-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אברהם אלחנן ספקטור"
(יצירת דף עם התוכן "נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים. ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תר...") |
מ (שיידר העביר את הדף אברהם אלחנן ספקטור לשם רבי אברהם אלחנן ספקטור: הוספת תואר) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:תמונת ר' אלחנן ספקטור.JPG|250px|thumb|left|ר' אלחנן ספקטור]] | ||
| + | ==שנותיו== | ||
נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים. | נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים. | ||
| − | ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תרנ"ד בעיר וונגרוב הסמוכה ללובלין שבפולין לאביו החסיד ר' דוד שלמה. ר' אלחנן היה מיוחס לר' לוי"צ מברדיטשוב לחוזה מלובלין ולר' ברוך המגיד מריקא. עוד מנערותו היה מלין עצמו בתורה ועבודה ואף כותב חידושי תורה. כשהגיע לפרקו נישא לבת ר' נפתלי אב"ד קהילות מונקוביד. במונקוביד שקד על התורה והעבודה. חמיו כל אימת שהיה הולך לגדולי ישראל בפולין היה לוקחו שהשתעשעו בתורתו עד שהתחבב עליהם. יום אחד עבר ליד בית החסידים של ברסלב בעיר וארשה נכנס פנימה בכדי להתפלל מנחה ויהי פלא אנשים מתפללים מנחה כמו ביום כיפור מראה שמעולם לא ראה אי לכך נשאר לשיעור אחרי מנחה מפי ר' שלמה גבריאל ואז שמע דיברי אלוקים חיים ומני אז התקרב | + | ==חייו== |
| + | ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תרנ"ד בעיר וונגרוב הסמוכה ללובלין שבפולין לאביו החסיד ר' דוד שלמה. | ||
| + | |||
| + | ר' אלחנן היה מיוחס לר' לוי"צ מברדיטשוב לחוזה מלובלין ולר' ברוך המגיד מריקא. | ||
| + | |||
| + | עוד מנערותו היה מלין עצמו בתורה ועבודה ואף כותב חידושי תורה. | ||
| + | |||
| + | כשהגיע לפרקו נישא לבת ר' נפתלי אב"ד קהילות מונקוביד. במונקוביד שקד על התורה והעבודה. חמיו כל אימת שהיה הולך לגדולי ישראל בפולין היה לוקחו שהשתעשעו בתורתו עד שהתחבב עליהם. | ||
| + | |||
| + | יום אחד עבר ליד בית החסידים של ברסלב בעיר וארשה נכנס פנימה בכדי להתפלל מנחה ויהי פלא אנשים מתפללים מנחה כמו ביום כיפור מראה שמעולם לא ראה אי לכך נשאר לשיעור אחרי מנחה מפי ר' [[שלמה גבריאל]] ואז שמע דיברי אלוקים חיים ומני אז התקרב ל[[רבינו]] בכל ליבו ונפשו. | ||
| + | |||
| + | ימי ראש השנה של שנת תר"פ מתקרבים ובאים ור' אלחנן כוסף להגיע ל[[אומן]] אבל הדרכים בחזקת סכנה כנופיות רוצחות רבות נמצאים באם הדרכים. בדרך לא דרך הגיע ל[[אומן]] שם גילה את חסידי ברסלב עובדים את השם וכשרצה לחזור לביתו בפולין הגיע שמועות שאי אפשר לעבור את הגבולות מחשש הרוצחים לפיכך הוצרך להישאר ב[[אומן]]. | ||
| + | |||
| + | יום אחד פרצו לקלויז באמצע תפילת שחרית ולקחו את כולם לגן סופיה שם אחד הפורעים בא להוריד לו את ידו בחרב ומחמת שהיה עם תפילן החרב פגעה בתפילין ונחצו לשתיים וידו נשארה שלמה לפתע הגיע מפקדם וצעק עליהם מה הבאתם את הברסלברס המשוגעים הללו תסלקו אותם כך ניצלו חייו של ר' אלחנן . | ||
| + | |||
| + | לאחר ראש השנה של שנת תרפ"א הצליח בדרך לא דרך לחזור לביתו שם חמיו מינה אותו לרבנות העיר מונקוביד לאחר הפצרות רבות ועל אף שהיה רב העיר היה נוסע ל[[אומן]] כל שנה בהמשך עבר לכהן כרב בעיר בינדזישיב. | ||
| + | |||
| + | חמיו שהיה הרב של העיר אוסטרובה החליט לעבר לאמריקה רצה שחתנו ללא ידיעתו היה רב העיר במקומו בני העיר הכינו סעודה גדולה לקראת כהונתו של ר' אלחנן כששמע זאת ברח בעגלה הראשונה לעירו . | ||
| + | |||
| + | לאחר תקופה החליט לעזוב את רבנותו בעירו ועבר לעיר ביאליסטוק שם למד תקופת מה בחברותא עם ר' [[ישראל קניבסקי]] המכונה [[הסטייפלר]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת תרפ"ז מונה ע"י ר' [[אליהו קוטיינר]] להיות ראש ישיבת "תורת אמת" בוורשה. | ||
| + | |||
| + | בשנת תרצ"ו הצליח בדרך לא דרך לעלות לארץ ישראל. לאחר שלוש שנים בנו ר' דוד שלמה עלה גם לארץ ישראל. בארץ ישראל ר' אלחנן המשיך לעבוד את השם. | ||
| + | |||
| + | [[החזון איש]] ראה את גדלותו החליט שר' אלחנן יגיה את ספריו. | ||
| + | |||
| + | בארץ ישראל ר' אלחנן לא הסכים שיכבדו אותו בשל היותו רב מסופר עליו שפעם קראו לו לעלות לתורה בכיני הרב הגאון, ר' אלחנן לא הסכים לעלות לתורה עד שיקראו לו כמו שקוראים לכולם. | ||
| + | |||
| + | |||
נפטר בכ"ב טבת בשנת תשמ"ג נקבר ונטמן בירושלים. | נפטר בכ"ב טבת בשנת תשמ"ג נקבר ונטמן בירושלים. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
| − | ר' דוד שלמה | + | ר' [[דוד שלמה ספקטור]] |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| − | *גינזי אבא – שיחות, מכתבים, חידושי תורה ועוד של ר' אלחנן ספקטור. יצא ע"י בנו ר' דוד שלמה | + | * [[גינזי אבא]] – שיחות, מכתבים, חידושי תורה ועוד של ר' אלחנן ספקטור. יצא ע"י בנו ר' דוד שלמה. |
| + | [[קטגוריה: אישים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:05, 8 בנובמבר 2019
שנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בר"ח שבט תרנ"ד וונגרוב פולין נפטר כ"ב בטבת תשמ"ג ירושלים.
חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אלחנן נולד בערב ר"ח שבט תרנ"ד בעיר וונגרוב הסמוכה ללובלין שבפולין לאביו החסיד ר' דוד שלמה.
ר' אלחנן היה מיוחס לר' לוי"צ מברדיטשוב לחוזה מלובלין ולר' ברוך המגיד מריקא.
עוד מנערותו היה מלין עצמו בתורה ועבודה ואף כותב חידושי תורה.
כשהגיע לפרקו נישא לבת ר' נפתלי אב"ד קהילות מונקוביד. במונקוביד שקד על התורה והעבודה. חמיו כל אימת שהיה הולך לגדולי ישראל בפולין היה לוקחו שהשתעשעו בתורתו עד שהתחבב עליהם.
יום אחד עבר ליד בית החסידים של ברסלב בעיר וארשה נכנס פנימה בכדי להתפלל מנחה ויהי פלא אנשים מתפללים מנחה כמו ביום כיפור מראה שמעולם לא ראה אי לכך נשאר לשיעור אחרי מנחה מפי ר' שלמה גבריאל ואז שמע דיברי אלוקים חיים ומני אז התקרב לרבינו בכל ליבו ונפשו.
ימי ראש השנה של שנת תר"פ מתקרבים ובאים ור' אלחנן כוסף להגיע לאומן אבל הדרכים בחזקת סכנה כנופיות רוצחות רבות נמצאים באם הדרכים. בדרך לא דרך הגיע לאומן שם גילה את חסידי ברסלב עובדים את השם וכשרצה לחזור לביתו בפולין הגיע שמועות שאי אפשר לעבור את הגבולות מחשש הרוצחים לפיכך הוצרך להישאר באומן.
יום אחד פרצו לקלויז באמצע תפילת שחרית ולקחו את כולם לגן סופיה שם אחד הפורעים בא להוריד לו את ידו בחרב ומחמת שהיה עם תפילן החרב פגעה בתפילין ונחצו לשתיים וידו נשארה שלמה לפתע הגיע מפקדם וצעק עליהם מה הבאתם את הברסלברס המשוגעים הללו תסלקו אותם כך ניצלו חייו של ר' אלחנן .
לאחר ראש השנה של שנת תרפ"א הצליח בדרך לא דרך לחזור לביתו שם חמיו מינה אותו לרבנות העיר מונקוביד לאחר הפצרות רבות ועל אף שהיה רב העיר היה נוסע לאומן כל שנה בהמשך עבר לכהן כרב בעיר בינדזישיב.
חמיו שהיה הרב של העיר אוסטרובה החליט לעבר לאמריקה רצה שחתנו ללא ידיעתו היה רב העיר במקומו בני העיר הכינו סעודה גדולה לקראת כהונתו של ר' אלחנן כששמע זאת ברח בעגלה הראשונה לעירו .
לאחר תקופה החליט לעזוב את רבנותו בעירו ועבר לעיר ביאליסטוק שם למד תקופת מה בחברותא עם ר' ישראל קניבסקי המכונה הסטייפלר.
בשנת תרפ"ז מונה ע"י ר' אליהו קוטיינר להיות ראש ישיבת "תורת אמת" בוורשה.
בשנת תרצ"ו הצליח בדרך לא דרך לעלות לארץ ישראל. לאחר שלוש שנים בנו ר' דוד שלמה עלה גם לארץ ישראל. בארץ ישראל ר' אלחנן המשיך לעבוד את השם.
החזון איש ראה את גדלותו החליט שר' אלחנן יגיה את ספריו.
בארץ ישראל ר' אלחנן לא הסכים שיכבדו אותו בשל היותו רב מסופר עליו שפעם קראו לו לעלות לתורה בכיני הרב הגאון, ר' אלחנן לא הסכים לעלות לתורה עד שיקראו לו כמו שקוראים לכולם.
נפטר בכ"ב טבת בשנת תשמ"ג נקבר ונטמן בירושלים.
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גינזי אבא – שיחות, מכתבים, חידושי תורה ועוד של ר' אלחנן ספקטור. יצא ע"י בנו ר' דוד שלמה.
