משה הלברשטם

א

הגאון הצדיק רבי משה הלברשטאם זצוק״ל, בהיותו אברך למד בחברותא את כל ספר "ליקוטי מוהר״ן" עם ידי״נ יבדלחט״א ר' יעקב מאיר שכטר שליט״א. ומשחר נעוריו הרבה ללמוד בספרי רבינו ומוהרנ״ת זיע״א. בספר "ליקוטי מוהר״ן" שהיה באוצר ספריו מופיעים על הגליון הערות והארות וחידושים אשר רבו מספור שנתחדשו לו בעת הלימוד, ויצויין ששלושה ימים לפני הסתלקותו כתב הערה בתורה ח׳ ב"ליקוטי מוהר״ן". 

ב

כידוע גודל הקירוב שהיה בינו לבין חסידי ברסלב, ובכל עת מצוא התאמץ לבוא לקראתם לסייע ולחזק בהוראת הלכה, בעצה ותושיה, ובכל מה דאפשר, הן לקהילות ולמוסדות, והן ליחידים. למרות טרדותיו המרובים בענייני הכלל, בכל עת שנגע הדבר לעניין של ברסלב היו דלתי לבו ודלתי ביתו פתוחים לרווחה.

ג

בחור מופלג ממשפחה מיוחסת התקרב לחסידי ברסלב, והציעו לו שידוך מברסלב, ואמו של הבחור התנגדה בכל תוקף לשידוך זה בגלל שייכותו לברסלב, ובאו לשאול בעצת האדמו״ר מאמשינוב שליט״א, והוא בחר להפנות את השאלה להגר״מ הלברשטאם. והוא השיב בזה״ל: ״כיון שההתקרבות לחסידות ברסלב הוא עניין שנוגע לעבודת השי״ת שזה דרך מיוחד להתקרבות להשי״ת ולהיות ערליכער יוד. על כן אין להתעכב מחמת התנגדות ההורים״.

ד

כאשר היו שואלים אותו האם לנסוע לציון רבינו הק׳ על ראש השנה, היה מעודד ומחזק מאוד עניין זה, באומרו: כי ההתעוררות להשי״ת שיש באומן בראש השנה אינו בנמצא בשום מקום בעולם. לתלמידיו ונכדיו שהיו נוסעים לאומן, ובאו לקבל ממנו ברכת פרידה לפני ראש השנה, היה מזכיר את עצמו בשמו ושם אמו, ומבקש שיזכירוהו על הציון הק׳. והיה אומר שיש להיות חכם ולנצל כל רגע שנמצאים במחיצת צדיק קדוש ונשגב זה כי כל רגע שנמצאים שם יקר הוא מאוד וניתן לאסוף שם אוצרות מלוא חפניים. בשנתו האחרונה לחייו עלי אדמות, התבטא: כי משתוקק הוא עצמו להיות באומן בראש השנה כי זה ״מוראדיגע זאך״.

ה

היה מעודד מאוד הדפסת והפצת ספרי רבינו, וגם לספר "שבחו של צדיק" נתן הסכמה נלהבת באומרו שמיניה יתברר האמת שכל הצדיקים היו מחשיבים את מוהר״ן מברסלב לקוה״ק, ובפרט זקינו רשכבה״ג הדברי חיים מצאנז זי״ע וזקנו רבי שלום משאץ ועוד. ויצויין שאת ההסכמה האחרונה שלו העניק לספר ״תפילת הנער״ ליקוטים מתפילות מוהרנ״ת לצעירי הצאן, ובתוך דבריו כתב שם בזה״ל: הן כבר נודע לשם ולתהילה בתוך עם סגולה האי ספרא רבא ויקירא "ליקוטי תפלות" אשר חיבר בקדשו האי גאון וקדוש מפורסם מוהרנ״ת מברסלב זיע״א אשר מעורר ומחזק את הלבבות ליראת ה, ולעבדו בלבב שלם בשמחה ובצהלה... הדר הוא לכל חסידיו... ויהיה להם לתועלת רב להתחזקות והתעוררות בעבודת השי״ת ביתר שאת וביתר עוז לעלות ולהתעלות במעלות התורה והיראה לזיכוי הרבים...

ו

בלילה האחרון שלפני הסתלקותו אור לכ״ו ניסן תשס״ו, אמר במשך זמן רב תפילות ממוהרנ״ת מהספר הנ״ל, ואחר שסיים הפליג מאוד בשבח הספר "ליקוטי תפילות", ואמר כי על ידי שמרבים באמירת "ליקוטי תפילות" יוכל להיות ״הערליכער יוד״ [יהודי כשר]. ואחר כך דיבר שעה ארוכה בשבח גדולת מוהרנ״ת ז״ל, שזכה להעמיד דרך בעבודת השי״ת שרבבות רבבות מכל החוגים והעדות בכלל ישראל מתחזקים לאורו, ורואים בחוש עד כמה נתפשטה תורת רבינו ותלמידו בעולם, עד שכמעט בכל מקומות החרדים לדבר ה', לומדים ספריהם הקדושים. וציין לפלא שמצד אחד רואים שהאנשים הרחוקים שנפלו במקומות הכי גרועים מוצאים התחזקות בדברי מוהר״ן זי״ע עד שיוצאים ע״י כך משאול תחתיות. ומצד שני גדולי בעלי השגה עובדי השי״ת מופלגים ביותר,מוצאים אצל מוהר״ן מברסלב סיפוק לשאיפותיהם הנעלות. וזה דבר פלא איך מתאחדים שתי הקצוות אצל צדיק זה.

מקור

מפי נכדו והמשב״ק

ז

כשבא אחד והתלונן לפניו על שבנו התקרב לחסידות ברסלב ומבקש עצה על כך, השתומם רבי משה על כך ואמר לו: אתם צריכים לצאת בריקוד ובשמחה על שזכיתם לזה.

מקור

מפי בנו הרב שליט״א