-
|
ברסלבער!
האתר ברסלביקי מחפש אנשים בעלי כשרון כתיבה.
מרגיש שאתה מתאים?
|
 |
הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל מאיר אנשין"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | נולד בשנת תרכ"ה נפטר הכ"ב סיון תשכ"א בירושלים | + | נולד בשנת תרכ"ה נפטר הכ"ב סיון תשכ"א בירושלים. |
| − | ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) בעיר זינקוב ליד העיר ברדיטשוב לאביו ר' אפרים זלמן. | + | |
| − | תקופה אחרי חתונתו בעת שילדה אשתו את בנה נפטרו האם והילד. ועקב צערו החליט למצוא | + | ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) נולד בעיר זינקוב ליד העיר ברדיטשוב לאביו ר' אפרים זלמן ולאימו אסתר. |
| − | את האמת התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות' | + | |
| + | תקופה אחרי חתונתו בעת שילדה אשתו את בנה נפטרו האם והילד. | ||
| + | |||
| + | ועקב צערו החליט למצוא את האמת התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות' | ||
וכשהגיע לאומן מרוב התלהבותו גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלוש חודשים. | וכשהגיע לאומן מרוב התלהבותו גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלוש חודשים. | ||
| − | היה תלמידו המובהק של ר' אברהם ב"ר נחמן . זכה ור' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו. | + | |
| − | ר' [[ישראל קרדונר]] בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת [[פרומע]] בת ר' [[יעקב פילמר]] ( | + | היה תלמידו המובהק של ר' [[אברהם ב"ר נחמן]]. ואף זכה ור' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו. |
| − | מיד אחרי שהתקרב ראב"ן הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל | + | |
| + | ר' [[ישראל קרדונר]] בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת [[פרומע]] בת ר' [[יעקב פילמר]] (שהייתה ממשפחתו של [[ראב"ן]] ז"ל) על אף שהיה גדול ממנה בשלושים שנה. | ||
| + | |||
| + | מיד אחרי שהתקרב [[ראב"ן]] הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל | ||
והתיישב בעיר יפו. התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' [[שמואל העשיל פרידמן]] ז"ל | והתיישב בעיר יפו. התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' [[שמואל העשיל פרידמן]] ז"ל | ||
| − | בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן. כעבור שנים עבר לעיר ירושלים שם עבד | + | |
| − | במכירת ספרי קודש וכתב"י עתיקים .הדפיס הרבה מסיפרי רבינו ז''ל נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בירושלים. | + | בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן. |
| + | |||
| + | כעבור שנים ר' [[אברהם ב"ר נחמן]] אמר לו שאם הוא רוצה לחנך את הילדים שיעבור לירושלים לפיכך עבר לעיר ירושלים. | ||
| + | |||
| + | שם עבד במכירת ספרי קודש וכתב"י עתיקים. ואף הדפיס הרבה מסיפרי רבינו ז''ל. | ||
| + | |||
| + | נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בירושלים. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
ר' ישראל נחמן, ר' אברהם, ר' שמעון, ר' יצחק, | ר' ישראל נחמן, ר' אברהם, ר' שמעון, ר' יצחק, | ||
| + | |||
| + | ==בנותיו== | ||
| + | אסתר, טובה. | ||
| + | |||
| + | ==חתניו== | ||
| + | שלמה לויתן (אסתר), יוחנן שכטר (טובה). | ||
| + | |||
[[קטגוריה:אישים]] | [[קטגוריה:אישים]] | ||
גרסה מ־14:58, 6 בנובמבר 2016
נולד בשנת תרכ"ה נפטר הכ"ב סיון תשכ"א בירושלים.
ר' שמואל מאיר (או בכינויו ר' מאיר) נולד בעיר זינקוב ליד העיר ברדיטשוב לאביו ר' אפרים זלמן ולאימו אסתר.
תקופה אחרי חתונתו בעת שילדה אשתו את בנה נפטרו האם והילד.
ועקב צערו החליט למצוא את האמת התקרב לברסלב ע"י ר' ברוך ברדיטשובר כשהראה לו את הספר 'ליקוטי הלכות' וכשהגיע לאומן מרוב התלהבותו גמר את כל ה'ליקוטי הלכות' בשלוש חודשים.
היה תלמידו המובהק של ר' אברהם ב"ר נחמן. ואף זכה ור' אברהם היה לעיתים מתאכסן אצלו.
ר' ישראל קרדונר בחוכמתו הצליח לשדך אותו עם מרת פרומע בת ר' יעקב פילמר (שהייתה ממשפחתו של ראב"ן ז"ל) על אף שהיה גדול ממנה בשלושים שנה.
מיד אחרי שהתקרב ראב"ן הורה לו לעלות לארץ ישראל. ואכן מיד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר יפו. התפרנס מעבודה בבית הדפוס יחד עם ר' שמואל העשיל פרידמן ז"ל
בשנת תרע"ג נולד לו בנו ר' ישראל נחמן.
כעבור שנים ר' אברהם ב"ר נחמן אמר לו שאם הוא רוצה לחנך את הילדים שיעבור לירושלים לפיכך עבר לעיר ירושלים.
שם עבד במכירת ספרי קודש וכתב"י עתיקים. ואף הדפיס הרבה מסיפרי רבינו זל.
נפטר בכ"ב סיון תשכ"א נקבר ונטמן בירושלים.
בניו
ר' ישראל נחמן, ר' אברהם, ר' שמעון, ר' יצחק,
בנותיו
אסתר, טובה.
חתניו
שלמה לויתן (אסתר), יוחנן שכטר (טובה).
