http://www.breslev.wiki/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.8.112.248ברסלביקי - תרומות המשתמש [he]2026-07-21T17:47:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.34.2http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=3227שיחה:מגילת סתרים2019-07-17T05:29:23Z<p>213.8.112.248: יצירת דף עם התוכן "תשלחו לי מגילת סתרים 7115221@ גימייל.קום"</p>
<hr />
<div>תשלחו לי מגילת סתרים 7115221@ גימייל.קום</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%97%22%D7%90_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%27&diff=3137ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה ד'2018-12-15T21:03:22Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div><br />
==קיצור תוכן התורה==<br />
*א. כשאדם יודע ידיעה שלמה שכל מה שעובר עליו הוא לטובתו, עד שאין אצלו שום חילוק בין חסד לדין, הוא כמו מי שחי בעולם הבא, שאז יברכו על הכל רק הטוב והמטיב.<br />
*ב. בכדי להכיר שהכל הוא לטובה, יש לתקן את מידת המלכות, עד שיכיר שכל המלכויות האחרות שיש בעולם הם מקבלים כוחם רק ממלכות ה', ואין להם שום כח עצמי. <br />
*ג. עוונות האדם חקוקות על עצמותיו, והם אשר מטעים אותו לחשוב שיש עוד מלכויות חוץ ממלכות ה', ולכן גם אינו יכול להשיג שהכל לטובה.<br />
*ד. יש להתוודות ולפרט בפיו את העוונות, לפני תלמיד חכם, שהגיע לענווה ושפלות כזו, שביטל כל יישותו, ונכלל לגמרי ל[[אור אין סוף]] ב"ה. והצדיק הזה יוציא העוונות מעצמותיו, עד שיוכל להכיר במלכות ה'. <br />
*ה. היות ועיקר העוונות שבהם הסתיר את מלכות ה', נעשו בחמימות ה'אש', לכן יש להתוודות, לפני התלמיד חכם שמאיר בו 'אש' תורתו, להתעורר ברצון להמליך את ה' בתוך ה[[וידוי]].<br />
*ו. בכדי להמליך את ה' ולהוציא את העוונות מהעצמות, יש להתקרב לצדיק בג' בחינות: א] ראיית פני הצדיק, היינו להתקרב אליו ולטעום מתורתו, שעל ידי זה מתעורר בו זריזות ורצון לצאת מהתאוות. ב] צדקה והתמסרות לצדיק, והרצון להכלל ולקחת חלק בו, שעל ידי זה מבטל את הרוח גאווה שלו, וכל הדיבורים בטלים ולשון הרע. ג] הוידוי לפני הצדיק, והרצון לקבל ממנו דרך. כי כשטועם אור הצדיק ותורם מעצמו לצדיק, אז הולך ומתוודה לפניו, מתוך רצון להמליך את ה', והצדיק מפריש לו דרך תיקון, איך להתבטל לאור אין סוף, ולחזור לדעת שכל מה שעובר עליו הוא לטובה.<br />
*ז. כי בכל פעם שבא לצדיק, ומתוודה לפניו, הצדיק מעלה אותו להתפשטות הגשמיות, להתבטל לאין סוף, ולהשיג שכל מה שרואה בעולם נמשך והשתלשל מהרצון של ה', ובאמת אין כלום בעולם חוץ מאלקותו ית', עד שאינו מרגיש כלל שום יישות בעולם. <br />
*ח. אבל הוא רק לפי שעה, כי השי"ת רוצה שהאדם יחזור להרגיש את היישות של העולם. אך כיון שהצדיק הביאו ל[[התנוצצות]] בביטול לאור אין סוף, יכול מעתה להאיר לעצמו בדעתו, ידיעה שלימה, שאין שום חילוק בין חסד לדין, והכל הוא רק לטובתו. <br />
*ט. כאשר אדם יודע שהכל לטובה, אזי יכול להתפלל ולעשות עבודתו שלמה בלי שום טומאה שיבלבל עבודתו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטי מוהר"ן]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%AA%D7%A7%D7%A2%22%D7%93&diff=3072שנת תקע"ד2018-10-22T09:24:33Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>*בסוכות מתקרב ר' [[יהודה אליעזר]] ל[[מוהרנ"ת]].<ref>הוא זה שליוה אותו בנסיעתו לא"י</ref>. <br />
*ב' אלול התחתנה בת [[רבינו]] מרת [[חיה]] בעיר מעדוועדיווקע.<br />
<br />
==הערות שולים==<br />
[[קטגוריה: שנות ברסלב]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=3071רבי מנחם מענדל מליובאוויטש2018-10-22T09:24:10Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>==בעל ה"צמח צדק"==<br />
==א==<br />
הצמח צדק ראה פעם את הספר הקדוש "[[ליקוטי הלכות]]", נענה ואמר: "כולנו בני איש אחד נחנו". <ref>הרה"ח רבי [[לוי יצחק בנדר]] ז"ל.</ref><br />
==ב==<br />
הרב אליעזרוב מפ"ת שנמנה על חשובי חסידי חב"ד, וזקנו היה תלמיד ה"צמח צדק" זי"ע, סיפר שפעם אחת שמע הצ"צ מאחד שדיבר סרה על [[מוהרנ"ת]], הוא רגז עליו וצוהו לקבל מיד נזיפה.<ref> הגה"ח ר' יעקב מאיר שכטר, שמע מהרה"ח ר' אלעזר רוזנפלד ז"ל ששמע מהנ"ל.</ref><br />
<br />
ומעין זה מסופר בשם הרה"ח ר' זעליג סלאנים ז"ל מחשובי חסידי חב"ד , כי המעשה היה באחד שהשליך את הספר הקדוש "[[ליקוטי הלכות]]" ארצה, והרה"ק בעל "צמח צדק" הורה לו לחלוץ את מנעליו, לשבת יחף על הארץ ולקבל נזיפה ברבים.<br />
==ג==<br />
רבי [[ברוך אפרים]] זצ"ל מחבר הספר הקדוש "[[באבי הנחל]]" על הספר הקדוש "[[לקוטי מוהר"ן]]", רבי [[מענדלי ליטוואק]] ז"ל תלמיד ר' [[נחמן מטולטשין]], ור' [[שימעל'ה]] שנמנו על חשובי [[אנ"ש]] היו בני העיר הומלא. בתחילה היו השלשה מתלמידיו הגדולים והחשובים של הרה"ק מליובאוויטש זי"ע בעל ה"צמח צדק", ונמנו על עדת חסידי חב"ד, ולאחר מכן התקרבו בצותא לדרך [[רבינו]] ז"ל. <ref>"[[שיח שרפי קודש]]".</ref><br />
==ד==<br />
סיפר החסיד ר' יעקב דוב ז"ל, ששמע מאחד מזקני חסידי ליובאוויטש, שמקובל בידו סיפור, שבזמן בעל ה"צמח צדק", היה אחד שחתול נטפל אליו והיה תדיר רץ אחריו ומצערו ושורטו וכדומה, וכל טצדקי עשה להיפטר ממנו לא הועילו, בצר לו הלך לתנות צערו אצל ה"צמח צדק", אמר לו הרבי, שזה אירע לו משום שהוא רודף חסידי ברסלב, ואין לו עצה אחרת, אלא לנסוע לציון הקדוש שב[[אומן]] ויבקש סליחה מחילה אז יפטר מעונש החתול.<br />
==ה==<br />
אחד שאל את הרה"ק בעל "צמח צדק" על ספרי ברסלב, וענה לו שצריך 'לכטיגע אויגן' <ref>עיניים מאירות</ref> כדי להבין דברי [[רבינו]] ז"ל.<ref>מפי הרה"ח ר' נחמן יארבלום ששמע זאת מפי הרה"ח ר' נפתלי גוטליב מחסידי חב"ד.</ref><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]][[קטגוריה: אדמורי"ם]][[קטגוריה: בית חב"ד]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A6%D7%A7&diff=3070מנחם מענדל מקאצק2018-10-21T21:03:37Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>==תלמיד החוזה מלובלין והיהודי הק' ורבי שמחה בונם מפשיסחה==<br />
==א==<br />
פעם לקה הרה"ק רמ"מ מקאצק זיע"א במחלת הריאה (ל"ע) ונפל למשכב. כדי להרפא ממחלתו נסע הוא ללעמבערג, וסמוך לדלת חדרו עמדו שני תלמידים נאמנים; הרה"ק בעל "חידושי הרי"ם" ועוד אחד מגדולי תלמידיו. השניים לא הניחו לאיש להכנס אל רבם הקדוש, מפני שקשה היה עליו הדיבור מאד. בעת ההיא הגיע [[מוהרנ"ת]] ללעמבערג, וביקש להכנס אל הרה"ק מקאצק. התלמידים שלא ידעו מי הוא המבקש, לא הניחו אף לו להיכנס. אמר להם [[מוהרנ"ת]] שיודיעו לרבם כי תלמידו של בעל ה"[[ליקוטי מוהר"ן]]" חפץ להכנס, ומיד ניתנה ל[[מוהרנ"ת]] הרשות, והוא נכנס ושוחח עם הרמ"מ כמה שעות ברציפות. בצאתו התבטא עליו הרה"ק מקאצק "א ליכטיגער שטערן אינטער א פראסטן דאשיק". <ref>מצח זוהר ומאיר מתחת לכובע מצחיה פשוט.</ref> ויש גירסא שאמר עליו "ער איז א עילוי אין חסידות".<ref> הוא עילוי בחסידות.</ref> <ref>הרה"ח רבי [[בן ציון אפטר]] ז"ל.</ref><br />
==ב==<br />
הרה"ק רמ"מ מקאצק נטל פעם את הספר הקדוש "[[ליקוטי מוהר"ן]]" בידו, וכה אמר: "איך שעם זיך פאר קיינעם נישט אין ענין פון קדושה, נאר פארן "[[ליקוטי מוהר"ן]]"".<ref> בעניני קדושה איני מתבייש משום אחד בעולם, רק בפני ה"[[ליקוטי מוהר"ן]]". </ref><br />
<ref>מהנ"ל.</ref><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%91&diff=3069שנת תשס"ב2018-10-21T21:02:49Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>*13,000 אנשים ב[[אומן]]. <br />
*ייסוד בית כנסת דחסידי ברסלב בעיר לייקווד שבניו ג'רסי ארה"ב.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: שנות ברסלב]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%9E%D7%94&diff=3068כח המדמה2018-10-21T21:02:01Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>==תקציר==<br />
כח המדמה הוא ממוצע בין שכל אמיתי וברור, [שהוא שכל קדוש ומקורו מהנשמה], לבין המציאות החושית. כח זה עוזר לסייע להבין ולקלוט את השכל הגבוה האמיתי. <br />
כי ידוע שיש נפש [החיונית] שמחיה את הגוף, וממנה כל פעולות הגוף באות, מהם פעולות גשמיות כגון כח האכילה וההליכה, ומהם פעולות קצת יותר נפשיות כגון הזכרון והדמיון. <br />
כח הדמיון מצייר במחשבה כל מיני ציורים ומסקנות, ועל פי רוב הוא מושפע מהחמשה חושים. ולכן רוב רצונותיו ומחשבותיו של האדם הם סביב מה שהוא רואה וחש, וממילא השכל של האדם מקטנותו, גדל ומתפתח סביב מה שהוא חווה ופוגש בחושיו. <br />
וכל זה הוא ב'נפש' המלובשת בגוף. אך יש גם נפש מלמעלה, שהיא יותר עליונה, והיא משתלשלת ברצון ה' מן העולמות העליונים עד שמאירה גם לגוף, ובה יש כמה דרגות לפי מעשי האדם וזכותו: בתחילה מאיר בו הנפש, אח"כ הרוח, [שמשכנו בלב האדם] אח"כ הנשמה וכו', ולפי עסקו בתורה ובמצוות כך תאיר בו יותר ויותר. <br />
הנפש הזאת-האלוקית, מאירה לאדם ידיעות אמיתיות על מציאות ה' וגדולתו, ועי"ז הדעת האמתית נבנית אצלו. ואז הנפש הגשמית נכנעת ומתבטלת לאור הנפש האלוקית ואור הנשמה. מי שמסייע להעברת המידע וקליטתו הוא - כח המדמה, שהוא מסייע לקלוט ולהפנים את כל ידיעות האמונה וזכרון התורה ומציירם כראוי.<br />
לעומת זאת, כאשר חוטא האדם ח"ו, נאבד ממנו אור הנשמה ומתכסה, וכשעדיין לא זכה שיאיר בו הדעת, והכח ה'מדמה' ממשיך לפעול אצלו, אז יש סכנה ח"ו, שהמדמה יוליכו אחר מה שמוחו הגשמי וליבו רואים ומרגישים, לפי ה[[חושים]] והמציאות הגשמית שבה יש כח ההסתרה על האמונה [למען הבחירה], וכך עלול האדם לכפור ח"ו בבורא הכל, או להיות משועבד לכל מאוויו. נמצא שיש בכח ה'מדמה' חלק הטוב, וחלק הרע. <br />
כאשר עוסקים בהתקרבות לצדיק כראוי, נשפעת על האדם הארה של דעת עד לנפש ממש - לתקן ולכוון את כח המדמה, שלא יתגבר הרע שבו, אלא אדרבה הטוב שבו יעלה ויסייעו. וכשהולכים לפי דעת הצדיקים ומבררים את הטוב מהרע בכל עניני הרשות וכדומה, מתברר ומתתקן הכח המדמה.<br />
==עיין ב==<br />
[[ליקוטי מוהר"ן]] תורה ח'<br />
[[קטגוריה: ליקוטי מוהר"ן]][[קטגוריה: מושגים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96%D7%90&diff=3067יהושע מבעלזא2018-10-21T20:59:56Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>אחד מצדיקי הדור הגיע פעם אל הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זיע"א, ועיין באותה העת בספר הקדוש "[[ליקוטי מוהר"ן]]". רבי יהושע'לע לקח ממנו את הספר, עיין בו ונהנה מאד. <ref>מהגה"צ ר' ישכר בער ראטענבערג זצ"ל אב"ד וואדיסלאב .</ref><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]][[קטגוריה: בית בעלזא]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=3060אברהם דוב מחמעלניק2018-09-23T11:21:13Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>נכד בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מחותנו של [[רבינו]] ז"ל<br />
בעת המחלוקת על [[רבינו]] ז"ל, היה הרה"ק מחמלניק לצדו של [[רבינו]] ז"ל, ואף כתב לו אגרת בכבוד גדול ובאהבה עצומה, בה חיזק את ידיו נגד החולקים. <ref>[[חיי מוהר"ן]] אות קכב.</ref><br />
בספר "[[עלים לתרופה]]" מכתבים מ[[מוהרנ"ת]] <ref>מכתב קסד בדפוס החדש,</ref> כותב [[ר' נתן]]:<br />
"וה' אלקים אמת יודע כי דיברתי עם גדולי קדושי ישראל, צדיקי יסודי עולם זי"ע, עם כולם דברתי הרבה גם אחר שזכיתי להתקרב לאדמו"ר המובהק הרה"ק [[מוהר"ן]] זצ"ל, וכולם קרבו אותי באהבה רבה ובחיבה יתירה, ובפרט הרה"ק והנורא מבארדיטשוב, ואחריו הרב הקדוש מחמעלניק".<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]][[קטגוריה: אדמורי"ם]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=3059י"ז בכסלו2018-09-23T11:17:54Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>==נפטרו==<br />
*תשל"ו - ר' [[אברהם נחום פשבסמן]] ב"ר אלטר מנחם מרדכי ופייגא.<br />
<br />
[[קטגוריה: ימי ברסלב]][[קטגוריה: חודש כסליו]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%22%D7%A9&diff=3058אנ"ש2018-09-23T11:11:37Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>אנ"ש - ר"ת אנשי שלומינו<br />
משמש כביטוי במקהלות החסידים לאלו שהם מחברי קהילתם, החוסים בצל אותו אדמו"ר וכדומה.<br />
בזמנינו הוא משמש לפעמים כביטוי ל"משלנו".<br />
[[קטגוריה: מושגים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%AA%D7%A8%22%D7%94&diff=3057שנת תר"ה2018-09-20T09:20:43Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>*בראש השנה ב[[אומן]] [[מוהרנ"ת]] חורג ממנהגו ואינו אומר תורה. <br />
*בעשרה בטבת הסתלקות [[מוהרנ"ת]]. <br />
*בר"ח אב פטירת ר' [[אהרן (גולדשטיין) - רב העיר ברסלב|אהרן מברסלב]].<br />
<br />
[[קטגוריה: שנות ברסלב]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=3056דוד צבי שטרנהרץ2018-09-20T09:19:29Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>==שנותיו==<br />
נולד בשנת [[שנת תקפ"ט|תקפ"ט]] ב[[טולטשין]]. נפטר [[שנת תרע"ו|תרע"ו]] ב[[טולטשין]].<br />
<br />
==חייו==<br />
ר' דוד צבי נולד לאביו ר' יצחק שהיה בנו חביבו של [[מוהרנ"ת]] בשנת תקפ"ט. <br />
<br />
זכה ר' דוד צבי להכיר את סבו הגדול [[מוהרנ"ת]] עד גיל שבעה עשרה שנים. <br />
<br />
ישב על התורה והעבודה עד שהגיע לפרקו ובשנת תר"ד התחתן. <br />
<br />
ובשנת תרכ"ח שאביו עלה לארץ ישראל מסר לו ולאחיו ר' [[יחיאל מיכל שטרנהרץ]] את ניהול הדואר. ר' דוד צבי ניהל את הדואר בנאמנות ונזהר בכל מאודו מחשש של גזל. ולאחר עבודתו היה לומד ועובד את השם עד הלילה. <br />
<br />
ובכל עת מצא היה מדבר עם אחיו ר' [[מיכל'ה]] בעבודת השם. <br />
<br />
[[אנ"ש]] היו אומרים עליו שהוא אדם מסוג נעלה. <br />
<br />
היה גם מכניס אורחים גדול וממלא את שולחנם בכל טוב. <br />
עבד בדואר עד שנת תרנ"ט כשהוא בן שבעים שנה. ולאחר מכן פרש וישב כל היום על התורה והעבודה <br />
<br />
נפטר בשנת תרע"ו והוא בין שמונים ושבע שנים.<br />
<br />
==בניו==<br />
ר' נחמן אלשיך, ר' שכנא.<br />
<br />
==בנותיו==<br />
<br />
==חתניו==<br />
ר' נתו ב"ר נחמן שפילבאנד.<br />
<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=3055רבי נתן מברסלב2018-09-20T09:19:05Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון מוהרנ''ת.jpg|200px|thumb|left|האוהל על קברו של רבי נתן מברסלב]] <br />
'''רבי נתן שטרנהארץ מברסלב''' (ט"ו בשבט [[שנת תק"מ|תק"מ]] - י' טבת [[שנת תר"ה|תר"ה]]), נולד בנעמירוב לאביו ר' נפתלי הערץ ולאמו מרת חיה לאניע, והורתו ולידתו היו בקדושה גדולה כגדולי הצדיקים (א). בשבת נחמו דשנת תקנ"ג נשא לאשה את מרת אסתר שיינדיל (ב), בת הגאון הצדיק מוהר"ר דוד צבי אויערבאך גאב"ד שאריגראד קרעמניץ ומהאלוב והיה סמוך על שלחן חותנו בשאריגראד עד סכות תקנ"ו ואז חזר להיות סמוך על שלחן אביו בנעמירוב עד אחר יום כיפור של שנת תקס"ז. <br />
<br />
בחודש אלול שנת תקס"ב התקרב ל[[רבי נחמן מברסלב]]. בשנים תקס"ז-תקס"ח דר במאהלוב. בשנים תקס"ט-תקע"א חזר לדור בנעמירוב. בקיץ דשנת תקע"א, אחר הסתלקות [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל, עבר לגור בברסלב. בשנות המחלוקת תקצ"ו-תקצ"ח, הוגלה על ידי הממשלה לנעמירוב ואחר כך חזר לברסלב שם גר עד יום פטירתו. <br />
<br />
בקיץ דשנת תקפ"ב נסע במסירות נפש לארץ ישראל ושהה שם כחמישה שבועות. את סיפור נסיעה זו כתב ביומנו, '[[ימי מוהרנ"ת]]' חלק ב'. <br />
<br />
בר"ח אלול תקפ"ו נפטרה זוגתו הראשונה ובחשון תקפ"ז נשא את זוגתו השניה מרת דישעל. בשנת תקפ"ה חלה בחולי מעיים שסבל ממנו עד אחרית ימיו (ג). בניו: ר' שכנא, ר' יצחק, ר' דוד צבי, ר' נחמן, ר' יוסף יונה ור' מאיר (נפטר בקיץ תקס"ט בן פחות מארבע שנים). בתו: חנה ציריל אשת ר' ברוך ב"ר שלמה. כן היו לו בן ובת חורגים, בני זוגתו השניה, ר' שמואל שמעלקע וחיה שנישאה לבנו ר' דוד צבי. <br />
<br />
וכל מעשה תקפו וגבורתו וכל אשר עבר עליו בהפצת דעת [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] הקדוש הלא המה כתובים בספריו ובמכתביו ובספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו (ה). כי ממש נתקיים בו לא מש מתוך האהל, אהלה של תורה של [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] אור האורות והיה ממש דבוק ומקושר אליו במסירות נפש ובביטול הרגשות וכל שיחותיו וסיפוריו ועניניו הכל היה סובב והולך רק על קוטב זה להודיע ולפרסם גדולת קדושת מעלת [[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל, להודיע לבני אדם מעלותיו ולהפיץ מעינותיו חוצה ו[[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] ז"ל עצמו העיד עליו שהוא יודע ומשיג קצת מגדולת מעלתו(ו) ושאילולא הוא לא היה נשאר מ[[רבי נחמן מברסלב|רבינו]] אפילו עלה אחד של גניזה (ז). <br />
<br />
'''נסתלק לגנזי מרומים בעשרה בטבת שנת תר"ה, ומנוחתו כבוד בעיר ברסלב.'''<br />
==ספריו==<br />
*'''[[ליקוטי הלכות]]'''.<br />
*'''[[ליקוטי תפילות]]'''.<br />
*'''[[שמות הצדיקים]]'''.<br />
*'''[[קיצור ליקוטי מוהר"ן]]'''.<br />
*'''[[ליקוטי עצות]]'''.<br />
*'''[[ימי מוהרנ"ת]]'''.<br />
*'''[[עלים לתרופה]]''' (מכתבי מוהרנ"ת). (ד). <br />
<br />
==קרא עוד==<br />
*'''[[ימי מוהרנ"ת]]''' - יומן חייו של [[ר' נתן]] שכתב בעצמו. 2 חלקים. [http://beta.hebrewbooks.org/47261 ימי מוהרנ"ת] באתר (hebrewbooks).<br />
*'''[[באש ובמים]]''' - ספר אוטוביוגרפיה על חיי [[ר' נתן]]. נכתב על ידי ר' [[חיים מנחם קרמר]]. הודפס בשפות עברית, אנגלית וצרפתית ''(עוד?)''.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
(א) נעימות נצח, ב. ע"ש שאמו היתה בת י"ד שנה בלדתה אותו ואביו בן י"ג שנה ומחצה ולפי זה נראה שהיה בנם הבכור. יתר אחיו הידועים לנו: ר' יוסף, ר' יודל, ר' לייבוש וכן היו לו כמה אחיות. (ב) קונטרס היחס של צאצאי ר' דוד צבי "גדולת דוד", הובא במבה"נ, 29-30 פא. (ג) יממ"א, יממ"ב, ימה"ת. (ד) נ"צ, פה. (ה) ראה: ימי מהרנ"ת, חיי מוהר"ן, על"ת ימה"ת, כו"א אבב"ר ועוד. (ו) מלוקט מההקדמות לספר ימי מהרנ"ת ועל"ת. (ז) חיי"מ, שע.<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=3054דוד צבי שטרנהרץ2018-09-20T09:16:35Z<p>213.8.112.248: /* שנותיו */</p>
<hr />
<div>==שנותיו==<br />
נולד בשנת תקפ"ט ב[[טולטשין]]. נפטר תרע"ו ב[[טולטשין]].<br />
<br />
==חייו==<br />
ר' דוד צבי נולד לאביו ר' יצחק שהיה בנו חביבו של [[מוהרנ"ת]] בשנת תקפ"ט. <br />
<br />
זכה ר' דוד צבי להכיר את סבו הגדול [[מוהרנ"ת]] עד גיל שבעה עשרה שנים. <br />
<br />
ישב על התורה והעבודה עד שהגיע לפרקו ובשנת תר"ד התחתן. <br />
<br />
ובשנת תרכ"ח שאביו עלה לארץ ישראל מסר לו ולאחיו ר' [[יחיאל מיכל שטרנהרץ]] את ניהול הדואר. ר' דוד צבי ניהל את הדואר בנאמנות ונזהר בכל מאודו מחשש של גזל. ולאחר עבודתו היה לומד ועובד את השם עד הלילה. <br />
<br />
ובכל עת מצא היה מדבר עם אחיו ר' [[מיכל'ה]] בעבודת השם. <br />
<br />
[[אנ"ש]] היו אומרים עליו שהוא אדם מסוג נעלה. <br />
<br />
היה גם מכניס אורחים גדול וממלא את שולחנם בכל טוב. <br />
עבד בדואר עד שנת תרנ"ט כשהוא בן שבעים שנה. ולאחר מכן פרש וישב כל היום על התורה והעבודה <br />
<br />
נפטר בשנת תרע"ו והוא בין שמונים ושבע שנים.<br />
<br />
==בניו==<br />
ר' נחמן אלשיך, ר' שכנא.<br />
<br />
==בנותיו==<br />
<br />
==חתניו==<br />
ר' נתו ב"ר נחמן שפילבאנד.<br />
<br />
[[קטגוריה: אישים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=3045עצות המבוארות2018-08-30T10:52:57Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>פירוש על הספר [[ליקוטי עצות]] באידיש נדפס בחלקים בלובלין בשנים תרצ"א, תרצ"ג, תרח"צ. תורגם ללשון הקודש והודפס ע"י ר' [[אברהם נחמן שמחה וייצהנדלר]] בשנת תשנ"ב, ותשנ"ה בהוצאת [[משך הנחל]].<br />
[[קטגוריה: ספרים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%98%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%B4%D7%A7_%D7%A8%27_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%B4%D7%98&diff=3044אהרן מטיטייב בן הרה״ק ר' צבי בן הבעש״ט2018-08-30T10:52:19Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>===א===<br />
כשהיה [[רבינו]] הק' [[מוהר״ן]] זיע״א בעיר לעמבערג, והיה שם בסכנה גדולה, והיה שוכב זמן רב על צד אחד, ולא היה יכול לשכב על צדו השני,<br />
אחר כך עשה השי״ת עמו נסים נפלאים ונוראים, והתחיל לשוב לאיתנו קצת, ופתאום בלילה התהפך על צדו השני ושכב עליו, ואמר שבלילה בא אחד ואמר לו, שהמלכות גזר עליך לשכב על צד ימין, ושכב על צד ימין ,[אשר זמן רב לא היה יכול לשכב על אותו הצד]. ואותו האחד שבא אליו בלילה, הוא היה הרב החסיד המפורסם מורינו הרב ר' אהרן ז״ל מטיטייב, נכד ה[[בעל שם טוב]] זכרונו לברכה. ואמר [[רבינו]] ז״ל: ״שהרב הנ"ל הוא אוהב נאמן אליו באהבה גדולה מאד״.<ref>[[חיי מוהר"ן]] אות קס״ח</ref><br />
<br />
===ב===<br />
הרב משה קארסינער, אביו של רבי אהרן, רבה של ברסלב היה מחסידי ומקורבי הרב הצדיק רבי אהרל׳ע טיטייעבער ז״ל, והיה נוסע אליו תמיד, והרב דברסלב ר' [[אהרן]], היה גם כן נוסע תמיד בצוותא חדא עם אביו ודודו לצדיק זה.<br />
אביו ודודו היו זקנים, ור' [[אהרן]] היה אברך, והיה ממלא בכסא הוראה של אביו עוד בחיי אביו בקארסין. כי זה רבי אהרן אמרו עליו התושבים,<br />
כי יפה כוח הבן מכוח האב, כי הגם שגם אביו ר' משה היה מפורסם ללמדן מופלג וחסיד בקדושה ופרישות ובעבודה הקדושה עד למאד, אעפ״כ בנו הרב ר' [[אהרן]] היה עולה במדריגה יותר עליונה הן בלימוד נגלה בפלפול וחריפות גדול, ובפרט בעובדות קדושות בעבודת ה׳ יתברך היו רואים מאתו מסירות נפש ממש.<br />
במשך הזמן נתקרב רבי אהרן ל[[רבינו]] וכידוע הפליג [[רבינו]] מאד בגודל קדושתו של רבי [[אהרן]], והתבטא עליו שהלך בכותונת נקיה לחתונתו.<br />
לאחר שרבי [[אהרן]] כבר היה מקורב ל[[רבינו]] והגיע הזמן שאביו רבי משה נוסע לרבו רבי אהרן טיטייעבער, ותמיד היה בנו ר' [[אהרן]] מצטרף עמו וגם בנסיעה זו הצטרף רבי [[אהרן]] לאביו, לפי בקשת אביו, אע״פ שכבו היה מקורב ל[[רבינו]]<br />
כאשר הגיעו לשם, נכנם תחילה האב ר' משה לקבל שלום, ואח״כ נכנס ר' [[אהרן]]. בעת קבלת שלום אמר הרב הצדיק הישיש רבי אהרן טיטייעבער לר' [[אהרן]]<br />
וואס בין איך ביי דיו אזוי וואלוויל געוואון? [מפני מה נהייתי זול בעיניך?]<br />
חס ושלום, חס ושלום! השיב ר' [[אהרן]].<br />
ואז אמר לו הצדיק כדברים האלה: בפניך ניכו שטעמת איזה טעם חדש וחזק בעבודתו ית״ש, ספר נא לי מהיכן טעמת את כל זה, מסתמא היית אצל איזה מפורסם.<br />
ר' אהרן סיפר לו שהיה אצל נכד ה[[בעל שם טוב]], שאמנם הוא רך בשנים אך ראה אצלו רוח הקודש כזה שיודע על כל פרט ופרט מחשבות של הבאים אליו.<br />
הרים הצדיק את עצמו מכסאו, ואמו בקול רם: זה השיג מעת בואו מארץ ישראל, כי גם מקודם ארץ ישואל היה בעל השגה גדול, אך מעת בואו מארה״ק משיג בכל פעם השגות גדולות ביותר וטוב לחסות בצלו הק׳!<br />
הצדיק ובי אהון טיטייעבער ברך אותו בברכה זו שיחזק את עצמו בכלים טובים שיוכל לקבל את האור מאור חדש וקדוש כזה, המחדש בטובו סודות נוראות.<ref>ספר [[טובות זכרונות]]</ref><br />
==הערות==<br />
<br />
[[קטגוריה: ידידי ברסלב]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%95&diff=3034יצווה צור חסדו2018-08-04T18:59:18Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>הַנִּגּוּן הַמְפֻרְסָם עַל הַזֶּמֶר "יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ" לֹא הָיָה מוּשָׁר בְּפִי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאוּמַאן וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ, וְרַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר זַ"ל הוּא אֲשֶׁר הֵבִיאוֹ וּפִרְסְמוֹ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן, וְאָמַר שֶׁמְּקֻבָּל בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין שֶׁבְּעֵת בִּקּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בִּטְשֶׁערִין מִפַּעַם לְפַעַם, הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְזַמְּרִים נִגּוּן הִתְעוֹרְרוּת זֶה לִפְנֵי אֲמִירַת הַתּוֹרָה. וְ[[לוי יצחק בנדר|רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל]] הוּא אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ נִגּוּן נִפְלָא זֶה עַל פִּיּוּט 'יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ'. (שיש"ק ה – ת"ס)<br />
[[קטגוריה: ניגונים]]</div>213.8.112.248http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A1&diff=2907יצחק פוקס2018-03-19T16:58:04Z<p>213.8.112.248: </p>
<hr />
<div>הזמר יצחק פוקס נולד בשנת תשי"ד להורים ניצולי שואה.<br />
עוד בילדותו אהב מוזיקה וכבר בגיל קטן מאוד ניגן על חליל ובגיל חמש עשרה כבר ניגן על גיטרה בלי מורה ובלי לקרוא תווים כשהתבגר התגייס לצבא ומשהשתחרר התחיל לחפש את עצמו ואף התחתן באחד הימים פגש קבוצה של תיירים גויים ששאלו אותו שאלות על היהדות אך לא ידע מה לענות לפיכך התחיל לבדוק מה זה היהדות עד שחזר בתשובה ועבר ללמוד בישיבת "אור שמח" שבירושלים בהמשך התקרב לחסידות ברסלב. וכעבור תקופה החל להוציא תקליטים עד שנהיה אמן בן לאומי ומבוקש בכל העולם ואף הלחין שירים לזמרים גדולים כמו אברהם פריד, ליפא שמעלצער ועוד.<br />
יצחק מקפיד כל שנה נוסע ל[[אומן]] בראש השנה.<br />
<br />
==אלבמיו==<br />
<br />
*בעת ההיא <br />
*באנו ביחד<br />
*מלך<br />
*שירין ורחשין<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: אמני ברסלב]]</div>213.8.112.248