http://www.breslev.wiki/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=95.35.211.7
ברסלביקי - תרומות המשתמש [he]
2026-07-26T22:05:44Z
תרומות המשתמש
MediaWiki 1.34.2
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=2534
ברכת המזון
2017-05-28T22:53:24Z
<p>95.35.211.7: תיקון קישור</p>
<hr />
<div>== ברכת המזון ==<br />
<br />
רבינו נחמן מברסלב מדבר על '''ברכת המזון''' בליקוטי מוהר''ן חלק א' סימן יט - תפילה לחבקוק : ''וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ'' שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל ל''ב אֱלקִים שֶׁבִּסְעֻדָּתוֹ שֶׁאוֹכֵל וְזֶה: ''וַיִּיטַב לִבּוֹ'' זֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (זהַר וַיַּקְהֵל רי''ח וּמִדְרָשׁ רַבָּה רוּת פָּרָשָׁה ה) שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵ הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכוֹת הַמָּזוֹן.<br />
כלומר שעיקר אכילתו של אדם צריכה להיות מהחלק הרוחני שבמאכל, ועל כן נהגו הרבה מאנ"ש להקפיד לברכך בכוונה ואריכות ברכת המזון במסירות נפש כמו בתפילת שמונה עשרה.<br />
<br />
עוד התייחס רבינו ל''ברכת המזון'' כשדיבר על הרצון להיות מפורסם ולהנהיג העולם ולנסוע על המדינה הכל הבל ורעות רוח והוא שטות גדול באמת, כי באמת אין זה שום תענוג ונחת רוח אפילו בעולם הזה כי הוא מלא יסורים ובזיונות. גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת. כי תצטרך בכל מעשיך לכון שיתקבלו מעשיך בעיני בני אדם ולא תוכל לעשות שום עבודה קלה לשם שמים: (ספר שיחות הר''ן-אות - מז)<br />
<br />
רבינו עצמו מאד הקפיד לתת שבח על האוכל גם במילים שלו כמו שסיפר שבימי ילדותו כשהיה סועד סעודתו, היה אחר כך נותן שבח והודיה להשם יתברך בלשון אשכנז על כל סדר אכילתו, ולא היה מסתפק עצמו בברכת המזון שהיה מברך. רק מעצמו נתן שבח והודיה להשם יתברך בלשון אשכנז על כל סדר אכילתו שנתנו לו באותו היום. כגון שהיו נותנין לו מתחלה מעט יין שרף וחתיכה לעקיך [עוגה], ואחר כך צנון שקדם האכילה וכו' וכיוצא בזה כל סדר הסעודה, היה מסדר שבח והודיה להשם יתברך על כל דבר ודבר בפרט: (חיי מוהר''ן-נסיעתו לארץ ישראל-רלז).<br />
<br />
=== ליקוטי הלכות על ברכת המזון ===<br />
<br />
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, זֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְבַּטֵּל רֹעַ הַלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שְׁבִירַת לֵב כַּנַּ"ל, כִּי מֵאִיר הַלֵּב עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת צַדִּיק בְּחִינַת טוֹב בְּחִינַת אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה, וַיִּיטַב לִבּוֹ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכַנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ג: -אות א.<br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וְשֶׁפַע לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה בַּמֵּעַיִם בִּבְחִינַת וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִי עַד לָא יָכוֹל לְמִשְׂבַּע וְכוּ'. אֶלָּא אֲפִלּוּ אָכִיל בַּר נָשׁ פּוֹרְתָא וּרְעוּתָא דְּשַׂבְעָא שָׁוֵי עֲלוֹהִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַשְּבִיעָה הוּא עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְקַשְּׁרִין הַלֵּב אֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁהִוא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וְנִתְבַּטֵּל חֶרְפַּת רָעָב כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה נִשְׁתַּלֵּחַ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה בְּמַעֲשָׂיו בִּבְחִינַת וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ', הַיְנוּ עַל-יְדֵי וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'. בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל-יְדֵי זֶה וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע. כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל חֶרְפַּת רָעָב עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת כַּנַּ"ל: <br />
כָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הָא"ב (אוֹת א אֲכִילָה) עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ג: -אות ב. <br />
<br />
וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בְּחִינַת וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְכוּ'. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַשֻּׁלְחָן. שֶׁזֶּה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכוּ' כַּמְבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, שֶׁכְּשֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אוֹמְרִים נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְזֶהוּ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. דְּהַיְנוּ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הֵם מַזְמִינִים עַצְמָן לְבָרֵךְ וְאוֹמְרִים נְבָרֵךְ וְכוּ': וְהָעִנְיָן כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ... אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כ. <br />
<br />
עַל-כֵּן אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, דְּהַיְנוּ נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ שֶׁהוּא הֲכָנָה וְהַזְמָנָה לְהַמִּצְוָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְקַיֵּם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁאָנוּ מוֹדִיעִים בְּפִינוּ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹמְרִים נְבָרֵךְ וְכוּ'. וְזֶהוּ עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ, כִּי עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים קֹדֶם כָּל מִצְוָה, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין אוֹ צִיצִית וְכַיּוֹצֵא. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כא. <br />
<br />
תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, כִּי עַל-יְדֵי הַהַזְמָנָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַל-יְדֵי זֶה זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמְגַלִּין הַהִתְפָּאֲרוּת, כִּי עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כא.<br />
<br />
קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל זֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כג.<br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין. וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא הָעִקָּר כִּי הוּא דְּאוֹרַיְתָא. וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות א. <br />
<br />
כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁעַל הַמָּזוֹן כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהַמַּאֲכָל וְלִדְחוֹת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא עִקָּר וִיסוֹד שֶׁל כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כַּנַּ"ל שֶׁהוּא כְּדֵי לְבָרֵר הַמַּאֲכָל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות א.<br />
<br />
כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהַקְּלִפָּה הוּא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּתוֹךְ הַלִּמּוּדִים פְּגוּמִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קָבְעוּ הַבְּרָכָה עַל זֶה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות ג.<br />
<br />
כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִוא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, כִּי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְכוּ'. <br />
כִּי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ. אורח חיים ב-ברכת הפרות ג: -אות א.<br />
<br />
העִקַּר הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל -כֵּן עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ, לְפָנָיו לֹא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר. כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הָאַהֲבוֹת לְשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְכוּ' וּבֵרַכְתָּ וְכוּ' עַל הָאָרֶץ. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים. אורח חיים ב-ברכת הפרות ד: -אות א.<br />
<br />
על-יְדֵי הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי דְּבַר ה' שֶׁעַל יָדָהּ חוֹזֵר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְנִמְשָׁכִין כֹּחוֹת הָרְפוּאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ. עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְכֵן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִוא גַּם-כֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה. שֶׁהַבְּרָכָה הִיא גַּם-כֵּן לְבָרֵךְ הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. לְהַמְשִׁיךְ מָזוֹן וּשְׂבִיעָה וְכֹחַ לְאֵיבְרֵי הַגּוּף, כַּמְבֹאָר בְּנֻסַּח הַבְּרָכָה. אורח חיים ב-ברכת הריח וברכת הודאה ב: -אות ג. <br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת אֲכִילָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז) וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה שֶׁמְּבָרְכִין לַה' יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ בְּטוּבוֹ, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עִקַּר הַשְּבִיעָה, כִּי עִקַּר הַשְּבִיעָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁמְּבָרְכִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, זֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁאַחַר הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. אורח חיים ב-ברכת הריח וברכת הודאה ג: -אות ב. <br />
<br />
=== ברכת המזון - ספר המידות ===<br />
<br />
מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו. (ספר המידות סימן פַּחַד-יד).<br />
<br />
בַּהֲלִיכָה שֶׁהוֹלֵךְ אֵצֶל תַּלְמִיד-חָכָם, בָּזֶה הוּא מְתַקֵּן פְּגַם שֶׁפָּגַם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין (ספר המידות סימן צַדִּיק-כז).<br />
<br />
=== ליקוטי תפילות - ברכת המזון ===<br />
<br />
'''ליקוטי תפילות חלק א-יז''' <br />
ובכן תרחם עלינו, שנזכה לתקן את פגם תאות אכילה, ונזכה מעתה לאכל בקדושה ובטהרה עד שיהיה השולחן שלנו מכפר כמזבח, ונזכה להכניס אורחים הגונים על שלחננו, ולתן חלק מסעדתנו לעניים הגונים. וזכנו ללמד תורה על השלחן, ויהיה השלחן שלנו שלם בכל מיני שלמות דקדשה בלי שום פגם כלל, עד שנזכה שהשולחן שלנו יטהר אותנו מכל עוונותינו, ויזכה אותנו לעלמא דאתי ולפרנסה טובה. ונהיה רשומים לטוב לעלא ולעלא. ונזכה שיתוסף לנו כח וגבורה בשעה שנצטרך. ונזכה שלא יהיה שום כח להסטרא אחרא לינק כלל משלחננו ואכילתנו, כי אם מעט דמעט חיות המוכרח לתן להם בצמצום גדול כפי רצונך הטוב ולא יותר מההכרח כלל. <br />
ונזכה לקים מצות נטילת ידים במים ראשונים ואחרונים כראוי בשלמות. ונזכה לקדש ידינו על ידי נטילת ידים, וימשך עלינו קדשה וטהרה שלמה על ידי נטילת ידים ראשונים ואחרונים. ויקים בנו מקרא שכתוב: "והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני יהוה". ותעזרנו לברך ברכת המוציא וברכת המזון וכל ברכת הנהנין תחלה וסוף בכוונה גדולה כראוי בקדשה ובטהרה. ונזכה שיקים בשלחן שלנו מקרא שכתוב: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני יהוה", ונזכה על ידי אכילתנו בקדשה להכניע ולבטל כסילות דעתנו וכעור מעשינו. ותעזרנו שיהיה נשלם דעתנו על ידי אכילתנו בקדשה ובטהרה כרצונך הטוב: <br />
ליקוטי תפילות חלק ב <br />
רבונו של עולם, רחם עלינו ושמרנו והצילנו מזה ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים. ועזרנו והושיענו וזכנו תמיד לברך ברכת הנהנין ובפרט ברכת הפרות בכונה גדולה ועצומה. ולא נזרוק ברכה מתוך פינו חס ושלום, רק נזכה תמיד להתגבר ולהתחזק בכל עז בכל עת שנרצה לאכל איזה פרי או ליהנות מהעולם הזה איזה הנאה, לברך הברכה בכוונה גדולה כראוי, באפן שלא יזיק לנפשנו כלל כל מה שנאכל ...<br />
<br />
==== קישורים ====<br />
[http://www.ברכת-המזון.com ברכת המזון] - כל הנוסחים לכל העדות.</div>
95.35.211.7
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A&diff=2533
תפילת הדרך
2017-05-28T22:51:05Z
<p>95.35.211.7: תיקון קישור</p>
<hr />
<div><br />
== (תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)==<br />
<br />
רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד,<br />
ובפרט בעת הילוכי בדרך,<br />
שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים,<br />
ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך,<br />
ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים.<br />
ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך,<br />
בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום.<br />
ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך,<br />
בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון,<br />
ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני".<br />
ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.<br />
ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו",<br />
ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה,<br />
ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:<br />
<br />
<br />
== תפילת הדרך ספרי ברסלב ==<br />
<br />
בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:<br />
<br />
בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).<br />
<br />
ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.<br />
<br />
וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,<br />
<br />
אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".<br />
<br />
ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום.<br />
וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.<br />
<br />
ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.<br />
<br />
וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).<br />
<br />
כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.<br />
<br />
וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.<br />
<br />
וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה " תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם:<br />
וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי:<br />
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ.<br />
כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא.<br />
" וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים.<br />
" דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים.<br />
" בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה.<br />
כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.<br />
<br />
" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי.<br />
" שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.<br />
<br />
<br />
== מקורות ==<br />
[http://xn----6hccsii8cwbld.com/ תפילת הדרך] - כל הנוסחים לכל העדות ובנוסח ברסלב<br />
<br />
[[קטגוריה: מושגים]]</div>
95.35.211.7
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A&diff=2532
תפילת הדרך
2017-05-28T22:50:17Z
<p>95.35.211.7: תיקון קישור</p>
<hr />
<div><br />
== (תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)==<br />
<br />
רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד,<br />
ובפרט בעת הילוכי בדרך,<br />
שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים,<br />
ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך,<br />
ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים.<br />
ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך,<br />
בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום.<br />
ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך,<br />
בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון,<br />
ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני".<br />
ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.<br />
ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו",<br />
ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה,<br />
ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:<br />
<br />
<br />
== תפילת הדרך ספרי ברסלב ==<br />
<br />
בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:<br />
<br />
בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).<br />
<br />
ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.<br />
<br />
וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,<br />
<br />
אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".<br />
<br />
ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום.<br />
וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.<br />
<br />
ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.<br />
<br />
וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).<br />
<br />
כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.<br />
<br />
וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.<br />
<br />
וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה " תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם:<br />
וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי:<br />
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ.<br />
כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא.<br />
" וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים.<br />
" דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים.<br />
" בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה.<br />
כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.<br />
<br />
" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי.<br />
" שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.<br />
<br />
<br />
== מקורות ==<br />
[http://תפילת הדרך http://xn----6hccsii8cwbld.com/] - כל הנוסחים לכל העדות ובנוסח ברסלב<br />
<br />
[[קטגוריה: מושגים]]</div>
95.35.211.7
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A&diff=2531
תפילת הדרך
2017-05-28T22:48:40Z
<p>95.35.211.7: תיקון קישור</p>
<hr />
<div><br />
== (תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)==<br />
<br />
רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד,<br />
ובפרט בעת הילוכי בדרך,<br />
שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים,<br />
ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך,<br />
ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים.<br />
ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך,<br />
בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום.<br />
ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך,<br />
בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון,<br />
ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני".<br />
ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.<br />
ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו",<br />
ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה,<br />
ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:<br />
<br />
<br />
== תפילת הדרך ספרי ברסלב ==<br />
<br />
בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:<br />
<br />
בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).<br />
<br />
ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.<br />
<br />
וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,<br />
<br />
אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".<br />
<br />
ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום.<br />
וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.<br />
<br />
ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.<br />
<br />
וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).<br />
<br />
כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.<br />
<br />
וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.<br />
<br />
וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה " תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם:<br />
וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי:<br />
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ.<br />
כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא.<br />
" וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים.<br />
" דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים.<br />
" בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה.<br />
כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.<br />
<br />
" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי.<br />
" שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.<br />
<br />
<br />
== מקורות ==<br />
[http://אתר תפילת הדרך www.תפילת-הדרך.com]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: מושגים]]</div>
95.35.211.7
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A&diff=2530
תפילת הדרך
2017-05-28T22:46:14Z
<p>95.35.211.7: /* מקורות */</p>
<hr />
<div><br />
== (תפילת הדרך – ערוך מתוך הספר "ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב)==<br />
<br />
רבונו של עולם, הריני מוסר עצמי עליך לבד עם כל תנועותי, תמיד,<br />
ובפרט בעת הילוכי בדרך,<br />
שתצילני ותשמרני ברחמיך הרבים מִסכנת דרכים,<br />
ומכל מיני צער וייסורין ועיכוב בדרך,<br />
ומכל אורב ואויב ומחבלים, ומַסְטִן, ותאונות דרכים.<br />
ותהיה תמיד עמי, בשבתי בביתי, ובלכתי בדרך,<br />
בשמך אצא לדרך לשלום, ובשמך אֶעֱבֹר הדרך בשלום, ואשוב לביתי לשלום.<br />
ותצילני מכל מיני הֶזֵּיקוֹת ותאונות דרכים והפסד בדרך,<br />
בגשמיות וברוחניות, בגוף ונפש וממון,<br />
ואזכה לקדושת ושמירת העיניים "העבר עיני מראות שווא (גי' ש"ז), בדרכך חייני".<br />
ושמור צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.<br />
ותזכני לִתן צדקה קֹדם צאתי לדרך, כמו שכתוב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו",<br />
ועל ידי זה תִכּוֹן לְפָנַי הדרך, ואתה ברחמיך הרבים תלך לפני לְהַנְחוֹתִי הדרך אשר אלך בה,<br />
ותאיר לפני באורך הגדול ותביאני ותגיעני למחוז חפצי לחיים ולשלום, מעתה ועד עולם:<br />
<br />
<br />
== תפילת הדרך ספרי ברסלב ==<br />
<br />
בחיי מוהר"ן – נסיעתו לארץ ישראל, קצה ענה ואמר רבי נחמן מברסלב:<br />
<br />
בודאי כל מה שנעשה בעולם, אפילו מה שנעשה בין האמות, וכל הנהגת מהלכם, ומלבושיהם, הכל כאשר לכל, בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום (רק כל דבר יש לו איזה שורש).<br />
<br />
ואפילו מי שאינו יודע מה נעשה בעולם, אעפ"כ כשזוכה לעשות רצון הבורא יתברך – בודאי הוא טוב מאד, אשרי לו.<br />
<br />
וצריכין לבקש מהשם יתברך שיזכה לכוון רצונו יתברך לעשות רק מה שהוא יתברך חפץ,<br />
<br />
אבל כשזוכין שמתנוצץ לו הארה, וזוכה לדעת מה הוא עושה – אזי טוב לו ביותר, שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת (יחזקאל א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" – ראשי תיבת אמונה. שנפתחין לו כל השמים, וכל החכמות, והשכליים, וזוכה לראות מראות אלקים, הינו שאלקים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו, על ידי זה נפתחים השמים כי (תהלים ק"ד): "כולם בחכמה עשית".<br />
<br />
ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם, אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום.<br />
וזה בחינת (דניאל י"ב): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין – כי כולם בחכמה עשית כו'.<br />
<br />
ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין הרקיעין בחינת והמשכילים יזהירו וכו', ואז הוא יודע מה הוא עושה, ואז הוא נשמר ממכשול חס ושלום כנ"ל.<br />
<br />
וזהו בחינת האותיות של ראשי תבות של זה הפסוק ו'המשכילים י'זהירו כ'זוהר ה'רקיע שהם ראשי תבות יוה"ך, שזה בחינת השם הקדוש המסגל לשמירה (עיין פסוקי סגולה לומר אחרי תפילת הדרך).<br />
<br />
כי על ידי בחינת והמשכילים יזהירו, על ידי זה הוא נשמר ממכשול כנ"ל, שזה בחינת שם הנ"ל שהוא שמירה להולכי דרך מגזלן ורוצח כמובא אצל תפלת הדרך. והוא יוצא מהפסוק (תהלים צ"א): "כ'י מלאכי'ו יצו'ה ל'ך" שסופי תבות יוה"ך כמובא שם.<br />
<br />
וזה תואם לדברי הרמח"ל - סוֹד תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.<br />
<br />
וַדַּאי " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) זֶה יִחוּד יהו" ה אדנ" י יאהדונה" י –מלא" ך. סוֹד זֶה, " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ), שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה נִזְמֶנֵת שָׁם. סוֹד זֶה " תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ" . שְׁכִינָה הִיא תְּפִלָּה, בַּהּ, " תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ, א), וְהִיא נִזְמֶנֵת לַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם נִזְמָן לָצֵאת לַדָּרֶךְ, כָּךְ נִזְמָנִים מַלְאָכִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ שָׁם. " כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא), כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּסוֹפֵי תיבות יוה" ך כל" ך, כל" ך – מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שָׁם ע’ – כל" ך וַדַּאי, " כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (שיר השירים ד, ז) וְגוֹ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזְמָנִים לֵילֵךְ עַם הָאָדָם, אֵינָם פּוֹעֲלִים אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַשְּׁכִינָה, וְסוֹד זֶה, " אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַדְנוּתוֹ בָּהֶם:<br />
וְהַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לְהַזְמִינָהּ עַל יְדֵי תְּפִילַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּתְפִלָּה מַמְשִׁיכִים שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ גַּם הַמֶּלֶךְ מִזְדַּמֵּן שָׁם עִמָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֶכֶת הַשְּׁכִינָה, הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ לִמְצוֹא אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר, " אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב). כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, יִחוּד נִמְצָא שָׁם עַל יְדֵי אִימָּא – אֱלֹהִים, " מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" (תהלים סח, ז). ‘הַמֶּלֶךְ בְּקוֹנָךְ’ (ברכות כט ב) זוּ תְּפִלָּה, " וְצֵא" (שם) זוּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ – " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" (שמות כג, כ) וַדַּאי:<br />
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ יִחוּד זֶה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לַהּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְהָאָדָם נִצּוּל מִכָּל סַכָּנוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ, ‘כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה’ (ירושלמי ברכות לד, ב). וְכַמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים לוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו, ‘אֵין בָּעַל הַנֵּס מָכִיר בְּנִסּוֹ’ (נדה לא, א). וּבְמַה נַעֲשָׂה חִבּוּר וְיִחוּד זֶה, אֶלָּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁאָדָם לוֹמֵד הוּא מְיַחֵד זו" ן בְּיַחַד, שְׁכִינָה – עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מֶלֶךְ – עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. וְאִימָּא עוֹמֶדֶת עַל בָּנֶיהָ, סוֹד זֶה ‘אֵם הַדֶּרֶךְ’, תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ – שְׁכִינָה – כל" ך, אֵם הַדֶּרֶךְ – אִימָּא – יוה" ך. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, " כִּי מַלְאָכָיו" (תהלים צא, יא) וְגוֹ’:<br />
<br />
בֹּא וּרְאֵה, בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אַל אֱלֹהִים יְהֹוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוּבִים בָּעוֹלָם, לְיָמִין לִשְׂמֹאל וְלָאֶמְצַע בְּסוֹד חֶסֶד דִּין רַחֲמִים (חֶדִ" רַ), וּבַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי חִבּוּר נַעֲשָׂה בְּכֻלָּם, בַּהּ תַּשְׁלוּם אַהֲבָה – אֶחָד. סוֹד זֶה יאא" א, יְהֹוָה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי – יִחוּד הַכֹּל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ יִחוּד, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִכְנַעַת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַזִּיק כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא " צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) – בַּיִּחוּד, הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ’ מַלְאַךְ.<br />
כָּאן נֶאֱמַר, " אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד" (משלי ה, יט). אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד אֵל עֶלְיוֹן, אַיֶּלֶת – א" ל ת" י, עִנְיַן קָדוֹשׁ מִצַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא.<br />
" וְיַעֲלַת חֵן" (שם) מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים.<br />
" דַּדֶּיהָ יְרַוּוֻּךָ" (שם) וְגוֹ’ מִצַּד יהו" ה תִּפְאֶרֶת – מְקוֹם הַדַּדִּים.<br />
" בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה" (שם) מִצַּד אֲדֹנָי – שְׁכִינָה, שָׁם אַהֲבָה.<br />
כָּאן אֱמֶ" ת מִתְגַּלֶּה, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה יֵשׁ אֱמֶת, אַהֲבָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב), קוּשְׁטָא קָאֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי. " לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים צא, יא) וַדַּאי, מִכָּל דָּבָר רַע וּמִפַּחַד לַיְלָה.<br />
<br />
" וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד). כָּאן סוֹד כָּל אֵלֶּה שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְחַבְּרָם בְּאַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – " מַיִם רַבִּים" (שיר השירים ח, ז). " וַאֲנִי תְּפִלָּתִי" , לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה, לֶשֶׁם הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה ב" ה – " לְךָ יְהֹוָה" וַדַּאי. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הַשְּׁכִינָה נַעֲשֵׂית ‘עֵת רָצוֹן’, שֶׁהֲרֵי עֵת הִיא וַדַּאי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעוֹרֵר הָרָצוֹן – ‘עֵת רָצוֹן’ נִקְרֵאתָ, וְצָרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ, " וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וַדַּאי. הֲרֵי כָּאן שְׁנֵי שֵׁמוֹת יהו" ה אדנ" י. " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" (תהלים סט, יד) כָּאן נִשְׁלַם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים – אֵ" ל אֱלֹהִי" ם, " אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ" זֶה חֶסֶד אֵל עִם אֱלֹהִים. וְיִחוּד מִתְחַזֵּק לִשְׁמוֹר בַּדֶּרֶךְ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד, שֶׁהֲרֵי שִׁקְרָא לָא קָאֵי, אֶלָּא, " וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קיז, ב). " עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (תהלים סט, יד), זֶה אֱמֶת דְּיַעֲקֹב. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, " וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרָה נֶהְפַּךְ לְ’רְצֵה’, אָז הוּא עֵת רָצוֹן, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן – עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ וַדַּאי, אֲפִילוּ בְּמָקוֹם סַכָּנָה, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשִׂים בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אִימָּא וַדַּאי.<br />
" שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) כָּאן ד’ שֵׁמוֹת. יִשְׂרָאֵל – יָשָׁ" ר אֵ" ל. " יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" – הֲרֵי אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. " יְהֹוָה אֶחָד" – אדנ" י הַמְּיַחֵד הַכֹּל, מָאנָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא. " כֻּלָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, ז), כֻּלָּךְ מִצַּד הַשְּׁכִינָה – שֵׁם ע’. יָפָה, זֶה עַיִן יָפָה, עַיִן רַבְרְבָא מִצַּד אִימָּא – אֱלֹהִים. רַעְיָתִי מִצַּד יְהֹוָה. וּמוּם אֵין בָּךְ – מִצַּד אֵל – תִקּוּן הַכֹּל. שֶׁהָרֵי בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה אֵין קִטְרוּג וְאֵין פֶּגַע רַע, וְכָל הָעֲוֹנוֹת אֵינָם נִזְכָּרִים – שְׁהֲסִטְרַא אַחֲרָא יְכוֹלָה לְקַטְרֵג, אֶלָּא הַכֹּל בְּחֶסֶד עוֹמֵד, וְסוֹד זֶה, " וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" (זכריה ג, ט). יִחוּד הַכֹּל, כָּל אֵלֶּה הַד’ שֵׁמוֹת כְּאַחַד. וְכֵן לֶעָתִיד לָבֹא נֹאמַר, " וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.<br />
<br />
<br />
== מקורות ==<br />
אתר תפילת הדרך [http://http://www.תפילת-הדרך.com/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91/ תפילת הדרך]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: מושגים]]</div>
95.35.211.7
http://www.breslev.wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=2529
ברכת המזון
2017-05-28T22:45:02Z
<p>95.35.211.7: יצירת דף עם התוכן "== ברכת המזון == רבינו נחמן מברסלב מדבר על '''ברכת המזון''' בליקוטי מוהר''ן חלק א' סימן יט - תפי..."</p>
<hr />
<div>== ברכת המזון ==<br />
<br />
רבינו נחמן מברסלב מדבר על '''ברכת המזון''' בליקוטי מוהר''ן חלק א' סימן יט - תפילה לחבקוק : ''וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ'' שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל ל''ב אֱלקִים שֶׁבִּסְעֻדָּתוֹ שֶׁאוֹכֵל וְזֶה: ''וַיִּיטַב לִבּוֹ'' זֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (זהַר וַיַּקְהֵל רי''ח וּמִדְרָשׁ רַבָּה רוּת פָּרָשָׁה ה) שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵ הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכוֹת הַמָּזוֹן.<br />
כלומר שעיקר אכילתו של אדם צריכה להיות מהחלק הרוחני שבמאכל, ועל כן נהגו הרבה מאנ"ש להקפיד לברכך בכוונה ואריכות ברכת המזון במסירות נפש כמו בתפילת שמונה עשרה.<br />
<br />
עוד התייחס רבינו ל''ברכת המזון'' כשדיבר על הרצון להיות מפורסם ולהנהיג העולם ולנסוע על המדינה הכל הבל ורעות רוח והוא שטות גדול באמת, כי באמת אין זה שום תענוג ונחת רוח אפילו בעולם הזה כי הוא מלא יסורים ובזיונות. גם כבר הוכיח את אחד מאנשים כאלו שהתאוה להיות מפורסם ואמר לו: הלא לא תוכל אפלו לברך ברכת המזון באמת. כי תצטרך בכל מעשיך לכון שיתקבלו מעשיך בעיני בני אדם ולא תוכל לעשות שום עבודה קלה לשם שמים: (ספר שיחות הר''ן-אות - מז)<br />
<br />
רבינו עצמו מאד הקפיד לתת שבח על האוכל גם במילים שלו כמו שסיפר שבימי ילדותו כשהיה סועד סעודתו, היה אחר כך נותן שבח והודיה להשם יתברך בלשון אשכנז על כל סדר אכילתו, ולא היה מסתפק עצמו בברכת המזון שהיה מברך. רק מעצמו נתן שבח והודיה להשם יתברך בלשון אשכנז על כל סדר אכילתו שנתנו לו באותו היום. כגון שהיו נותנין לו מתחלה מעט יין שרף וחתיכה לעקיך [עוגה], ואחר כך צנון שקדם האכילה וכו' וכיוצא בזה כל סדר הסעודה, היה מסדר שבח והודיה להשם יתברך על כל דבר ודבר בפרט: (חיי מוהר''ן-נסיעתו לארץ ישראל-רלז).<br />
<br />
=== ליקוטי הלכות על ברכת המזון ===<br />
<br />
וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ, זֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְבַּטֵּל רֹעַ הַלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שְׁבִירַת לֵב כַּנַּ"ל, כִּי מֵאִיר הַלֵּב עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁהִוא בְּחִינַת צַדִּיק בְּחִינַת טוֹב בְּחִינַת אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי זֶה, וַיִּיטַב לִבּוֹ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכַנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ג: -אות א.<br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וְשֶׁפַע לְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה בַּמֵּעַיִם בִּבְחִינַת וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִי עַד לָא יָכוֹל לְמִשְׂבַּע וְכוּ'. אֶלָּא אֲפִלּוּ אָכִיל בַּר נָשׁ פּוֹרְתָא וּרְעוּתָא דְּשַׂבְעָא שָׁוֵי עֲלוֹהִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הַשְּבִיעָה הוּא עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מְקַשְּׁרִין הַלֵּב אֶל הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁהִוא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וְנִתְבַּטֵּל חֶרְפַּת רָעָב כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה נִשְׁתַּלֵּחַ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה בְּמַעֲשָׂיו בִּבְחִינַת וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ', הַיְנוּ עַל-יְדֵי וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'. בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל-יְדֵי זֶה וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע. כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל חֶרְפַּת רָעָב עַל-יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת כַּנַּ"ל: <br />
כָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הָא"ב (אוֹת א אֲכִילָה) עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ג: -אות ב. <br />
<br />
וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בְּחִינַת וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְכוּ'. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַשֻּׁלְחָן. שֶׁזֶּה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכוּ' כַּמְבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, שֶׁכְּשֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אוֹמְרִים נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְזֶהוּ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. דְּהַיְנוּ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הֵם מַזְמִינִים עַצְמָן לְבָרֵךְ וְאוֹמְרִים נְבָרֵךְ וְכוּ': וְהָעִנְיָן כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ... אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כ. <br />
<br />
עַל-כֵּן אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, דְּהַיְנוּ נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ שֶׁהוּא הֲכָנָה וְהַזְמָנָה לְהַמִּצְוָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְקַיֵּם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁאָנוּ מוֹדִיעִים בְּפִינוּ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹמְרִים נְבָרֵךְ וְכוּ'. וְזֶהוּ עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּנוּ, כִּי עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים קֹדֶם כָּל מִצְוָה, הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת תְּפִלִּין אוֹ צִיצִית וְכַיּוֹצֵא. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כא. <br />
<br />
תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, כִּי עַל-יְדֵי הַהַזְמָנָה לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַל-יְדֵי זֶה זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמְגַלִּין הַהִתְפָּאֲרוּת, כִּי עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כא.<br />
<br />
קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל זֶּהוּ עִקַּר מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כַּנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ד: -אות כג.<br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַחַר הָאֲכִילָה, כִּי עִקַּר כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין. וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא הָעִקָּר כִּי הוּא דְּאוֹרַיְתָא. וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות א. <br />
<br />
כְּלַל כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁעַל הַמָּזוֹן כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהַמַּאֲכָל וְלִדְחוֹת הַפְּסֹלֶת לַחוּץ. וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִוא עִקָּר וִיסוֹד שֶׁל כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כַּנַּ"ל שֶׁהוּא כְּדֵי לְבָרֵר הַמַּאֲכָל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות א.<br />
<br />
כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהַקְּלִפָּה הוּא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּתוֹךְ הַלִּמּוּדִים פְּגוּמִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֲרוּגֵי בֵּיתָר שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן קָבְעוּ הַבְּרָכָה עַל זֶה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ"ל: אורח חיים ב-ברכת המזון ומים אחרונים ה: -אות ג.<br />
<br />
כִּי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִוא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, כִּי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ לְפָנָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְעִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בִּבְחִינַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְכוּ'. <br />
כִּי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ. אורח חיים ב-ברכת הפרות ג: -אות א.<br />
<br />
העִקַּר הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל -כֵּן עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַמַּאֲכָלִים אָנוּ לְמֵדִין מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,הַשְׁתָּא לְאַחֲרָיו מְבָרֵךְ, לְפָנָיו לֹא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר. כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרָכוֹת הוּא לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהִוא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הָאַהֲבוֹת לְשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְכוּ' וּבֵרַכְתָּ וְכוּ' עַל הָאָרֶץ. וְכַמְבֹאָר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים. אורח חיים ב-ברכת הפרות ד: -אות א.<br />
<br />
על-יְדֵי הַבְּרָכָה עַל-יְדֵי דְּבַר ה' שֶׁעַל יָדָהּ חוֹזֵר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְנִמְשָׁכִין כֹּחוֹת הָרְפוּאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ. עַל-יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְכֵן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִוא גַּם-כֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה. שֶׁהַבְּרָכָה הִיא גַּם-כֵּן לְבָרֵךְ הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. לְהַמְשִׁיךְ מָזוֹן וּשְׂבִיעָה וְכֹחַ לְאֵיבְרֵי הַגּוּף, כַּמְבֹאָר בְּנֻסַּח הַבְּרָכָה. אורח חיים ב-ברכת הריח וברכת הודאה ב: -אות ג. <br />
<br />
וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת אֲכִילָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז) וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה שֶׁמְּבָרְכִין לַה' יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ בְּטוּבוֹ, עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עִקַּר הַשְּבִיעָה, כִּי עִקַּר הַשְּבִיעָה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה וּשְׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁמְּבָרְכִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, זֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁאַחַר הָאֲכִילָה, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. אורח חיים ב-ברכת הריח וברכת הודאה ג: -אות ב. <br />
<br />
=== ברכת המזון - ספר המידות ===<br />
<br />
מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּה וָסוֹף, פְּחָדִים בָּאִים עָלָיו. (ספר המידות סימן פַּחַד-יד).<br />
<br />
בַּהֲלִיכָה שֶׁהוֹלֵךְ אֵצֶל תַּלְמִיד-חָכָם, בָּזֶה הוּא מְתַקֵּן פְּגַם שֶׁפָּגַם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין (ספר המידות סימן צַדִּיק-כז).<br />
<br />
=== ליקוטי תפילות - ברכת המזון ===<br />
<br />
'''ליקוטי תפילות חלק א-יז''' <br />
ובכן תרחם עלינו, שנזכה לתקן את פגם תאות אכילה, ונזכה מעתה לאכל בקדושה ובטהרה עד שיהיה השולחן שלנו מכפר כמזבח, ונזכה להכניס אורחים הגונים על שלחננו, ולתן חלק מסעדתנו לעניים הגונים. וזכנו ללמד תורה על השלחן, ויהיה השלחן שלנו שלם בכל מיני שלמות דקדשה בלי שום פגם כלל, עד שנזכה שהשולחן שלנו יטהר אותנו מכל עוונותינו, ויזכה אותנו לעלמא דאתי ולפרנסה טובה. ונהיה רשומים לטוב לעלא ולעלא. ונזכה שיתוסף לנו כח וגבורה בשעה שנצטרך. ונזכה שלא יהיה שום כח להסטרא אחרא לינק כלל משלחננו ואכילתנו, כי אם מעט דמעט חיות המוכרח לתן להם בצמצום גדול כפי רצונך הטוב ולא יותר מההכרח כלל. <br />
ונזכה לקים מצות נטילת ידים במים ראשונים ואחרונים כראוי בשלמות. ונזכה לקדש ידינו על ידי נטילת ידים, וימשך עלינו קדשה וטהרה שלמה על ידי נטילת ידים ראשונים ואחרונים. ויקים בנו מקרא שכתוב: "והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני יהוה". ותעזרנו לברך ברכת המוציא וברכת המזון וכל ברכת הנהנין תחלה וסוף בכוונה גדולה כראוי בקדשה ובטהרה. ונזכה שיקים בשלחן שלנו מקרא שכתוב: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני יהוה", ונזכה על ידי אכילתנו בקדשה להכניע ולבטל כסילות דעתנו וכעור מעשינו. ותעזרנו שיהיה נשלם דעתנו על ידי אכילתנו בקדשה ובטהרה כרצונך הטוב: <br />
ליקוטי תפילות חלק ב <br />
רבונו של עולם, רחם עלינו ושמרנו והצילנו מזה ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים. ועזרנו והושיענו וזכנו תמיד לברך ברכת הנהנין ובפרט ברכת הפרות בכונה גדולה ועצומה. ולא נזרוק ברכה מתוך פינו חס ושלום, רק נזכה תמיד להתגבר ולהתחזק בכל עז בכל עת שנרצה לאכל איזה פרי או ליהנות מהעולם הזה איזה הנאה, לברך הברכה בכוונה גדולה כראוי, באפן שלא יזיק לנפשנו כלל כל מה שנאכל ...<br />
<br />
==== קישורים ====<br />
[http://ברכת-המזון www.ברכת-המזון.com] - כל הנוסחים לכל העדות.</div>
95.35.211.7