הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל מאיר אנשין"
(יצירת דף עם התוכן "==שמואל מאיר אנשין== נולד בשנת תרכ"ה נפטר הכ"ב סיון תשכ"א בירושלים ר' שמואל מאיר (או בכינויו...") |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:ר' שמואל מאיר אנשין.jpg|ממוזער]] | |
| − | נולד | + | נולד בשנות התר"ל הראשונות. נפטר בכ"ב סיון תשכ"א בירושלים. |
| − | ר' שמואל מאיר (או בכינויו מאיר) בעיר | + | |
| − | תקופה אחרי חתונתו בעת שילדה אשתו את בנה נפטרו האם והילד. | + | ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) נולד בעיר זינקוב ליד העיר קמניץ-פודולסק לאביו ר' אפרים זלמן ולאימו אסתר. |
| − | את האמת התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות' | + | |
| − | וכשהגיע לאומן מרוב התלהבותו גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' | + | תקופה אחרי חתונתו, בעת שילדה אשתו את בנה, נפטרו האם והילד. |
| − | היה תלמידו המובהק של ר' אברהם ב"ר נחמן . זכה | + | |
| − | ר' ישראל קרדונר בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת פרומע בת ר' יעקב פילמר | + | עקב צערו החליט למצוא את האמת. התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר (גלנט) כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות', וכשהגיע לאומן, מרוב התלהבותו, גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלושה חודשים. |
| − | מיד אחרי שהתקרב ראב"ן הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל | + | |
| − | + | היה תלמידו המובהק של ר' [[אברהם ב"ר נחמן]]. ואף זכה שר' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו. | |
| − | בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן. כעבור שנים | + | |
| − | במכירת ספרי קודש | + | ר' [[ישראל קרדונר]] בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת [[פרומע]] בת ר' [[יעקב צבי פילמר]] על אף שהיה גדול ממנה בשלושים שנה. |
| + | |||
| + | מיד אחרי שהתקרב, [[ראב"ן]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל. לאחר נישואיו עם מרת פרומע התיישב בעיר יפו, שם התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' [[שמואל העשיל פרידמן]] ז"ל. | ||
| + | |||
| + | בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן. | ||
| + | |||
| + | כעבור שנים אמר לו ר' [[אברהם ב"ר נחמן]] שאם הוא רוצה לחנך את הילדים, יעבור לירושלים. מיד החל לארוז את חפציו ועד מהרה עלה לירושלים, שם עבד במכירת ספרי קודש, ואף הדפיס כמה מסיפרי רבינו ז''ל. | ||
| + | |||
| + | נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בהר המנוחות, (חסידים, גוש ח' חלקה א') ירושלם. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
| − | ר' ישראל נחמן, ר' אברהם | + | ר' ישראל נחמן, ר' אהרן נתן, ר' אברהם, ר' שמחה שמעון, ר' משה נפתלי, ר' יצחק. |
| + | |||
| + | |||
| + | ==בנותיו== | ||
| + | יוכבד<ref>נפטרה בעודה ילדה</ref> | ||
| + | |||
| + | ==הערות שולים== | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:אישים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:16, 10 בספטמבר 2019
נולד בשנות התר"ל הראשונות. נפטר בכ"ב סיון תשכ"א בירושלים.
ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) נולד בעיר זינקוב ליד העיר קמניץ-פודולסק לאביו ר' אפרים זלמן ולאימו אסתר.
תקופה אחרי חתונתו, בעת שילדה אשתו את בנה, נפטרו האם והילד.
עקב צערו החליט למצוא את האמת. התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר (גלנט) כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות', וכשהגיע לאומן, מרוב התלהבותו, גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלושה חודשים.
היה תלמידו המובהק של ר' אברהם ב"ר נחמן. ואף זכה שר' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו.
ר' ישראל קרדונר בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת פרומע בת ר' יעקב צבי פילמר על אף שהיה גדול ממנה בשלושים שנה.
מיד אחרי שהתקרב, ראב"ן הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל. לאחר נישואיו עם מרת פרומע התיישב בעיר יפו, שם התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' שמואל העשיל פרידמן ז"ל.
בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן.
כעבור שנים אמר לו ר' אברהם ב"ר נחמן שאם הוא רוצה לחנך את הילדים, יעבור לירושלים. מיד החל לארוז את חפציו ועד מהרה עלה לירושלים, שם עבד במכירת ספרי קודש, ואף הדפיס כמה מסיפרי רבינו זל.
נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בהר המנוחות, (חסידים, גוש ח' חלקה א') ירושלם.
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' ישראל נחמן, ר' אהרן נתן, ר' אברהם, ר' שמחה שמעון, ר' משה נפתלי, ר' יצחק.
בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יוכבד[1]
הערות שולים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ נפטרה בעודה ילדה