יצווה צור חסדו

הַנִּגּוּן הַמְפֻרְסָם עַל הַזֶּמֶר "יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ" לֹא הָיָה מוּשָׁר בְּפִי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּאוּמַאן וְלֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ, וְרַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר זַ"ל הוּא אֲשֶׁר הֵבִיאוֹ וּפִרְסְמוֹ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן, וְאָמַר שֶׁמְּקֻבָּל בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין שֶׁבְּעֵת בִּקּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בִּטְשֶׁערִין מִפַּעַם לְפַעַם, הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְזַמְּרִים נִגּוּן הִתְעוֹרְרוּת זֶה לִפְנֵי אֲמִירַת הַתּוֹרָה. וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הוּא אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ נִגּוּן נִפְלָא זֶה עַל פִּיּוּט 'יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ'. (שיש"ק ה – ת"ס)