עקב הרעב הכבד ששרר באזור עבר למוסקבה ומשם היה שולח לאנ"ש באומן לחם להצילם מחרפת מרעב. מחמת רדיפת הדת ע"י הקומוניסטים עקר לאוזבקיסטן לעיר 'טשקנט'. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים שם המשיך לעבוד את השם עד שנפטר ביום כ"ו שבט תשל"ט נטמן בהר הזיתים בירושלים. ולא השאיר אחריו זרע.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8_(%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98)&diff=833ברוך ברדיטשובר (גלנט)2016-06-27T18:24:15Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' ברוך ברדיטשובר.JPG|250px|thumb|left|ר' מרדכי סוקולובר]]<br />
שנת לידתו המשוערת היא בשנת תר"כ, נפטר בשנת תרפ"א בברדיטשוב.<br />
ר' ברוך נולד בעיר ברדיטשוב עוד בהיותו נער היה אוהב ללמוד בהתמדה בבית מדרשו של רלוי"צ מברדיטשוב ולהתפלל מעומק הלב בציונו הקדוש של רלוי"צ מברדיטשוב. התקרב לברסלב ע"י ר' בנימין פארבער (הצובע בגדים).לר' ברוך היה לו קול ערב, לב נשפך ובעל בכי גדול, בזכות זה היה חזן של העירה ומחמת התקרבותו לברסלב לקחו לו את המישרה. היה מתלמידו של ר' אברהם ב"ר נחמן כל היום היה עובד את השם ולפרנסתו היה אחראי על העירוב בברדיטשוב. מספרים שפעם שאלו אותו למה לא כל ילדך נהיו חסידי ברסלב הרי התפללת הרבה השיב להם ש'גם דמעותי הם ילדי'. נפטר בי"ב אדר תרפ"א בברדיטשוב והוא בין שישים ומעלה.<br />
== בניו==<br />
ר' יוחנן גלנט<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%90%D7%98_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8.jpg&diff=832קובץ:ר' מרדכי אלברטאט סוקלובר.jpg2016-06-27T18:20:54Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%98_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=831מרדכי מנחם נפתלי הלברשטאט סוקולובר2016-06-27T18:20:31Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר'_מרדכי_אלברטאט_סוקלובר.jpg|250px|thumb|left|ר' מרדכי סוקולובר]]<br />
לא ידוע מתי נולד ולא ידוע מתי נפטר<br />
ר' מרדכי נולד בעיר למאזא שבפולין.<br />
היה גאון עצום ותלמיד חכם גדול שבגיל צעיר מאוד קיבל הסמכה להוראה מר' יאשע בער בריסק ז"ל בעל "הבית הלוי". ר' מרדכי היה יושב כל יום הוא וחבריו ר' שלמה גבריאל ולמדו יחדו עד השעות הקטנות של הלילה. יום אחד נכנס בשעת חצות לילה ר' נחום שוסטר שהיה הסנדלר של העירה והתחיל לומר תיקון חצות בבכייה גדולה ר' מרדכי ור' שלמה גבריאל התפלאו ליראות את הסנדלר של העירה שאפילו לקרא בקושי יודע אומר תיקון חצות נגשו אילו והפנו אילו את פליאתם ר' נחום השיב להם אני איש פשוט ולי חסר בית המקדש אבל אתם תלמידי חכמים גדולים לא חסר לכם את בית המקדש מששמעו את המילים הפשוטות שיוצאות מלב תמים ופשוט הבינו שאפשר להיות ת"ח בלי שאכפת מהבית המקדש מיד שאלו אותו ממי קיבלת את הדיבורים האלו השיב להם מחסידי ברסלב שבברדיטשוב ר' מרדכי התחיל לחקור אחר חסידות ברסלב עד שהגיע לעיר ברדיטשוב ושם נהפך לחסיד ברסלב אמתי בראש השנה כבר הגיע לאומן ושם פגש בר' אברהם ב"ר נחמן ומיני אז דבק בו בכל ליבו. כשחזר לעירו 'סוקולוב' קיבלו אותו לרבה של העיר וכשהגיע ראש השנה נסע לאומן על אף הסיכון שיפסיד את הרבנות לבסוף המשיך לכהן כרב העיר במשך כשלושים שנה.<br />
ר' מרדכי היה נוהג להשתטח על ציון רבינו ז"ל גם ביום ראש השנה בעצמו בטענה שצדיקים במיטתם קרואים חיים נהג ללבוש ציצית עם תכלת בצנעה בשביל לא לעורר מחלוקות. תמיד היה רודף שלום.<br />
מפאר ומרומם שם רבינו ז"ל אפי' פעם יצא למסע התרמות מנדיבי עם לישיבת 'אנשי מעמד' בין השאר הביא הסכמה לישיבה מר' חיים מבריסק ז"ל.<br />
היה בין המקימים של הקיבוץ בלובלין עת ירידת מסך הברזל ואף היה מוסר שיעורים בין מנחה וערבית ביום הראשון של ראש השנה.<br />
עם פרוץ מלחמת עולם השנייה ברך מפולין לרוסיה ברוסיה תפסוהו הבולשביקים ודנו אותו לעבודת פרך בסיביר שם נפטר מרעב וע"פ עדות של אחד מהאסירים זה היה ביום ט"ו בשבט הי"ד.<br />
<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg&diff=830קובץ:ר' נתן בארסקי.jpg2016-06-27T18:18:26Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98.JPG&diff=829קובץ:ר' יוחנן גלנט.JPG2016-06-27T18:17:34Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8.JPG&diff=828קובץ:ר' ברוך ברדיטשובר.JPG2016-06-27T18:16:18Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div></div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%A8&diff=825יעקב צבי פילמר2016-06-27T11:25:48Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמונת ר''י פילמר.jpg|2050px|thumb|left|ר' יעקב פילמר]] <br />
לידתו משוערת בשנת תר"ל בברדיטשוב נפטר בג' אדר תרצ"ט בירושלים<br />
נולד לאביו ר' אליהו יצחק (ר' יעקב היה קרוב משפחה של ראב"ן) בעיר ברדיטשוב מגיל בר מצוה <br />
היה הולך לילה לילה בחצות לקיברו של רלו"צ מברדיטשוב לערוך תיקון חצות.<br />
היה איש שמח וטוב לב תמיד שירים ובדיחות היו על לשונו ופיו מלא רינה.<br />
כשלא היה לו כסף לנסוע מברדיטשוב לאומן היה הולך רגלית (כמאתיים קילומטר) בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל בעקבות חלום שחלם התיישב בירושלים והוא בגיל שלושים ושלוש. התפרנס מתפירה ותוך כדי עבודה היה לומד בעל פה ליקוטי מוהר"ן וסיפרי קבלה. בשנת תרע"ד עקב הרעב הכבד עבר ליפו והתפרנס ממכירת עוגות, עד שנת תרפ"ז ומאז חזר לירושלים עד סוף ימו.<br />
זכה שר' אברהם ב"ר נחמן ז"ל לעיתים קרובות היה מתאכסן אצליו. <br />
בשבת אחרונה הלך כדרכו בקודש בחצות לילה לטבול בעיר העתיקה ומשם לכותל אחרי תפילת שחרית התחיל לחוש ברע וכעבור שלושה ימים נפטר ביום ג' אדר תרצ"ט והוא בן שישים ושמונה (כמניין שנות אביו) נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==חתניו==<br />
ר' [[זעליג שצקובסקי]], ר' [[שמואל מאיר אנשין]],<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=824שמואל מאיר אנשין2016-06-27T11:23:02Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>נולד בשנת תרכ"ה נפטר הכ"ב סיון תשכ"א בירושלים<br />
ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) בעיר זינקוב ליד העיר ברדיטשוב לאביו ר' אפרים זלמן. <br />
תקופה אחרי חתונתו בעת שילדה אשתו את בנה נפטרו האם והילד. ועקב צערו החליט למצוא <br />
את האמת התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות'<br />
וכשהגיע לאומן מרוב התלהבותו גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלוש חודשים.<br />
היה תלמידו המובהק של ר' אברהם ב"ר נחמן . זכה ור' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו.<br />
ר' [[ישראל קרדונר]] בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת [[פרומע]] בת ר' [[יעקב פילמר]] (הייתה ממשפחתו של ראב"ן ז"ל) על אף שהיה גדול ממנה בשלושים שנה. <br />
מיד אחרי שהתקרב ראב"ן הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל<br />
והתיישב בעיר יפו. התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' [[שמואל העשיל פרידמן]] ז"ל<br />
בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן. כעבור שנים עבר לעיר ירושלים שם עבד <br />
במכירת ספרי קודש וכתב"י עתיקים .הדפיס הרבה מסיפרי רבינו ז''ל נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==בניו==<br />
ר' ישראל נחמן, ר' אברהם, ר' שמעון, ר' יצחק,<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8_(%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98)&diff=823ברוך ברדיטשובר (גלנט)2016-06-27T11:21:15Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>שנת לדתו המשוערת היא בשנת תר"כ, נפטר בשנת תרפ"א בברדיטשוב.<br />
ר' ברוך נולד בעיר ברדיטשוב עוד בהיותו נער היה אוהב ללמוד בהתמדה בבית מדרשו של רלוי"צ מברדיטשוב ולהתפלל מעומק הלב בציונו הקדוש של רלוי"צ מברדיטשוב. התקרב לברסלב ע"י ר' בנימין פארבער (הצובע בגדים).לר' ברוך היה לו קול ערב, לב נשפך ובעל בכי גדול, בזכות זה היה חזן של העירה ומחמת התקרבותו לברסלב לקחו לו את המישרה. היה מתלמידו של ר' אברהם ב"ר נחמן כל היום היה עובד את השם ולפרנסתו היה אחראי על העירוב בברדיטשוב. מספרים שפעם שאלו אותו למה לא כל ילדך נהיו חסידי ברסלב הרי התפללת הרבה השיב להם ש'גם דמעותי הם ילדי'. נפטר בי"ב אדר תרפ"א בברדיטשוב והוא בין שישים ומעלה.<br />
== בניו==<br />
ר' יוחנן גלנט<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%9C%D7%A0%D7%98&diff=822יוחנן גלנט2016-06-27T11:20:32Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>תאריך לידתו לא ידוע נפטר: כ"ו שבט תשל"ט ירושלים.<br />
נולד לאביו ר' ברוך (גלנט) ברדיטשובר שהיה חסיד ברסלב בלב ובנפש. מקטנותו ספג מאביו יראת שמים ודרך בעבודת השם. גדל והתחתן עם מרת יוכבד בת ר' נתן (בן ר' נחמן בן ר' שמואל מטפליק) ומחמת שלא זכו להיפקד עשר שנים התגרשו. ובזיווג שני נשא עם מרת טויבע רחל בתו של גדול עובדי השם ר' געצ'י ז"ל. ר' יוחנן כמו אביו היה בעל בכי מופלג עד כדי כך שאנ"ש ראו את הציון רטוב אמרו סימן שר' יוחנן היה פה. היה כל רבע שעה מכה באצבע צרדה להזכיר לעצמו למה בא לעולם. היה רגיש כלפי הזולת, לב חם ובעל חסד גדול. היה עושה מסירו נפש גדולה להגיע לאומן בראש השנה. מספרים עליו כשהיה מבוקש מטעם הקומוניסטים והגיע ראש השנה חבש על פניו בתחבושות כדי שלא יזהו אותו ונסע לאומן. אימץ את בן גיסו ר' ברוך יעקב בן ר' צבי דובינסקי מחמת שהשלטונות ששלחו את אביו לסיביר. (מחמת הכרת הטוב שגידלו ר' יוחנן ומחמת שלא היו לו ילדים החליף את משפחתו לגלנט) עקב הרעב הכבד ששרר באזור עבר למוסקבה ומשם היה שולח לאנ"ש באומן לחם להצילם מחרפת מרעב. מחמת רדיפת הדת ע"י הקומוניסטים עקר לאוזבקיסטן לעיר 'טשקנט'. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים שם המשיך לעבוד את השם עד שנפטר ביום כ"ו שבט תשל"ט נטמן בהר הזיתים בירושלים. ולא השאיר אחריו זרע.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%A8&diff=821יעקב צבי פילמר2016-06-27T11:17:29Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>לידתו משוערת בשנת תר"ל בברדיטשוב נפטר בג' אדר תרצ"ט בירושלים<br />
נולד לאביו ר' אליהו יצחק (ר' יעקב היה קרוב משפחה של ראב"ן) בעיר ברדיטשוב מגיל בר מצוה <br />
היה הולך לילה לילה בחצות לקיברו של רלו"צ מברדיטשוב לערוך תיקון חצות.<br />
היה איש שמח וטוב לב תמיד שירים ובדיחות היו על לשונו ופיו מלא רינה.<br />
כשלא היה לו כסף לנסוע מברדיטשוב לאומן היה הולך רגלית (כמאתיים קילומטר) בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל בעקבות חלום שחלם התיישב בירושלים והוא בגיל שלושים ושלוש. התפרנס מתפירה ותוך כדי עבודה היה לומד בעל פה ליקוטי מוהר"ן וסיפרי קבלה. בשנת תרע"ד עקב הרעב הכבד עבר ליפו והתפרנס ממכירת עוגות, עד שנת תרפ"ז ומאז חזר לירושלים עד סוף ימו.<br />
זכה שר' אברהם ב"ר נחמן ז"ל לעיתים קרובות היה מתאכסן אצליו. <br />
בשבת אחרונה הלך כדרכו בקודש בחצות לילה לטבול בעיר העתיקה ומשם לכותל אחרי תפילת שחרית התחיל לחוש ברע וכעבור שלושה ימים נפטר ביום ג' אדר תרצ"ט והוא בן שישים ושמונה (כמניין שנות אביו) נקבר ונטמן בירושלים.<br />
==חתניו==<br />
ר' [[זעליג שצקובסקי]], ר' [[שמואל מאיר אנשין]],<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=820שמשון ברסקי2016-06-27T11:16:42Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>נולד בשנת תרל"ג בטשערין נפטר: בא' סיון תרצ"ה באומן.<br />
נין ונכד לרבינו ז"ל דרך אמו מרת פיגא שהית ביתו של ר' אפרים בן שרה בת רבינו ז"ל<br />
ג"כ היה מיוחס מצד אביו ר' ישראל מנדל שהיה בן ר' שמשון בארסקי שהיה בין גדולי <br />
תלמיד מוהרנ"ת ז"ל שלמעשה הוא קרוי על שמו.<br />
ר' שמשון נולד בעיר טשערין ועסק בלימוד כתיבה לילדים שם התקרב לר' משה ברסלבר<br />
והתחבר בלב ונפש עם ר' ישראל קרדונר שגם היה תלמיד ר' משה ברסלבר.<br />
לאחר מספר שנים עבר לעיר ברדיטשוב ואחר כך עבר לעיר אומן שם נטע את אהלו עד יום מותו.<br />
בגיל שלושים הקים ביחד עם ר' ישראל קרדונר 'ישבת אנשי מעמד' (בדומה לכולל) <br />
שהיה נתמך ע"י חסידי ברסלב עמידים על אף שחלק מאנ"ש היו חלוקים בזה. <br />
בשונה מרוב העובדים באומן ר' שמשון לא היה איש של קולות מים רבים ומשברי ים אדירים,<br />
היה לו אישיות מיוחדת של צלילות הדעת, מתינות, ישוב הדעת, הסבר בהיר ויוצא מן הכלל,<br />
תפילה שקטה וספוגה בדמעות בבחינת 'שמן בחשאי' אישיות של גינונים ונימוסים נאצלים <br />
כנאה לנכד רבינו ז"ל שדרש מחסידו להתנהג בדרך ארץ.<br />
היה לו חבורה של עובדי השם צעירים שאותם היה מדריך, ומנגד זאת היה אוהב לקרב גם אנשים פשוטים ומגושמים עד היה עושה אותם אנשים כשרים.<br />
מצודתו הייתה פרוסה בכל רוסיה ופולין ובכל מקום ששם רבינו שם היו מתכתבים אתו.<br />
פעמיים בשנה היה נוסע לפולין לחזק את אנ"ש שבפולין פעם בחורף פעם בקיץ.<br />
היה בין הראשונים שהנהיג ללמוד 'סיפורי מעשיות' אחר תפילת שחרית של שבת.<br />
ר' אברהם ב"ר נחמן מאוד העריך אותו מחת היותו צאצא לרבינו ז"ל וכל יו"ט היה בא אילו לברכו על אף שר' אברהם היה יותר גדול ממנו בעשרים שנה,והיו מדברים יחדו בעבודת השם. <br />
'אמונה וביטחון' אלו דברים שתמיד דיבר עליהם כמו כן גם לא ללכת לרופאים.<br />
עקב המהפכה ברוסיה הוכרח להדפיס את סיפרו בפולין.<br />
נפטר בר"ח סיון תרצ"ה והוא בן ששים ושתים שנה נטמן בבית הקברות החדש בעיר אומן.<br />
בהלווייתו הכניסו אותו לקלויז ועל אף שאנ"ש לא נהגו להספיד את המת ר' אברהם שטערנארץ הספידו קלות.<br />
<br />
==תלמידיו==<br />
ר' [[יצחק ברייטר]], ר' יצחק (איצה) מאיר קורמן, ר' [[אהרון לייב ציגלמן]], ר' [[ישראל אהרן גולדמן]],<br />
ר' [[יצחק גיילערמאן]], ר' אליעזר לנגר, ר' מאטיע פאלסקי<br />
<br />
==בניו==<br />
ר' נתן <br />
==חתניו==<br />
ר' נחמן שפאג, ר' יהשוע<br />
==ספריו==<br />
* [[עצות המבוארות]] – פירוש על ליקוטי עצות נכתב באידיש (נדפס בחלקים לובלין תרצ"א, תרצ"ג, תרצ"ח, תורגם ללשון הקודש ע"י ר' אברהם נחמן שמחה וינצינדלר ירושלים תשנ"ב ותשנ"ה)<br />
* [[פירוש על סיפורי מעשיות]] – פירוש זה נאבד בין הפרעות ברוסיה.<br />
* [[גבורות שמשון]] – לקט מכתביו (ירושלים תשנ"ב) <br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%22%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%A2&diff=819יחיאל מנדל ב"ר ישעיהו שלום ממעדוועדיווקע2016-06-27T11:15:31Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>שנת לידתו אינה ידועה פטירתו משוערת בשנת תרס"ז<br />
נכדו של תלמיד האדמו"ר ר' [[יודל מדאשיב]] זצ"ל<br />
הכיר וקיבל מגדולי תלמידי האדמו"ר ז"ל<br />
מסופר שעובדי ה' באומן היו מרבים בלימוד סיפרו 'שיר ידידות' <br />
כדי להתפעל מגדולת האדמו"ר ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל<br />
היה חי תקופה מסוימת בעיר צפת (מוזכר במכתבים בשנים תרמ"ג ותרמ"ד)<br />
וככל הנראה חזר אחר כך לרוסיה. <br />
==בניו==<br />
ר' דוד צבי, ר' יודל דאשווסקי<br />
==ספריו==<br />
* [[שיר ידידות]] – המספר בשמח האדמו"ר זצ"ל ותלמידו מוהרנ"ת (תרס"ז, וארשה תרפ"ה)<br />
* [[ספר הפתחות]]- לספרים [[ליקוטי מוהר"ן]], [[סיפורי מעשיות]], [[ספר המידות]], [[שיחות הר"ן]], ו[[ליקוטי הלכות]] (ירושלים תרע"א, בתוך שיחות הר"ן ניו יורק תשל"ב) <br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%91%27%27%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=818נחמן ב''ר ברוך אפרים2016-06-27T11:13:36Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>בן של ר' [[ברוך אפרים]] תלמיד ר' [[נחמן מטשערין]] זצ"ל מחבר ספר 'באיבי הנחל'.<br />
סוף ימיו עלה לארץ ישראל התישב בירושלים עד שנפטר ונקבר בירושלים.<br />
==ספריו==<br />
* [[קונטרס תוספות ומילואים]] – דברים עמוקים בדברי האדמו"ר ז"ל (נדפס לראשונה בסוף 'קיצור ליקו"מ' בשנת תרע"ג ללא שם בעל המחבר.)<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=817ברוך אפרים ב"ר יעקב2016-06-27T11:11:12Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>נולד לאביו ר' יעקב בארץ ליטא בעיר האמלע לפני התקרבותו לרבינו ז''ל היה מחשובי חסידיו של הרה''ק בעל הצמח צדק מחב''ד זצ''ל<br />
היה חבריו הטוב של ר' [[מנדל ליטוואק]] ושל ר' שמעון מהאמלע.<br />
ותלמידיו הגדולים של ר' [[נחמן מטשערין]] זצ''ל.<br />
ר' נחמן מטשערין שלח אותו ללמבערג בשנת תרל''ו בכדי<br />
להוציא את ספרי רבינו בהגהה מדויקת ורוב פאר והדר.<br />
והוציא לאור את הספר '[[ליקוטי עצות החדש]]' ([[אוצר היראה]])<br />
מספרים עליו כשהיה מתפלל היו יוצאים מהטלית שלו הדים מרוב חמימותו בתפילה.<br />
נטמן בעיר טשערין.<br />
==בניו==<br />
ר' נחמן<br />
==ספריו==<br />
*[[באיבי הנחל]] – פירוש על הספר [[ליקוטי מוהר''ן]] [[ר' אברהם ב''ר נחמן]] החשיב מאוד את חבוריו ועל פי הם בנה את סיפרו '[[ביאור הליקוטים]]'(נדפס חלקו בלמברג תרל''ו בשלמות תרצ''ז עם [[פרפראות לחכמה]])<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%22%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=816ברוך אפרים ב"ר יעקב2016-06-27T11:10:41Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>נולד לאביו ר' יעקב בארץ ליטא בעיר האמלע לפני התקרבותו לרבינו ז''ל היה מחשובי חסידיו של הרה''ק בעל הצמח צדק מחב''ד זצ''ל<br />
היה חבריו הטוב של ר' [[מנדל ליטוואק]] ושל ר' שמעון מהאמלע.<br />
ותלמידיו הגדולים של ר' [[נחמן מטשערין]] זצ''ל.<br />
ר' נחמן מטשערין שלח אותו ללמבערג בשנת תרל''ו בכדי<br />
להוציא את ספרי רבינו בהגהה מדויקת ורוב פאר והדר.<br />
והוציא לאור את הספר '[[ליקוטי עצות החדש]]' ([[אוצר היראה]])<br />
מספרים עליו כשהיה מתפלל היו יוצאים מהטלית שלו הדים מרוב חמימותו בתפילה.<br />
נטמן בעיר טשערין.<br />
==בניו==<br />
ר' נחמן<br />
==ספריו==<br />
*[[באיבי הנחל]] – פירוש על הספר [[ליקוטי מוהר''ן]] [[ר' אברהם ב''ר נחמן]] החשיב מאוד את חבוריו ועל פי הם בנה את סיפרו '[[ביאור הליקוטים]]'(נדפס חלקו בלמברג תרל''ו בשלמות תרצ''ז עם [[פרפראות לחכמה]])<br />
[[קטגוריה אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%A0%27%D7%A1&diff=815יהודה לייבלי ראובנ'ס2016-06-27T11:08:45Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>לא ידוע מתי נולד, נפטר: בכ"ב אב תר"ל בעיר צפת תי"ו<br />
התקרב למוהרנ"ת ממש בבכרותו היה עם ר' נתן בזמנים הכי קשים (בשנים תקצ"ה – תקצ"ט)<br />
של המחלוקת זכה להיות בין הבודדים שתמך בר' נתן בגלוי על אף הסכנה התמונה בכך.<br />
היה בעל חסד גדול ותמך בכל כוחו באנ"ש הוא מוזכר כמה פעמים במכתבי מוהרנ"ת. <br />
התחתן עם בת ר' ראובן מרת ביילא והתגורר בקצה העיר ברסלב.<br />
ניקרא ראובנ'ס על שם חמיו. היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של מוהרנ"ת. <br />
לעת זקנותו עלה לארץ ישראל עם אשתו וביתו חנה ונכדו ר' נתן בן ר' יצחק. <br />
ישב על התורה והעבודה בעיר צפת עד שנפטר בשנת תר"ל בכ"ב אב,<br />
נקבר ונטמן בעיר הקודש צפת תי''ו.<br />
בנו ר' נתן מטבריה מספר עליו במכתביו שהיה מגיע אליו בחלום אחרי פטירתו.<br />
==בניו==<br />
ר' נתן מטבריה , ר' מיכל , ר' זאב , ר' יצחק<br />
==בנותיו==<br />
חנה מטבריה<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%22%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=814נתן ב"ר יהודה מטבריה2016-06-27T11:07:23Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה.jpeg|200px|thumb|left|ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה]] <br />
תאריך לידתו המשוער בשנת תקע"ד בעיר ברסלב נפטר: בכ"ו אדר תרמ"ב בטבריה<br />
אביו ר' יהודה (לייבלי) ראובנ'ס היה מתלמידיו הגדולים של מוהרנ"ת <br />
עוד בהיותו ילד קטן זכה ר' נתן להיות מקורב למוהרנ"ת והיה רגיל להיכנס אליו בכל יום <br />
ר' נתן היה חכם ובעל קישרון גדול ומוהרנ"ת חיבב וקירב אותו מאוד מאוד.<br />
כפי שהעיד על עצמו באחד ממכתביו "אני ההיתי משרת ועומד אצל מוהרנ"ת <br />
וקיבלתי מאיתו הלכה למעה" <br />
כמו כן עזר למוהרנ"ת במלאכת הדפוס הלא חוקי תחת סיכון רב שיתפסו אותו.<br />
היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של מוהרנ"ת. <br />
ועמד על כך שמוהרנ"ת יקבר דווקא בכניסה לבית הקברות בטענה <br />
שמוהרנ"ת אמר "שאם יעבירו מת ליד קיברו יהיה למת טובה מזה"<br />
מפחד גיוסו לצבא הרוסי ברח לעיר יאסי שברומניה ובשנת תר"ג פגש אותו שם <br />
ר' נחמן מטולטשין והשיאו עם מרת יכט (יוכבד) שרה. <br />
כעבור שנים אשתו נפטרה והוא נשא בשנית את מרת בריינע לאה אלמנת ר' נחמן פיטל .<br />
מסופר עליו כשהיה גר ברומניה מידי פעם היה בורח בסיכון גדול את הגבול <br />
כדי להתבסם מאורו של מוהרנ"ת. <br />
בשנת תרל"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה למשך כעשור שנים.<br />
בשנים האלו שלח מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובגולה, (שאח"כ חלקם התפרסמו בספר 'נתיב צדיק')<br />
זכה להגיע לאומן בראש השנה מארץ ישראל שלוש פעמים בשנים: תרל"ו , תרל"ט , תרמ"א <br />
נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד והוא כבן שבעים שנה נקבר ונטמן בטבריה עיר הקודש<br />
סמוך לקברי תלמידי הבעש"ט.<br />
==בניו==<br />
ר' דוד, ר' משה אפרים מטשערין, ור' יצחק (אייזיק).<br />
==בנותיו==<br />
פיגא מרים, חייקא, שיינדל, אדל <br />
==חתניו==<br />
ר' ישראל כהן טרוביצר ב"ר חיים סטולר (פיגא מרים), ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך מטייטרע (שניידל), ר' יחיאל, ר' שמואל (חייקא) ור' יצחק.<br />
==ספריו==<br />
* [[קונטרס הצירופים]] – כל צירופי מילים שיוצאות מר"ת וס"ת מהספרים ליקוטי מוהר"ן <br />
ליקוטי הלכות, ספר המידות , חיי מוהר"ן וכ"ו כתב את הקונטרס אודות מה<br />
ששמע ממוהרנ"ת גודל מעלת צירופי אותיות בספרי האדמו"ר ז"ל <br />
שיטיבו לנפש בעולם הזה ובעולם הבא.<br />
(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר' ישראל קרדונר. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' אהרן ליב ציגלמן. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' יעקב דב הלוי) <br />
* [[נתיב צדיק]] – אוסף מכתבים שהעתיק מילה במילה ר' סנדיר חיים מטרוביץ ז"ל<br />
(תשל"א יצא לאור ע"י ר' נתן צבי קניג. 'נתיבות צדיק' תשס"ד ע"י אהרן יוסף קניג)<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%22%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=813נתן ב"ר יהודה מטבריה2016-06-27T11:06:43Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה.jpeg|200px|thumb|left|ציון ר' נתן ב"ר יהודה בטבריה]] <br />
תאריך לידתו המשוער בשנת תקע"ד בעיר ברסלב נפטר: בכ"ו אדר תרמ"ב בטבריה<br />
אביו ר' יהודה (לייבלי) ראובנ'ס היה מתלמידיו הגדולים של מוהרנ"ת <br />
עוד בהיותו ילד קטן זכה ר' נתן להיות מקורב למוהרנ"ת והיה רגיל להיכנס אליו בכל יום <br />
ר' נתן היה חכם ובעל קישרון גדול ומוהרנ"ת חיבב וקירב אותו מאוד מאוד.<br />
כפי שהעיד על עצמו באחד ממכתביו "אני ההיתי משרת ועומד אצל מוהרנ"ת <br />
וקיבלתי מאיתו הלכה למעה" <br />
כמו כן עזר למוהרנ"ת במלאכת הדפוס הלא חוקי תחת סיכון רב שיתפסו אותו.<br />
היה בין אלו שזכו להיות ביציאת הנשמה של מוהרנ"ת. <br />
ועמד על כך שמוהרנ"ת יקבר דווקא בכניסה לבית הקברות בטענה <br />
שמוהרנ"ת אמר "שאם יעבירו מת ליד קיברו יהיה למת טובה מזה"<br />
מפחד גיוסו לצבא הרוסי ברח לעיר יאסי שברומניה ובשנת תר"ג פגש אותו שם <br />
ר' נחמן מטולטשין והשיאו עם מרת יכט (יוכבד) שרה. <br />
כעבור שנים אשתו נפטרה והוא נשא בשנית את מרת בריינע לאה אלמנת ר' נחמן פיטל .<br />
מסופר עליו כשהיה גר ברומניה מידי פעם היה בורח בסיכון גדול את הגבול <br />
כדי להתבסם מאורו של מוהרנ"ת. <br />
בשנת תרל"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה למשך כעשור שנים.<br />
בשנים האלו שלח מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובגולה, (שאח"כ חלקם התפרסמו בספר 'נתיב צדיק')<br />
זכה להגיע לאומן בראש השנה מארץ ישראל שלוש פעמים בשנים: תרל"ו , תרל"ט , תרמ"א <br />
נפטר בכ"ו אדר תרמ"ד והוא כבן שבעים שנה נקבר ונטמן בטבריה עיר הקודש<br />
סמוך לקברי תלמידי הבעש"ט.<br />
==בניו==<br />
ר' דוד, ר' משה אפרים מטשערין, ור' יצחק (אייזיק).<br />
==בנותיו==<br />
פיגא מרים, חייקא, שיינדל, אדל <br />
==חתניו==<br />
ר' ישראל כהן טרוביצר ב"ר חיים סטולר (פיגא מרים), ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך מטייטרע (שניידל), ר' יחיאל, ר' שמואל (חייקא) ור' יצחק.<br />
==ספריו==<br />
* [[קונטרס הצירופים]] – כל צירופי מילים שיוצאות מר"ת וס"ת מהספרים ליקוטי מוהר"ן <br />
ליקוטי הלכות, ספר המידות , חיי מוהר"ן וכ"ו כתב את הקונטרס אודות מה<br />
ששמע ממוהרנ"ת גודל מעלת צירופי אותיות בספרי האדמו"ר ז"ל <br />
שיטיבו לנפש בעולם הזה ובעולם הבא.<br />
(נדפס ירושלים תרע"א, ע"י ר' ישראל קרדונר. וארשה תרפ"ה,ע"י ר' אהרן ליב ציגלמן. ניו יורק תשט"ו, ותשל"ד ע"י ר' יעקב דב הלוי) <br />
* נתיב צדיק – אוסף מכתבים שהעתיק מילה במילה ר' סנדיר חיים מטרוביץ ז"ל<br />
(תשל"א יצא לאור ע"י ר' נתן צבי קניג. 'נתיבות צדיק' תשס"ד ע"י אהרן יוסף קניג)<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=812נתן ברסקי2016-06-27T11:04:41Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>נולד בשנת תרנ"ד באומן נפטר בכ"א אלול תשל"ב ירושלים<br />
ר' נתן בארסקי נולד בשנת תרנ"ד בעיר אומן לאביו החסיד הגדול ר' שמשון בארסקי ולאמו מרת מרים. עוד מנעוריו זכה לינוק מאביו הגדול תורה ועבודת השם גם זכה להיות מתלמידיו של ר' משה ברסלבר ז"ל גדל הנער והתחתן עם בת ר' חנוך העניך גוטרמן מחשובי חסידי ברסלב בפולין ותלמיד של אביו הגדול. והתגורר בבית חמיו בעיר לובלין.<br />
זמן קצר אחרי החתונה הלך לאומן להימנות על הקיבוץ בראש השנה, ואז לפתע פרצה<br />
מלחמת עולם הראשונה ולכן היה מוכרח להישאר באומן במשך כל המלחמה רחוק מביתו שבלובלין,<br />
כמו"כ ר' נתן היה ניקרא עריק מהצבא הרוסי לכן הוכרח להתחבאות מחשש שיתפסו אותו.<br />
כעבור חמש שנים של מלחמה וכמה ניסיונות שכמעט טפסו אותו כעריק, הצליח ר' נתן לחזור ביתו שבלובלין. לפרנסתו היה מוכר ספרים ויודיקא. גדולי ישראל בפולין מאוד העריכו אותו עד שר' מאיר שפירא מלובלין נתן לו חדר למכירת ספרים בישיבה שלו וגם נתן לו המלצה שכולם יקנו דווקא ממנו. ובקיבוץ בראש השנה בלובלין היה מושיב אותו לידו במזרח. מסופר שה'בית ישראל' היה קם לכבודו. בלובלין ר' נתן הרבה להתכתב עם אביו הגדול (שאח"כ חלקם הודפסו בספר 'גבורות שמשון') ומפעם לפעם היה ר' שמשון מגיע לבקרו עד שנסגרו הגבולות ומאז לא נפגשו השנים. בחודש סיון תרצ"ה התבשר בבשורה המרה שאביו הגדול הסתלק לגנזי מרומים. בלובלין התגורר ר' נתן עשרים וחמש שנה עד שנאסר לאזרחי מדינה אחרת להתגורר בפולין לכן החליט לעלות לארץ ישראל במאמצים רבים הצליח להשיג אשרה להיכנס לארץ ישראל ובחודש אב תרצ"ט עזב את אדמת אירופה כשבועיים ליפני מלחמת עולם השנייה. וביום ג' ר"ח אלול הגיעו לחוף תל אביב. משם עלה לעיר הקודש ירושלים שם המשיך להתפרנס ממכירת ספרים ויודייקא ר' נתן המשיך לעבוד את השם בארץ ישראל וגידל דורות ישרים ומבורכים עד שניפטר בכ"א אלול תשל"ב והוא כבן שמונים ושבע שנים.<br />
==בניו==<br />
ר' ישראל, ר' שמשון<br />
==בנותיו==<br />
חיה, דבורה, אסתר, לאה, יוכבד.<br />
==חתניו==<br />
ר' שלום ווקס (חיה), ר' יצחק דריימן (דבורה), ר' יצחק מאיר ברקוביץ (אסתר), ר' חיים משה קנופף (לאה), ר' שמואל ליברמן (יוכבד). <br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A2_%D7%93%D7%99_%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%94&diff=759פייגאלע די נביאה2016-05-15T15:20:32Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "מרת פייגא ע"ה הייתה אמו של רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א ונכדת הבעש"ט, אמה של פייגא הייתה..."</p>
<hr />
<div>מרת פייגא ע"ה הייתה אמו של רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א ונכדת הבעש"ט, אמה של פייגא הייתה אדל בת הבעל שם טוב הקדוש. פייגא הייתה אחותם של הצדיקים הקדושים רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א והצדיק הקדוש רבי אפרים מסידילקוב זיע"א, שני צדיקים אלו העידו על אחותם הצדקת מרת פייגא ע"ה שהיא בעלת 'רוח הקודש', הייתה מרבה להתבודד להקדוש ברוך הוא אצל ציון הסבא הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל. התפרסמה כאשה צדקת גדולה מאד, והייתה ידועה "כבעלת רוח הקודש והשגה גדולה" ויש שאף כינו אותה "הנביאה".<br />
<br />
השפעת אמו הייתה ניכרת על חינוכו של אור האורות הלא הוא רבי נחמן מברסלב זצוק"ל, תלמידי רבי נחמן מברסלב אמרו בשמו שאמר שתמיד כשאנחנו מזכירים אותו נזכיר גם את שם אמו - רבי נחמן בן פייגא, כי בעת שאמו הייתה בהריון עמו, התפללה הרבה הרבה עליו בציון הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל וכן אחר שנולד הייתה דרכה להביא אותו בעריסה בכל יום אל ציון הבעל שם טוב הקדוש זצוק"ל ושם התפללה הרבה על הצלחתו. אשרינו שזכינו לרבה כזה...<br />
<br />
נפטרה בי"ט אדר שנת תקס"א ומקום קבורתה במזיבוז' ליד הבעל שם טוב הקדוש, מקום ציונה המדוייק לא נודע.<br />
[[קטגוריה:אישים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=758כולל ברסלב2016-05-08T22:34:18Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>==עיר==<br />
בני ברק<br />
==סקירה==<br />
"כולל ברסלב" בבני ברק הוא אחד המרכזים הוותיקים ביותר בברסלב. גדולי אנ"ש עוד מהדור הקודם חיו בו, והשאירו את חותמתם בבית המדרש. וכיום משמש כמרכז פעילות לכל הסביבה והאזור כולו. <br />
בית המדרש הוקם ע"י הרה"ח ר' נתן צבי קעניג זצ"ל. שגור היה על לשונו שבית הכנסת צריך להיות "ארמון", ועל כן עליו להיות מקום מפואר ונוח, בכדי שיהיה מקום שמרבה כבוד שמים ומפאר את שם רבינו, ועל כן השקיע את כל כוחו במקום זה, ואכן זכה להקים 'ארמון' של ממש – בית מדרש גדול ומפואר המשמש כ'מגדלור' לכל הסביבה.<br />
ר' נתן צבי ראה לעצמו מטרה, שהמקום יהווה מקום תורה מרכזי, שמתוך בית מדרשו של רבינו תצא תורה לכלל ישראל, ולשם כך הקים כולל גדול, בו יושבים אברכים מתמידים ותלמידי חכמים מאנ"ש עם כלל תלמידי חכמים מהאזור, ולשם כך אף הקים במקום אוצר הספרים ענק שמכיל אלפי ספרים - ביניהם ספרים נדירים - שמשמש את מאות הלומדים שפוקדים את המקום כל יום. ואכן זכה, וממקום זה יוצאים להוראה עשרות אברכים יראי שמים, וכבר פקע שמיה של כולל זה בכל האזור ברצינותו ובייחודיותו.<br />
בסדרי הכולל משולבים שיעורים בספרי רבינו, וחבורות של אברכים מאנ"ש המתחזקים בדרכי רבינו, כשאברכים נוספים מהכולל – שאינם נמנים על אנ"ש – מצטרפים אליהם, ומגלים את החן והנעימות שבדברי רבינו. בין השיעורים: לימוד יומי משותף בספר ליקוטי הלכות; שיעור שבועי מידי יום שני בספר שיחות הר"ן ובספר השתפכות הנפש; וכן שיעור שבועי מידי יום חמישי בספר ליקוטי מוהר"ן בעיון, כשבכל תקופה 'הולכים' עם תורה אחרת, מעיינים בה היטב, ומשתדלים לחיות עמה לעובדא ולמעשה.<br />
מלבד הכולל, משמש המקום כבית כנסת מרכזי, כאשר בכל יום בבוקר נפגשים משכימי החצות עם עמלי היום, ומצטרפים יחד לתפילת שחרית כוותיקין, תפילה המתקיימת במתינות ובנעימות, עם החן הברסלבאי, ולאחר התפילה יוצאים קבוצות לשדה להתבודדות – להתחיל את היום ביישוב הדעת.<br />
בערב מתקיים תפילת מנחה ומעריב, כשביניהם מתקיים שיעור קבוע בליקוטי מוהר"ן, ולאחר תפילת ערבית יוצאים קבוצה של אברכים לשדה לחצי שעה של התבודדות, כך שכל אחד יוכל להתחבר לעצה נפלאה זו.<br />
בליל שבת מתמלא המקום מפה לפה, כשאנשים מכל האיזור – חסידי ברסלב ולאו דווקא – באים להתפלל שם, כשהתפילה מתנהלת בחיות ובמתינות כדרך אנ"ש, עד שרבים קבעו את מקומם שם, כשהם טוענים שאחת לשבוע הם 'חייבים לעצמם' תפילה שכזו.<br />
בצפרא דשבתא מתקיים מניין שחרית ומוסף, כשלאחר מכן יושבים יחד לקידושא רבא ולימוד הספר סיפורי מעשיות, ובשעת רעוא דרעוין מתאספים כלל אנ"ש לתפילת מנחה וסעודה שלישית, ולימוד בספר ליקוטי מוהר"ן ע"י אחד ממשפיעי אנ"ש, כשבמקביל מתקיימת שיחת חיזוק ע"פ הספר "משיבת נפש" עבור חלק מהמתפללים שאינם מבינים את שפת האידיש. ומידי פעם מתקיימת סעודת "מלוה מלכה" או סעודת ראש חודש, בהשתתפות משפיע מאנ"ש, שבא לחזק את המשתתפים בדברי חיזוק מרבינו.<br />
כה יתן ה' וכה יוסיף, שהמקום יוסיף ויגדל בכמות ואיכות, וימשיך להאיר את אורו של רבינו הקדוש לכל הסביבה, הקרובה והרחוקה.<br />
<br />
[[קטגוריה: קהילות]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94&diff=757עלה לתרופה2016-05-08T22:23:35Z<p>שלמה: /* קישורים */</p>
<hr />
<div>מכון עלה לתרופה הוקם על ידי כמה אברכים ברסלבאיים מוכשרים שבערו להפיץ את האור בעולם, עם הזמן הוא התפתח וגדל למימדי הפצה אדירים ועצומים ומגיעים כהיום לתפוצה של מאות אלפי יהודים בשבוע "ללא הגזמה" - הארגון מגלגל כ7 ספרות בשנה<br />
מתוך פעילות הארגון ניתן לציין את חלקם המפורסמים, לבד מאלה שעדיין בשלבי הבנייה<br />
==עלונים==<br />
* עלון עלה לתרופה - זהו העלון עימו התחילו לצאת לציבור הרחב, הוא מודפס ומופץ כהיום פיזית בכ20000 (עשרים אלף) עותקים מדי שבוע ברחבי ארץ ישראל, לבד מרשימת תפוצה בת אלפי נמענים ההולכת וצוברת תאוצה עם הזמן<br />
* "עלה לתרופה - אידיש" - עלון שבועי בשפת האידיש, מודפס בכ1000 עותקים בארץ ישראל ובעוד כ5000 עותקים בארה"ב, וכן מודפס בכמויות קטנות יותר במדינות נוספות בעולם, כמו"כ נשלח לרשימת אימיילים שנרשמו לכך<br />
* "Les yeux vers le ciel" - עלון שבועי היוצא לאור בשפה הצרפתית ומודפס לעת עתה בכאלף עותקים מדי שבוע, ונשלחת לעוד מאות כתובות אימייל באופן קבוע<br />
* עלון "gates of emunah" עלון שבועי באנגלית<br />
==אתרי אינטרנט==<br />
* אתר "בעטלער" המכיל מאות מאמרים ושיעורים בוידאו מטובי מרצי עלה לתרופה, באתר יש אלפי כניסות בשבוע (!!!) כמו"כ אפליקציה לאנדרואיד עבור האתר<br />
* אתר "ברסלביקי" מיזם חדשני לייצור אנצקלופדיה ענקית לתורת ברסלב, כמו"כ אפליקציה לאנדרואיד עבור האתר<br />
* הבלוג של דוד גבירצמן - אלפי מאמרים ושיעורים באודיו ובוידאו, מאת כותב המאמר הראשי בעלון עלה לתרופה ה"ה הרב דוד גבירצמן.<br />
* אתר "ברסלב פרונס" - אתר אינטרנט בצרפתית המכיל שיעורים בוידאו ומאמרים<br />
==שיעורים ברחבי הארץ==<br />
מרצי ורבני הארגון מוסרים שיעורים רבים ברחבי הארץ, בין השאר בערים: ירושלים, בית שמש, בני ברק, יצהר, קדומים, אור יהודה, אלעד, ועוד...<br />
מדובר מן הסתם בעשרות שיעורים בשבוע<br />
==קישורים==<br />
* [http://betler.org/ בעטלער]<br />
* [http://daat.breslev.info/ הבלוג של דוד גבירצמן]<br />
* [http://www.breslevfrance.com/ ברסלב פרונס]<br />
* [http://betler.me/ בעטלער באידיש]<br />
<br />
==תוכניות==<br />
פעילי הארגון עובדים ופועלים ללא הרף להפתעות נוספות רבות, השם יתן להם סייעתא דשמיא בכל העניינים<br />
[[קטגוריה:ארגונים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=756שומרי אמונים2016-05-08T13:34:12Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== הרה"ח ר' משה יהושע, המכונה ר' אלטער מטעפליק זצ"ל הספר, כנראה, לא הופיע בדפוס, אך נמצא..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
הרה"ח ר' משה יהושע, המכונה ר' אלטער מטעפליק זצ"ל<br />
הספר, כנראה, לא הופיע בדפוס, אך נמצא בסוף ספר "חיי מוהר"ן" הנדפס בשנת תרע"ד.<br />
מובאת שם מודעה מהמו"ל ר' יהודה ליב ראזינפעלד ז"ל וז"ל: בקרוב יצא לאור ספר "שומרי אמונים" מלוקט ומיוסד על חיזוק האמונה, כמובן מספרי "ליקוטי מוהר"ן", מקובץ ומלוקט ע"י הרב משה יהושע המכונה ר' אלטער נ"י מטעפליק, ע"כ.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96&diff=755אור הגנוז2016-05-08T13:33:16Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "פירוש על "סידור התפילות", מלוקט ומקובץ מספרי אדמו"ר הננמ"ח ומספרי "ליקוטי הלכות", ומספרי הר..."</p>
<hr />
<div>פירוש על "סידור התפילות", מלוקט ומקובץ מספרי אדמו"ר הננמ"ח ומספרי "ליקוטי הלכות", ומספרי הרב מטשעהרין זצ"ל, דיבור ודיבור על אופניו על כל הסידור (דוגמת ספרו "אור זורח" על ההגדה). אנ"ש הי"ד בפולין התכוננו להוציאו לאור, אך בעו"ה נטרפה השעה ע"י הצר.<br />
חובר ולוקט ע"י הרה"ח ר' משה יהושע, המכונה ר' אלטער מטעפליק זצ"ל.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=754התעוררות על לימוד התורה2016-05-08T13:33:00Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "חיברו הרה"ח ר' משה יהושע, המכונה ר' אלטער מטעפליק זצ"ל. החיבור היה מיוסד על התעוררות ללימוד..."</p>
<hr />
<div>חיברו הרה"ח ר' משה יהושע, המכונה ר' אלטער מטעפליק זצ"ל.<br />
החיבור היה מיוסד על התעוררות ללימוד התורה, מלוקט מש"ס ומספרי אדמו"ר ותלמידיו, דוגמת חיבורו "השתפכות הנפש", על עניני תפילה<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%9C&diff=753מי הנחל2016-05-08T13:32:11Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער ==תוכן== ביאור פירוש להבין אמרות..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
ביאור פירוש להבין אמרות קודש שבספר "ליקוטי מוהר"ן" הקדוש והנורא. הספר נכתב בערב בשנת תרנ"ח, ולא זכינו לאורו הגדול משך קרוב לשבעים שנה שהי' ספון וטמון בכת"י. הכת"י הגיע לארץ ע"י הרה"ח ר' יצחק מאיר קורמן ז"ל.<br />
==נדפס==<br />
* נעתק, נסדר ויצא לאור ע"י ר' נתן צבי קעניג נ"י בתשכ"ה.<br />
* בשנת תשכ"ו נדפס שנית בניו־יורק וצורף בסוף ספר "ליקוטי מוהר"ן".<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%97_-_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=752אור זורח - הגדה של פסח2016-05-08T13:30:16Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== בהדפסה ראשונה נדפס עד סי' י"ז בלבד. ==תוכן== פירוש על הגדה של פסח, מיוסדת ומפורשת ע"פ..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
בהדפסה ראשונה נדפס עד סי' י"ז בלבד. <br />
==תוכן==<br />
פירוש על הגדה של פסח, מיוסדת ומפורשת ע"פ ספרי רבינו הק' הרה"צ מוה"ר נחמן זצוק"ל מברסלב וספרי תלמידו הק' מוהר"ר נתן זצ"ל ושאר תלמידיו הק'.<br />
==נדפס==<br />
* ע"י ר' שמואל מאיר ב"ר אפרים זלמן אנשין ז"ל לזכרון קודש מורו ורבו המובהק במילי דחסידותא, הארי שבחבורה מופלג בתורה ויראה, עניו ושפל ברך הר"ר אברהם ב"ר נחמן חזן ז"ל מטולטשין. נדפס בירושלים בשנת תרפ"ז.<br />
* בשנת תשכ"ו הובא שנית לדפוס ע"י ר' אליעזר שלמה שיק נ"י בניו־יורק. נדפס בארה"ב עוד מספר פעמים.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%9A&diff=751אמונת עתיך2016-05-08T13:29:11Z<p>שלמה: </p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
ליקוט מאמרים מספרי אדמו"ר ותלמידיו הק' המסבירים כיצד צריך האדם לקדש עתו וזמנו לתורת ה', ודרכי ישרים עצות נפלאות כיצד יזכה לזה לחיות חיים טובים.<br />
==נדפס==<br />
* בשנת תרס"ד בירושלים ע"י הרה"ח ר' ישראל היילפערין זצ"ל. בהדפסה ראשונה נדפס עד סי' י"ז בלבד. בסוף הספר מובא מכתב התעוררות בענין "אנשי מעמד" דאומאן<br />
* בשנת תרע"ד נדפס שנית בפיעטרקוב ע"י הרה"ח ר' מרדכי מנחם מענדיל קיצקאוסקי ז"ל.<br />
* בשנת תשכ"ה נדפס שלישית ע"י הר"ר אליעזר שלמה שיק זצ"ל, ניו־יורק.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=750מילי דאבות2016-05-08T13:27:42Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער ==תוכן== ביאור נחמד על פרקי אבות,..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
ביאור נחמד על פרקי אבות, הנובעים ויוצאים מהשיחות הקדושות והדיבורים היקרים אשר יצאו מפה ק"ק אדמו"ר הננמ"ח זיע"א, מלוקט מספריו הקדושים ומספרי "ליקוטי הלכות" למהרנ"ת זצ"ל.<br />
==נדפס==<br />
* כפי הנראה יצא לאור לראשונה בערך בשנת תרס"ד, ככל ספריו הק'<br />
* בפיעטרקוב בשנת תרע"ד ע"י הר"ר מרדכי מנחם מענדיל קיצקאווסקי ז"ל.<br />
* בשנת תשכ"ה ,יצא לאור בניו־יורק ע"י ר' אליעזר שלמה שיק נ"י.<br />
* בשנת תשכ"ז יצא לאור בניו־יורק ע"י הרב צבי ארי' רוזנפלד נ"י וע"י הר' אריה לייב בערגער נ"י.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%9A&diff=749אמונת עתיך2016-05-08T13:26:12Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער ==תוכן== ליקוט מאמרים מספרי אדמו"..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
ליקוט מאמרים מספרי אדמו"ר ותלמידיו הק' המסבירים כיצד צריך האדם לקדש עתו וזמנו לתורת ה', ודרכי ישרים עצות נפלאות כיצד יזכה לזה לחיות חיים טובים.<br />
בהדפסה ראשונה נדפס עד סי' י"ז בלבד. יצא לאור בשנת תרס"ד בירושלים ע"י הרה"ח ר' ישראל היילפערין זצ"ל.<br />
בסוף הספר מובא מכתב התעוררות בענין "אנשי מעמד" דאומאן. בשנת תרע"ד נדפס שנית בפיעטרקוב ע"י הרה"ח ר' מרדכי מנחם מענדיל קיצקאוסקי ז"ל.<br />
בשנת תשכ"ה נדפס שלישית ע"י הר' אליעזר שלמה שיק, ניו־יורק.</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=748משיבת נפש2016-05-08T13:25:23Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער ==תוכן== ליקוטים יקרים ונפלאים, ד..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
ליקוטים יקרים ונפלאים, דברי התחזקות המחיין מאמצין ומשיבין נפש כל חי, סובב על קוטב דברי אדמו"ר שהודיע כי "אין שום יאוש בעולם".<br />
מקובץ ומלוקט ומסודר באופן נעלה מספרי אדמו"ר הננמ"ח זצ"ל ומספרי "ליקוטי הלכות" למוהרנ"ת זצ"ל.<br />
==נדפס==<br />
* לראשונה בלעמבערג בשנת תרס"ב ע"י הרה"ח ר' צבי ווייסלייב זצ"ל ור' ישראל היילפערין זצ"ל.<br />
* בשנת תרע"ב נדפס שנית בלעמבערג ע"י ר' יהושע צבי וואלף והאחים ענבער.<br />
* בשנת תער"ג נדפס בשלישית בפיעטרקוב ע"י ר' ירחמיאל מענדיל קליינמאן.<br />
* בשנת תר"פ (בערך) נדפס ברביעית בווארשא. בשנת תרפ"ב נדפס בחמישית בווארשא ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל.<br />
* בשנת תרפ"ד נדפס בשישית בווארשא ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל.<br />
* בשנת תרפ"ז נדפס בשביעית בווארשא ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן ז"ל.<br />
* בשנת תר"ץ נדפס בשמינית בווארשא ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן, עם תירגום לאידיש ע"י ר' יעקב יצחק קאנטאר מקראקא.<br />
* בשנת תש"ב נדפס בתשיעית בירושלים ע"י חסידי ברסלב. בשנת תש"ז נדפס בפעם העשירית בגרמניה, ע"י ר' דב יואל ב"ר נתן פנחס ערליך.<br />
* בשנת תשי"ג נדפס בירושלים בפעם האחד־עשר ע"י ר' גבריאל קפלר ז"ל.<br />
* בשנת תש"כ נדפס בירושלים בפעם השנים־עשר ע"י חסידי ברסלב.<br />
* בשנת תשכ"ה נדפס בפעם השלוש ־עשרה בניו־יורק, ע"י ר' אליעזר שלמה שיק נ"י.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A4%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=747השתפכות הנפש2016-05-08T13:24:18Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==מחבר== ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער ==תוכן== מלוקט ומיוסד על הדרך הקד..."</p>
<hr />
<div>==מחבר==<br />
ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה ר' אלטער טעפליקער<br />
==תוכן==<br />
מלוקט ומיוסד על הדרך הקדוש הישן, שכל אדם בכל מה שעובר עליו וכל מה שחסר לו הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת ה' על כולם ישפוך לבו ונפשו כמים נוכח פני ה' ברחמים ותחנונים וכוי. הספר מכיל הקדמה רחבה ובו ליקוט מתנ"ך, גמרא, מדרשים ומזוה"ק. פנים הספר מלוקט מספרי "ליקוטי מוהר"ן" והשיחות ומספרי "ליקוטי הלכות", המדברים בגודל מעלת התפלה.<br />
==נדפס==<br />
* לראשונה בירושלים בשנת תרס"ה ע"י הר"ר ישראל ב"ר יהודא הלוי (מקארדאן) , עם הסכמת הבד"ץ דירוש"ת, מבלי ציון שם המחבר, אך ברמז איתאמר בשער הספר המביא דברי אדמו"ר ליקו"ת סי' ז' מענין התלמיד שהוא בחי' יהושע ר"ת י'קומון ה'קיצו וירננו ש'וכני ע'פר. עיי"ש מה שמבאר בענין הרב והתלמיד, שהם בחי' משה ויהושע (באותיות בולטות) , ע"כ - הכוונה לרמז שם המחבר שהוא הרה"ח ר' משה יהושע המכונה ר' אלטער בזשילאנסקי מטעפליק - הספר נדפס אז לעי"נ ר' יצחק אייזיק ב"ר אשר זעליג ז"ל מעיה"ק צפת ת"ו, שהוא אחי המחבר.<br />
מהסכמת הבד"ץ אשר לא מזכירים שם מחברם יכול המעיין לבוא לידי טעות. וז"ל ה"ה הרבני המופלג יר"א וכו' כמוה"ר ישראל מטארנאפאל נ"י אתא ואייתי וכו' בקוראי שמו השתפכות הנפש מלוקט ומאוסף אמרות טהורות מדברי חז"ל ומשאר ספרים קדושים מענינים המדברים בגודל כחד. של תפלה. והנה לאשר מכירים אנו את רי"ש הנ"ל לבר אורין ואיש ישר הולך, וגם ידענו את גודל הלחץ זו הדחק שלו אי לזאת נפשינו בעת"ר תדרשו מאת אחב"י שיחיו, לעזרו ולתמכו בכל מה דאפשר, ויכולה היא המצוד. הגדולה הזאת להגן באלף המגן אגוני מגנא אצולי מצלא, עד כי יבוא שילה, ונזכה לבוא אל המנוחה ואל הנחלה כי"ר בב"א.<br />
כעתירת בד"צ דפה עיה"ק ירושלים תובב"א המדברים בצדקה וחותמים בברכה יום ג' ט' לחודש אדר, דהא שתא התרס"ה לפ"ק. נאם ליפמאן דוד במהר"י ז"ל דומ"צ דפה נאם יוסף יהודה בר"ד הלוי ז"ל נאם אברהם בלא"א מו"ה דוד הכהן ז"ל<br />
וכן נדפס שם הקדמה מאת המלבה"ד ונעתיק קטע הימנה: אני הח"מ כאשר הייתי עול ימים ויגעתי בספרי הרב הצדיק וכו' ה"ה מורינו ורבעו הק' כבוד קדושת שמו מוה"ר ר' נחמן זצוק"ל בעל המחבר ספר "ליקוטי מוהר"ן" ושאר ספריו הק'. ומצאתי ת"ל דברים יקרים אשר הלהיבו אותי לנסוע למקום כבוד מנוחתו (בעיר אומאן מדינת רוסיא) להשתטח על קברו הק' ולהתחבר עם אנשיו הק' המסתופפים עוד היום בצלו לילד בדרכי עצותיו שגילה לנו איך ובמה לבלות ימינו בטוב אמיתי ולחשוב על תכלית הנצחי על מה אתינא להאי עלמא וכו'. ומרוב תשוקתי מיום עמדי על דעתי לעסוק תמיד בהמצוה היקרה של זכות הרבים, אמרתי בלבי בצוק העיתים הללו בעקבות דמשיחא וכו' ות"ל שכבר עלתה בידי להדפיס ספרים מהדעת הק' הזו בהיותי עדיין בחו"ל וכעת עזרני השי"ת שזכיתי לקבוע דירתי בפעה"ק תובב"א ולייסד ג"כ בהמ"ד הנקרא על שמו הק' להתפלל וללמוד וזכיתי ג"כ להדפיס הספר הק' הזה, מעט הכמות ורב האיכות וכו' וכוי.<br />
כעתירת ישראל ב"ר יהודא הלוי ז"ל היילפערין<br />
* בשנת תער"ג הובא לביה"ד שנית בעיר פראמפיל ע"י ר' יהודא ליב ראזנפעלד.<br />
בשער הספר מופיע לראשונה שם המחבר:<br />
מאתי הצעיר והדל שבחבורה משה יהושע המכונה אלטער בזשיליאנסקי מעיר טעפליק פלד פאדאליע, בן לאאמו"ר מופלא ומופלג בתורה גריס באורייתא תדירא יראת חטאו קודמת לחכמתו, שפל ברך ומצוין במדת ענותו מו"ה אשר זעליג זצלה"ה שקבע ישיבתו בעיה"ק צפת תובב"א.<br />
* בשנת יעת"ר (תר"פ) הובא לביה"ד פעם שלישית בעיר פראמפאל ע"י הרה"ח ר' אהרן ליב ציגלמאן זצ"ל.<br />
* בשנת תרפ"ח הודפס ברביעית בוורשא ע"י ר' אהרן ליב ציגלמאן זצ"ל־<br />
* בשנת תרצ"ב הודפס בחמישית במונקאטש.<br />
* בשנת תרצ"ח הודפס בשישית בווארשא ע"י ר' אהרן יייב ציגלמאן זצ"ל.<br />
* בפעם שביעית נדפס בירושלים בשנת תש"ט.<br />
* בפעם שמינית נדפס בניו־יורק בשנת תש"ט, בהוצאת ר' משה ליב הרשנוב, ע"י ר' ברוד רובינזאהן נ"י.<br />
* בפעם תשיעית נדפס בניו־יורק בשנת תשכ"ה על־ידי ר' אליעזר שלמה שיק נ"י.<br />
* בפעם עשירית נדפס בשנת תשכ"ז בניו־יורק ע"י הרב צבי ארי' רוזנפעלד נ"י.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=746אמרות טהורות2016-05-08T13:13:38Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==תוכן== ליקוט מזוקק מדברי ומספרי אדמו"ר הננמ"ח זצ"ל ותלמידו הקדוש מוהרנ"ת זצ"ל, על ענין גוד..."</p>
<hr />
<div>==תוכן==<br />
ליקוט מזוקק מדברי ומספרי אדמו"ר הננמ"ח זצ"ל ותלמידו הקדוש מוהרנ"ת זצ"ל, על ענין גודל מעלת הנסיעה לצדיקים אמתיים על ימי ר"ה הק', ובירור הלכה שבצוק העתים הללו יתקבצו כל אנ"ש לציון התנא הא־לקי הרשב"י זיע"א.<br />
חובר ע"י הגאון החסיד זקן אנ"ש הרב אברהם שטרנהארץ זצ"ל, רב דק"ק קרימנטשאק, אומאן. זכה להכיר אנשים שראו את אדמו"ר הננמ"ח, שימש כל גדולי אנ"ש, כהצדיק ר' אברהם בער, נכד אדמו"ר זצ"ל, ר' נחמן מטולטשין זצ"ל ור' משה ברסלבער זצ"ל וכר, נין ונכד לאדמו"ר מוהרנ"ת זצ"ל ונכד ותלמיד מובהק להגה"ק החסיד הרב נחמן, אבדק"ק טשעהרין זצ"ל.<br />
==נדפס==<br />
* בפעם ראשונה בשנת תש"ו.<br />
* בשנת תשי"א נדפס שנית וצורף בסוף ספר "ירח האיתנים".<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=745טובות זכרונות2016-05-08T13:12:40Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==תוכן הספר== סיפורים וזכרונות אשר השאיר לברכה הדה"ג החסיד הישיש הרב אברהם כוכב לב, נין ונכ..."</p>
<hr />
<div>==תוכן הספר==<br />
סיפורים וזכרונות אשר השאיר לברכה הדה"ג החסיד הישיש הרב אברהם כוכב לב, נין ונכד למוהרנ"ת זצ"ל ולהרב הק' החסיד ר' נחמן אבד"ק טשעהרין זצ"ל.<br />
בתחילת הספר כמה סיפורים כיצד נתעורר אדמו"ר הננמ"ה לגלות דבריו הק/ סיפור מהתקרבות זקנו מוהרנ"ת אל אדמו"ר זצ"ל, ומעט מזעיר כיצד זכה מוהרנ"ת להתגבר על כל מתנגדיו ולהפיץ מעיינות אדמו"ר חוצה.<br />
==יצא לאור==<br />
בירושלים בשנת תשי"א.<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמהhttp://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94&diff=739עלים לתרופה2016-04-20T09:30:44Z<p>שלמה: יצירת דף עם התוכן "==תוכן== מבוסס בעיקר על מכתבים ששלח מוהרנ"ת לבנו ר' יצחק ==נדפס== * חסר... * בשנת תר"צ כינס הרה"ח..."</p>
<hr />
<div>==תוכן==<br />
מבוסס בעיקר על מכתבים ששלח מוהרנ"ת לבנו ר' יצחק<br />
==נדפס==<br />
* חסר...<br />
* בשנת תר"צ כינס הרה"ח ר' אהרן ליב ציגלמאן זצ"ל את כל המכתבים שנדפסו בעל"ת ובמכתבי מורנ"ת ובתוספות הרבה מכתבים מכת"י שלא נדפסו עד אז. סידר והדפיס מחדש את המכתבים, כמבואר בהקדמת המלבה"ד בהוצאה שניה, ושילב את שני שמותיהם יחד "עלים לתרופה" ו"מכתבי מוהרנ"ת".<br />
* בשנת תשט"ו נדפס עוד הפעם בניו־יורק ע"י הר"ר יעקב דב הלוי נ"י בצירוף מפתחות על המכתבים.<br />
* בשנת תשכ"ח נדפס בירושלים ע"י ר' אריה ויינשטאק נ"י. חלק ממכתבי מוהרנ"ת ז"ל שהועתקו מכת"י הדפסתי בספר "אמונת אומן". המכתבים ע"פ רוב מה ששלח מוהרנ"ת לתלמידו הר"ר אפרים בר"נ זצ"ל בעהמ"ח ספר "ליקוטי אבן".<br />
[[קטגוריה:ספרים]]</div>שלמה