שינויים

ר' שמעון נולד לאביו ר' בער בעיר מדוודיבקע בשנות תר"ל .  עוד מנעוריו ראו עליו שהוא איש כשר למדן ועובד השם.  ביום חתונתו של [[רבינו]] חיפס חיפש [[רבינו]] חבר לעבוד את השם את כולם פסל מחמת שלא היו חפצים לעבוד את השם חוץ מר' שמעון שאותו עניין רק עבודת השם ומיני אז התקרב ל[[רבינו]] והיה לתלמיד ראשון לשל [[רבינו]] ומשמשו .  ופעם ביקש מ[[רבינו]] שיזכה לשמשו בעוה"ב בשכר זה שהציל את [[רבינו]] ממיתה כשהעגלה שלו הדרדרה במורד ההר ללא גלגל שנפל. [[רבינו]] השיב לו שזה עדין לא מספיק ובסף באה אימו של [[רבינו]] מרת [[פייגא]] בחלום ובקשה ממנו שיסכים שר' שמעון ישמשו בעוה"ב.  מרוב קדושתו של ר' שמעון [[רבינו]] אמר עלו "שמעון אותיות מש עוון" ר' שמעון היה שוכר גדול ואם כל זה היה עובד השם גדול ופעם הקפיד עליו [[רבינו]] עד שאמר עליו "מגיע לו שילך לנכר" ובאמת ר' שמעון היה בגלות והלך עד מעבר נהר דאן שם עמד בניסיון קשה ובזכות זה [[רבינו]] החזירו לאחר שלוש שנים.  ר' שמעון היה מחדש גדול ופעם [[מוהרנ"ת]] ראה את חידושיו והתפעל מאוד ומחמת זה רצה להדפיסם מיד לקח ר' שמעון את הכתבים ושרפם בשביל לא לקבל כבוד ולהנות מכתרה של תורה.  זכה לינסוע לנסוע עם [[רבינו]] בכמה נסיעות ויש אומרים שגם זכה לשמש את [[רבינו]] בנסיעה לארץ ישראל.  לאחר פטירת [[רבינו]] עזר ל[[מוהרנ"ת]] להדפיס את ספרי [[רבינו]].  בסוף ימיו בשנת תקפ"ב עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר צפת ובשנת .  בשנת תקצ"ג נסע ל[[אומן]] ע"מ למצאו שידוך עם בנו ואף היה בחג השבועות אצל [[מוהרנ"ת]] והתפעל ממנו מאוד עד שאמר ש[[מוהרנ"ת]] ממש כמו [[רבינו]]. ופעם  פעם שהלך להתבודד ביערות צפת תפסהו כנופית ערבים והיכה אותו מכות נמרצות עד שנפטר מפצעו לאחר שבועים נקבר ונטמן בעיר צפת סמוך לקבר האריז"ל.