משה צבי מסאווראן

א

טרם שפרצה המחלוקת, היו הרב מסאווראן ומוהרנ"ת זי"ע בידידות גדולה מאוד, ושניהם נהגו להתאכסן בצוותא בביתו של גביר ידוע בשם ר' נתנאל. באחת הפעמים בהן התוועדו השנים יחדיו, שאל הרב מסאווראן את מוהרנ"ת זצ"ל מדוע אינו הולך בבגדי משי ושיראין כדרך הרבנים. מוהרנ"ת ברוב ענוותנותו חפץ להתחמק מתשובה ונענה לו בדרך צחות; "עקב קמצנותו של ר' נתנאל". השיב ר' משה צבי לרבי נתן: "יש אחד מהפוסקים שאין מכריעים הלכה כמותו, עקב היותו קמצן. ושמו של ה"פוסק" הזה, הוא סוד כמוס בין גדולי התורה". הנהן מוהרנ"ת בראשו והפטיר "יא, יא!" משל חפץ לומר כי דבר זה ידוע לו. היטה הרב את ראשו לעבר מוהרנ"ת כדי שיאמר לו את שמו של הפוסק באזנו ור' נתן לחש את שמו של הלה. התרומם ר' משה צבי, ואמר למוהרנ"ת במבט מלא פליאה; "נו! אויב אזוי, אודאי דארפט איר גיין מיט זיידענס!?" . השיב לו רבי נתן שנית: "איז דאך דאס ווייטער איבער די קארג קייט פון ר' נתנאל"

ב

להרב משה צבי מסאווראן היה ידיד נעורים בשם ר' פישעל'ע . בעת שאיתקטר רבינו הקדוש אור האורות זיע"א בהאי קטירא בעיצומו של חוה"מ סוכות, היה הבית מלא באנשים. ר' פישל שחפץ מאוד להיכנס לבית רבינו ז"ל, נכנס פנימה דרך החלון וזכה להיות בעת יציאת הנשמה. לאחר מכן ראה הוא את הדם בקערת הזהב שלתוכה ירק רבינו ז"ל את דם ריאותיו

לימים הפליא הרה"ח ר' פישל זצ"ל את יציאת נשמתו של רבינו ז"ל באומרו. כי בדרך כלל באותה השעה ניכר על פני הנפטר חיוורון גדול ורואים בחוש שלא נותר בו קוסטא דחיותא. אבל אצל רבי נחמן היה חידוש גדול שנתפשטה על פניו אדמומית בעת יציאת הנשמה ומראהו היה כלבת אש קודש ובחיות גדולה, למעלה מגדר האנושי.

כשסיפר את הדבר להרב משה צבי מסאווראן , נענה הרב ואמר: א ר' פישעלע האט שכל געהאט, ר' פישעלע האט אריין געכאפט" והוסיף: אשרי עיניך שזכו לראות את הדם שיצא מגוף טהור זה.

ג

בעת המחלוקת הגדולה נהג ר' שלמה בנו חביבו של הרב מסאווראן להמליץ טוב בעד אנ"ש בטענו לפניו "אבא ! מה חפץ אתה מהם, הלא המה אנשים כשרים!". ואכן לאחר פטירתו בחיי אביו בעודו צעיר לימים, נחלשה המחלוקת עקב צערו של רבי משה צבי שהיה מקושר לבנו בכל נימי נפשו, ופטירתו פגעה בו מאוד וגרמה להחלשת המחלוקת.

ד

(חלק מ)בניו של רבי שלמה, התקרבו לדעת רבינו ואחד מהם נהג להתפלל בקלויז דחסידי ברסלב בעיר טעפליק. פעם דברו כמה אברכים בענין המחלוקת של זקנו הרב משה צבי מסאווראן, נענה להם הלה ואמר; "לשם מה עליכם לדבר?! - הרי רואים אתם שאני פה!!!".

ה

בספר "עלים לתרופה - מכתבי מוהרנ"ת" נדפס מכתב אותו כתב מורינו ר' נתן ז"ל, אל הרה"ק ר' משה צבי מסאווראן בעת שבערה אש המחלוקת בין היתר כותב שם מוהרנ"ת אליו לשונות כמודע אליו משכבר הימים: "...ובוחן לבבות הוא יודע שרצוני חזק מאוד לבוא באהל ביתו הקדוש, ולדבר עם מעלת כבודו תורתו פנים אל פנים...אך גבה טורא ביני האביון ובין רום כבודו... הן על כל אלה גברה המחיצה המפרדת ביני ובין כבודו..."

ו

ברצוני להוסיף סיפור המסופר על סבי אבי זקני קראו לו רבי פישל ברנשטיין זצ"ל, הוא היה חסידו של הרב מסאווראן. פעם בא ר' פישל לרבו, לשהות במחיצתו בשב"ק, ביום ראשון בבואו להיפרד מרבו נתן לו הרבי בקבוק יי"ש וצירף לו כוסית קטנה מאוד.

ר' פישל יצא לדרכו ועל אם הדרך התנפלו עליו שודדים, שדדו את כספו ורצו לרוצחו נפש, או אז נזכר בבקבוק היי"ש שקיבל מרבו, וחשב שבזכותה תהא ישועתו, הוא פנה לראש השודדים והציע לו לגימה, ראש השודדים נענה ברצון, ור' פישל מזג מן הבקבוק לתוך הכוסית משקירב השודד את הכוסית לפיו, התעשת ר' פישל ובכוחות אדירים דחף את הכוסית לתוך גרונו, וכתוצאה מכך נחנק הגזלן ויצנח וימות. השודדים שראו במיתת מנהיגם, אחזם פחד וחלחלה ונפוצו לכל עבר, ונפשו של ר' פישל היתה לו לשלל וגם את כספו נטל בחזרה.

בשובו אל הרבי, שאלו הרבי האם מידת הכוס הייתה טובה... וערך לכבודו סעודה גדולה. בתוך הסעודה דיבר הרבי דברים קשים נגד הרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע, אז קם רבי פישל ואמר: "זה עוד לא כפי שהרבי אומר", ציווה הרבי על ר' פישל לעזוב את השולחן. כשיצא קם חסיד אחר, וסבר, שאם ידבר נגד הרה"ק מוהר"ן מברסלב הוא יגרום קורת רוח לרבו, והוא פנה לרבי ואמר: "רבי זה הרבה יותר גרוע ממה שאמרתם" מיד פנה אליו הרה"ק מסאווראן ואמר: לית ליה אסותא, כדין המבזה תלמיד חכם, ואכן אותו חסיד נפל למשכב, וכשהכביד חוליו נכנסו קרוביו להעתיר בפני הרבי שיעורר עליו רחמים ויתרפא מחוליו, אמר להם הרבי אם תספיקו להגיע להיכלו של רבי נחמן מברסלב ולבקש ממנו מחילה, יש לו תקווה. מיהרו קרוביו ונסעו אל הרה"ק מוהר"ן, ובקשו מחילה בשמו ואכן נתרפא אותו חסיד... ומי יבוא בסוד קדושים.